12.07.2015 Views

ביטאון במה גיליון 18 - סרטן הערמונית - האגודה למלחמה בסרטן

ביטאון במה גיליון 18 - סרטן הערמונית - האגודה למלחמה בסרטן

ביטאון במה גיליון 18 - סרטן הערמונית - האגודה למלחמה בסרטן

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

במה ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיהמתוך ידיעה שרבים מהם לא ימותו מסרטןהערמונית גם אם לא יטופלו.‏השאלות שיש לשאול לפני קביעת הוראהלניתוח ערמונית הן:‏1. האם תוחלת החיים הצפויה של החולה היא10 שנים לפחות?‏ לחולה עם סרטן ערמוניתמקומי יש סיכון של 20%-13% בלבד למותמסרטן הערמונית בתוך 10 שנים.‏2. האם סרטן הערמונית מוגבל לערמונית?‏ברוב החולים ניתן להשיב לשאלה זו על ידישימוש בשלושה פרמטרים קליניים:‏ רמתה-‏PSA בדם,‏ דרגת הממאירות של הגידולכפי שנמצא בביופסיה ובדיקה ידניתשל הערמונית דרך החלחולת.‏ במקריםגבוליים ניתן להיעזר בבדיקת ,MRI כדילבדוק את מידת ההתפשטות המקומיתשל הגידול ופיזורו לבלוטות הלימפה,‏ובמיפוי עצמות,‏ כדי לאבחן גרורות גרמיות.‏3. שיפור בהבנת האנטומיהשל האגןחלק ניכר מהידע ומההבנה באנטומיה שלהאגן יש לזקוף לזכותו של .P. .C Walsh ]7,8[.ספרי האנטומיה הקלאסיים מדמים את היחסשבין הערמונית לסוגר השתן ליחס שבין תפוחומדף שעליו הוא מונח.‏ המנתח מבצע כריתהרדיקלית של הערמונית על פי מודל זה ו"מנתקאת התפוח מהמדף",‏ גורם לדמם ניכר וקשהלשליטה ולהשחתת סוגר השופכה.‏ההבנה שמנגנון הסוגר של השופכה אינומדף אלא איבר צינורי,‏ המתבלט מעל לרצפתהאגן,‏ וזיהוי הסוגר ושימורו בניתוח,‏ מונעיםאת אי נקיטת השתן ברוב החולים.‏ עיקרהדמם בניתוח נובע מהמקלעת הוורידית ע"שסנטוריני,‏ המקיפה את חלקה הקדמי העליוןשל הערמונית.‏ ניתוק ‏"התפוח מהמדף"‏ גורםלחיתוך ורידים אלה ולנסיגתם אל מתחתלעצם החיק — למיקום המקשה על השליטהבהם.‏ קשירה מוקדמת של המקלעת מפחיתהבאופן משמעותי את אובדן הדם בניתוח ]7[.מחקריו של Walsh הובילו להבנה שהגורםהעיקרי לאין אונות הנגרמת על ידי הניתוחהוא נזק לעצבי המחילה nerves( )cavernosalולסעיפים אוטונומיים פארא-סימפטטייםשל השורשים S2 ו-‏S3‎ במהלכם,‏ בצמודלשלפוחיות הזרע ולחותלת הערמונית.‏ שימורעצבים אלה במהלך הניתוח מפחית במידהרבה את הסיכון לאין אונות לאחריו ]8[.4. התקדמות טכנולוגיתניתוח פתוח לכריתת הערמונית מבוצע כיוםבהצלחה תוך יישום העקרונות האנטומייםשפורטו בסעיף הקודם.‏ על פי המדווחמהמרכז הרפואי ג'ונס הופקינס בארה"ב,‏שיעור החולים השומרים על רמת PSAקטנה מ-‏‎0.2‎ נ"ג/מ"ל,‏ רמה המוגדרת כריפויהמחלה,‏ 10 שנים לאחר הניתוח,‏ הוא 72%.רק 4% מהחולים המנותחים נפטרו מסרטןהערמונית בתוך 10 שנים מהניתוח ]9[.גם בארץ מבוצע במוסדות רבים ניתוח פתוחלכריתת ערמונית.‏ סדרות חולים שנותחובישראל פורסמו בעבר במרכזים בתלהשומר,‏ בהדסה,‏ ולאחרונה על ידי סתיו וחב'‏בבית החולים אסף הרופא ]10-12[. סתיו וחב'‏תיארו את ניסיונם בניתוח 401 חולים בגיל63 שנים בממוצע,‏ עם רמת PSA ממוצעתבדם של 8.5 נ"ג/מ"ל וגליסון חציוני 5. משךהאשפוז הממוצע לאחר הניתוח היה 5.2ימים והסיבוכים הבתר ניתוחיים השכיחים היוחום ב 11.4% מהמקרים,‏ דליפת שתן ב-‏‎8%‎וזיהום בפצע הניתוח ב-‏‎4%‎‏.‏ ב-‏‎20%‎ מהחוליםנמצאו שוליים חיוביים בניתוח,‏ ולאחר מעקבחציוני של 84 חודשים ב-‏‎<strong>18</strong>%‎ נמצאה עלייהבערכי ה-‏PSA בדם.‏ סתיו וחב'‏ דיווחו כי 72%מהחולים השיגו שליטה מלאה במתן שתןשנה לאחר הניתוח ו-‏‎46.5%‎ מהחולים שעברוניתוח משמר עצבים שמרו על אונם.‏השימוש בלפרוסקופיה לכריתת ערמוניתפותח בסוף שנות ה-‏‎90‎ ]13[ והפך לניתוחשבשגרה הודות לפועלם של ,Abbou CCGuillonneau B ואחרים .]14,15[ יתרונותהלפרוסקופיה על פני הניתוח הפתוח מרובים:‏המנתח זוכה באפשרות לבחון את האיברבהגדלה,‏ שאותה לא ניתן להשיג בניתוח פתוחלמרות שימוש במשקפיים מגדילות,‏ ובזוויותשונות המאפשרות בתירה מדויקת שלהרקמות.‏ כך ניתן להבחין בין שלושה מישוריםשונים לבתירת חלקה האחורי של הערמונית:‏המישור התוך-חותלתי )intrafascial( —בתירה בתוך חותלת הערמונית;‏ המישורהבין-חותלתי )interfascial( — בתירה מחוץלחותלת הערמונית;‏ והמישור החוץ-חותלתי)extrafascial( — בתירה מחוץ לחותלת ע"שדהנוביליה Fascia[ )Denovilliers' .]16[היחס שבין שימור עצבי המחילה לבין הסיכוןלשולי ניתוח נגועים בסרטן הוא יחס חליפין:‏ככל שהמישור צמוד יותר לערמונית,‏ הסיכוילשמר את עצבי המחילה טוב יותר,‏ אךהסיכון לשוליים נגועים בסרטן גבוה יותר.‏ עלידי התאמה של סוג הבתירה לנתוני החולההידועים לפני הניתוח ‏)רמת ה-‏PSA בדם,‏דרגת הממאירות ושלב המחלה הקליני לפיבדיקה ידנית של החולה(‏ ניתן להגיע לתוצאותאונקולוגית ותפקודיות מיטביות ]16[.בניגוד לניתוח הפתוח,‏ השקת שלפוחיתהשתן לגדם השופכה והידוק התפריםמתבצעת בתפר ממושך ותחת בקרת ראייה,‏ולכן היא מדויקת יותר ומאפשרת הוצאתהצנתר משלפוחית השתן כעבור זמן קצריותר בהשוואה לניתוח הפתוח.‏ לחץ הפחמןהדו-חמצני המוחדר לחלל הצפק מקטיןאת מידת הדמם הוורידי,‏ ועל כן אובדן הדםבניתוח לפרוסקופי מועט.‏ מידת הנזק שנגרםלרקמות הבריאות של החולה ‏)עור,‏ שרירים,‏חותלות(‏ קטנה,‏ ולפיכך צריכת משככי כאבלאחר הניתוח נמוכה.‏ גם משך האשפוז קצרוקצב החזרה לעבודה מהיר יותר בהשוואהלניתוח הפתוח ]17[.תוצאות ראשוניות של הניתוח הלפרוסקופימדווחות בספרות:‏ שולי ניתוח נגועים בסרטןנמצאו ב-‏‎11%‎ עד 26% מהחולים;‏ שיעורהחולים השומרים על רמת PSA נמוכה מ-‏‎0.2‎נ"ג/מ"ל שלוש שנים לאחר הניתוח הוא 83%-90.5%; נקיטת שתן מלאה מדווחת ב-‏‎66.7%‎עד 90.1% מהחולים שנה לאחר הניתוח;‏ 65.3%-78.9% מהחולים בעלי האון לפני הניתוח,‏ שעברוניתוח משמר עצבי זקפה דו-צדדי,‏ ישמרו עלאונם גם לאחר הניתוח ]17[.38

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!