אבולעפיה יומנים מסודר1
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
יום שלישי<br />
:6.7.1915<br />
קיבלתי מכתב שאבוא מחר בשעה<br />
9 אל Camp" ."Wardian<br />
יצחק בעלה של שרה בא הערב<br />
מאוסטרליה. חטאתי נגד המשמעת. לא נראיתי שני הימים האחרונים במחנה, וכן גם הערב<br />
לא באתי שמה. הרשיון שלי פקע תוקפו היום.<br />
יום רביעי<br />
:7.7.1915<br />
הלכתי הבוקר לוורדיאן, וכאשר התאספו אחדים מז.מ.כ. )גדוד נהגי הפרדות(, בא קצין אחד<br />
ואומר לי כי עלי לעלות על האניה ללכת אל הדרדנלים. אלא כשראה שאני עדיין חולה, אמר<br />
לי לשוב אל מחנה המחלימים. לאחרים שנשארו אמרו לחכות וכעבור יומיים שחררו את<br />
כולם. כולם עכשיו חופשים.<br />
יום חמישי<br />
:8.7.1915<br />
הקולונל של המחנה קראני אליו והעיר לי שלא טוב עשיתי שלא נראיתי שני הימים האחרונים<br />
כפי שציווה לי. אני צריך, הוא אומר, לחשוב על חברי אשר גם הם רוצים לקבל רשות חופשה<br />
כמוני, אך על ידי זה אני מעכב בעד נתינתה. הריהי הנזיפה שקיבלתי, ואני חושב שאלמלא<br />
S.M הייתי<br />
רצויה ביותר.<br />
)רב סמל(, היה שולח אותי לעבוד בחולות אשר בשרב השורר עכשיו אין זו עבודה<br />
יום ששי<br />
:9.7.1915<br />
דוד ויצחק הלכו לוורדיאן להיודע אודותי, ושם אמר להם הקצין כי אני משוחרר. בערב<br />
הלכתי שמה לקבל את ניירותי, אך אמרו לי כי ייתנו לי את הנייר שלי רק אחרי שישלחונו<br />
ממחנה המחלימים.<br />
יום שבת<br />
:10.7.1915<br />
הייתי אצל הרופא ואמרתי לו כי אני רוצה שישלחוני לוורדיאן. מסרו את בקשתי לקולונל<br />
והוא ענה כי מחר ייתנו לי תשובה.<br />
בצהרים סעדתי אצל Palestinienne" "Commune בגלינימופולו. העלמה ברלין הזמינה<br />
אותי. בשעה 2 צריך הייתי לקום מאצל השולחן ולנסוע למוסטפא להיות נוכח בתמרון. הגעתי<br />
שמה בדיוק בזמן מפקד אוהלנו. מעולם לא הייתי כל כך עצוב. בערב היתה רוחי עכורה.<br />
חשבתי על אודות יהודית שלי הטובה ואם עוד אראנה פעם.<br />
8 בשעה<br />
וחצי הלכתי אל הרצאתו של אהרונוביץ, עורך "הפועל הצעיר" על "המצב הכלכלי<br />
והרוחני של פלשטינה". היתה מענינת. בחצות עלי היה לחזור אל המחנה.<br />
יום ראשון<br />
:11.7.1915<br />
כל היום צריך הייתי להישאר במחנה בשביל שאוכל לקבל את הרשיון לצאת ממחנה<br />
המחלימים. צריך הייתי לאכול ארוחת הצהרים. זו היתה הפעם הראשונה ולאושרי גם<br />
26
Change language