אבולעפיה יומנים מסודר1
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אחת אחרי השניה נופלות בין הפרדים בשני מקומות. כמעט כל האנשים ברחו להסתתר, אך<br />
הוא בעת אשר פצצה שלישית מתפוצצת לא רחוק משם,<br />
הפרדים!" מביטים עליו, משתוממים ופונים לעבודה.<br />
מחזה באוהלם של הקצינים, שנמסר לי ע"י הסרג'נט-מיור שלי.<br />
שיזוז מבלי<br />
קורא:<br />
" להשקות<br />
-<br />
-<br />
-<br />
-<br />
-<br />
- ג.<br />
- מ.<br />
- ג.<br />
- מ.<br />
- ג.<br />
אני הולך הערב אל החפירות.<br />
לא, אני הולך, אני רוצה ללכת.<br />
איך, הלא היית אמש.<br />
אתה עודך חולה, אני אלך, הלא כן, קפיטן שלי? אם לא אצא, אצא מדעתי כאן<br />
במחנה.<br />
איך זה? אם הקפיטן ירשה לך ללכת הערב במקומי, אלך אל הקולונל ואגיד לו, כי<br />
הקפיטן מחבב אותך ושולח אותך תמיד אל החפירות!<br />
יום רביעי<br />
:5.5.1915<br />
היום אחרי הצהרים היה מזג האויר רע. ענני אבק סבבונו. היינו לבנים כאילו טבענו באבקת<br />
פוך. השעה 7 וחצי, אנו הולכים לישון. עת של גשם.<br />
יום חמישי<br />
6.5.1915<br />
לאושרנו לא ירד גשם אלא להיפך, היה רוח חזק. עיננו, פנינו ומלבושינו מלאים אבק. וכן לא<br />
יצאנו כל היום מתחת שמיכותינו ומאוהלנו. בשעה חמש נכנס הסרג'נט שלי ואומר כי עליתי<br />
לגדולה, אני מקבל תואר סרג'נט מאיור – ארבעה סרטים וכתר אחד. הבשורה הזאת הגיעתני<br />
ובאותו רגע חשבתי על אודות הורי וידידי ואיך למצוא עצה לראותם. חשבתי הרבה על<br />
אודותיה והרגשתי גם הפעם כמה היא יקרה לי.<br />
בשעה 8 הרוח שקט קצת, עשיתי את הטואליטה שלי. הבבוקר אי אפשר היה לעשותה.<br />
קר. בשעה 9 אלך לישון.<br />
האנגלים התקדמו היום לשני מילים. מגמתם אשי-בבא. בכלל הם מצליחים.<br />
יום ששי )ליל שבת(<br />
:7.5.1915<br />
מסביב לשני נרות מודלקים במיוחד לכבוד השבת אנו גומרים את סעודתנו הרזה. בלי כוונה<br />
מחשבותי טסו מעבר לים וציירתי לי עד כמה טוב עכשיו בתל-אביב. אחרי ארוחת מעדנים<br />
יוצאים בלילות מאי היפים הללו לטייל, כמה טוב שם! כאן קר, יושבים מכורכים באדרות<br />
וקר לנו. נחוץ ללכת תיכף לישון על האדמה. איה מיטתי הטובה והחמה, איים אחי ואחיותי,<br />
איים ידידי הטובים? רק לאושרי ולפעמים הרי זו נחמה טובה שהרעיון שאינו יודע גבולות<br />
יכול לעוף על כנפי הזכרון אל אותן הנפשות היקרות לנו. אני עצוב הערב ואני שולח לכולם<br />
נשיקות חמות ונעימות.<br />
היום אין כל חדש, כרגיל תמיד רטון התותחים, האוירונים מעל הראש וכמה פצצות על מחננו.<br />
13
Change language