אבולעפיה יומנים מסודר1
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
הזמנתי לשעה<br />
3<br />
עגלה שתוביל אותנו אל הנמל. האופיציר לה- סולטר בא הנה והביא לי רשיון<br />
כדי שאוכל לעלות על האניה בלי מעצור, ונתן לי פס שיתנו לי להיכנס בלי מעצור. הוא איש<br />
נחמד. הוא אמר שיבוא אל האניה לראות אם אין אני חסר איזה דבר. זה פלא שאנגלי יהיה<br />
כ"כ נחמד. לרנקה היא עיר הרבה יותר גדולה מפמגוסטה, ועגלות יש רק<br />
שבפמגוסטה יש עגלות על כל מדרך כף רגל. פלא. בשעה<br />
4<br />
3<br />
העגלה לא באה. שלחתי<br />
או 5, בו בזמן<br />
4 אנשים<br />
שיחפשו עגלות. סוף כל סוף יותר מ-20 רגע באה עגלה ונסענו אל הנמל. בלי מעצור עברנו את<br />
הג'ומרוק – חדר על גשר על הים, ובאנו אל האניה. לקחתי לי כרטיס מחלקה ראשונה, נתנו לי<br />
חדר. היה לא כל כך נחמד בעד מחלקה 1. אך הוא למעלה וזה יתרון בעד הצוללות, אף כי<br />
הדרך הזאת היא בטוחה מאד. שתינו טה ב-4, ב-5:30 האניה הרימה את העוגן ותיסע אל דרך<br />
לימסול. הייתי עייף מאד וב-9:30 הלכתי לישון.<br />
יום רביעי<br />
:1.8.1917<br />
ישנתי רע מאד. נדמה לי שכל הלילה לא ישנתי. חדרי הוא קרוב ממכונת הרמת הסחורות,<br />
והמכונה הזאת יימח שמה עבדה כל הלילה. עליתי למעלה על הגשר, לקחתי כרים ומסות<br />
ועשיתי לי מיטה טובה. קשה באמת. נרדמתי, רע טוב, טוב רע, עד<br />
2:30<br />
פחדתי פן אתקרר.<br />
ירדתי לחדרי, אוי המכונה. לו יכולתי לפוצץ אותה באותו רגע מה שמחתי. אבל הצוללת באה<br />
כשלא ירצו אותה, הלא זה דבר ידוע. במילה אחת, ישנתי רע. נדמה לי שכל הלילה לא סגרתי<br />
עין. ב-7 קמתי כי נמאסה לי כבר השכיבה. התגלחתי, התרחצתי, ב- א8 רוחת הבוקר. ועכשיו<br />
הנני יושב מול לימסול ומביט עליה מרחוק. בשעה 4 תקום ותיסע לה לפורט סעיד ונגיע אי"ה<br />
מחר בשעה<br />
.10<br />
יום חמישי<br />
:2.8.1917<br />
כמו שאמרתי האניה עמדה אצל לימסול עד שהביאו את הפוסטה בשעה 3:30, וב-4 היינו כבר<br />
במרחב. שמחתי מאד שהייתי כבר על הדרך הביתה. נדמה שכבר שנה שהחסרתי מהבית. אחר<br />
חצי שעה ניגש אלי אופיציר מהאניה ובאר לי ולעוד אופיציר אנגלי שנסע אתי במחלקה ה-1,<br />
שאם נשמע צלצול הפעמון במשך רגע או שני רגעים, סימן של סכנה, אז ניקח חגורות ההצלה<br />
שיש לכל אחד בחדרו וניגש אל הסירה מס' 5 שהראה לנו. שם נחכה עד שיתנו לנו צו להיכנס<br />
בה. נו, נו חשבתי לי עכשיו, וואס איך האב דערלעבט, לנסוע הביתה ומספרים לי מעשיות עם<br />
סכנה, עם פעמון, עם חגורה ועם סירה.<br />
ב-8 צלצול הפעמון, לא לסכנה אלא לארוחת הערב, הפעם כיבד אותנו הקפיטן הגדול. הוא<br />
ישב בראש השולחן מימינו רפאל ומשמאלו האופיציר האנגלי. כל הזמן סבבה השיחה על<br />
אודות כלבים! הוי כלבים, כל מיני כלבים, הוי כלבים, לא היה לכם מה לדבר כי אם על אודות<br />
כלבים. ורחמנות על כלבים, באותו זמן שמאות אנשים נהרגים או מתים מרעב וממחסור.<br />
אחר ארוחת הערב הלכתי לישון, קודם כל במכסה ואח"כ בחדרי. ישנתי לא טוב, אינני יודע<br />
מדוע? אבל בכ"ז יותר טוב משלשום. היום בבוקר קמתי מוקדם מאד, אלא נשארתי שוכב עד<br />
שמונה. בשעה זו קמתי, הכינותי את עצמי ואכלתי. עכשיו שעה 9, אנו לאט לאט נכנסים לנמל<br />
פורט סעיד.<br />
40
Change language