24.12.2018 Views

אבולעפיה יומנים מסודר1

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

םמי<br />

יום ראשון<br />

:23.5.1915<br />

למולי אל השולחן יושב איש צעיר אחד מאוסטרליה,‏ המזכירני הרבה מראה פניה של הניה<br />

לוין.‏ איני יכול להסיר את עיני ממנו,‏ כי על כן הרבה זכרונות נעימים השאירה בליבי הנערה<br />

הנפלאה הזאת.‏<br />

והיוונים הם תמיד כפי שהיו,‏ ואלה מלימנוס הראו לי עוד יותר עד כמה הם טיפוסים נאלחים,‏<br />

שפלי נפש.‏ אין מה להגיד,‏ הם צוברים ממש אוצרות זהב מאור הבוקר עד הלילה.‏ הם נמצאים<br />

בסירות המפרש שלהם לצד אניתנו עם סחורותיהם,‏ שהן תמיד:‏ שוקולדה,‏ טבק,‏ אגוזים,‏<br />

תמרים,‏ ומוכרים אותן לפצועים העניים על הסיפון בתוך סל קטן העולה ויורד,‏ במחירים<br />

מוגזמים.‏ הם פושטים ממש את העור.‏<br />

יום שני<br />

:24.5.1915<br />

היום מלאו בדיוק<br />

10<br />

ימים שלא התגלחתי.‏ יש לי זקן גדול ושחור המושך את עין החולים שעל<br />

הסיפון.‏ שכן האנגלים,‏ כמו שנחוץ להתרחץ בכל בוקר כן נוהגים להתגלח מדי יום ביומו.‏<br />

תמוה.‏ אנשים צעירים בני 20-23 שנה,‏ אשר כמעט שאין להם חתימת זקן,‏ צריכים לעבור בכל<br />

בוקר בתער על לחייהם ועל שפתם העליונה.‏ זהו חוק ולא יעבור.‏<br />

בכל שניים או שלושה י<br />

שולחים אל הדרדנלים את החיילים ששבו כבר לאיתנם.‏ כבר<br />

יצאו שמה כחמישים איש.‏ לי נשארו כמה ימים.‏ עת של גשם.‏ קול הרעם נשמע שתיים שלוש<br />

פעמים,‏ הקשת בענן נראתה גם כן,‏ ירח מאי יפה,‏ התציירו לכם שכזה?‏ אף קוף נמצא באניה,‏<br />

זהו גם כן מקור שעשועים בשביל אחדים,‏ שכן הינם די מגוחכים אלה החיות הקטנות הדומות<br />

אלינו.‏<br />

יום שלישי<br />

:25.5.1915<br />

יש לנו ‏"מרקוני"‏ באניה,‏ והחדשות מודיעים יום יום.‏ היום הכריזה איטליה רשמית מלחמה<br />

עם אוסטריה.‏ הגנרל ה.‏ יצא אל החזית.‏ ציר ארצות הברית שבברלין מזהיר את נתיניו לעזוב<br />

את העיר הזאת.‏ כל זה לא רע!‏<br />

אצל החיילים שבאניה יש כמה חוברות מסוג של<br />

"Je sois tout<br />

“<br />

, חוטפים אותן ממש מיד<br />

ליד,‏ מפני שרוצים לקרוא בשביל להמית את הזמן של הימים הממושכים.‏ בערב,‏ מי שיודע<br />

לשחות,‏ שוחה מסביב לאניה,‏ בטח כי זה נעים מאד ולולא פצעי הייתי נוטל גם אני חלק<br />

בקפיצות האלה ממרום גשר האניה.‏ לעומת זה אני עושה אמבטיות חמות של מים מלוחים<br />

מדי יום ביומו,‏ ואני מרגיש את עצמי מאושר,‏ כי הייתי די מזוהם כשבאתי על האניה.‏<br />

יום רביעי<br />

:26.5.1915<br />

הערב אני יגע רוח.‏ קראתי מאז הבוקר כל הספר ‏"מולינה"‏ מאת אלכסנדר דומא,‏ באנגלית.‏<br />

הספר העסיקני,‏ והשתעממתי היום פחות.‏ פרק אחד סחט דמעות מעיני.‏ אותו המקום<br />

שאלפרד נפגש עם אימו ואחותו על הנשף אחרי ששב מלונדון.‏ ציירתי לעצמי עד כמה הייתי<br />

מאושר לו הייתי רואה עכשיו את פני אימי הטובה,‏ נזכרתי עד כמה חנקוני הדמעות ועיני<br />

שמלאו דמע כאשר התחבקנו בשעת הפרידה.‏ מיליה:‏ ‏"אין א גוטע שעה"‏ חקוקים במוחי<br />

19

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!