Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
המקורות הכתובים והמאוירים מתייחסים לשני חלקים עיקריים בתוך בית-הכנסת. האחד<br />
מכונה "ההיכל" או ארון הקודש, שדלתותיו ננעלו במפתח. לעתים לבש היכל זה צורה של<br />
חדר קטן בכותל המזרח. החלק השני הוא "התיבה", כלומר העמוד או הדוכן של שליח<br />
הציבור בבית-הכנסת, ממנו נהגו לנהל את הטקס. על-פי רוב הוא נמצא במרכז האולם והיה<br />
מוקף עמודים או תומכות שעליהן מעין חופה.<br />
באיורים מופיעה מעין מנורת שמן ששימשה כנר התמיד, שדלקה מול ארון הקודש.<br />
המושבים היו נכס יקר ורב-ערך, חברי הקהילה נהגו לרכוש אותם בכסף, למכור אותם, או<br />
אפילו להוריש אותם ואלה אף היו נושא למריבות ולמחלוקות.<br />
מהאיורים המופיעים בהגדות מאותה תקופה ניתן ללמוד על חלק נכבד מן הקישוטים<br />
הפולחניים והדתיים ששימשו בבתי-הכנסת: עטרות, רימונים – אותם קישוטי נחושת או<br />
כסף המעטרים את ספר התורה בשעת הוצאתו מארון הקודש בשבתות ובחגים – , עיטורי<br />
החזה או לוחות כסף ועליהם שם התורם של ספר התורה.<br />
מבנים יהודיים נוספים<br />
מבנה נוסף שהיה קיים בכל קאל, היה מקווה הטהרה. למרות שעד כה נחשף רק זה<br />
בבסאלו, יש אזכורים לכמה מקוואות בישובים נוספים. שלמה בן-אדרת מספר שבבתי-<br />
המרחץ בערים כמו ברצלונה או גירונה היה אולם המוקצה בלעדית למקווה, סגור ונתון<br />
לפיקוחם של בלן או בלנית יהודים, שתפקידם היה לבדוק את נקיון המים ולמנוע כניסת<br />
לכלוך מבחוץ. בן-אדרת יודע לספר גם שבמקרים אחדים, בעיקר בשל היעדר מקום, נמצאו<br />
מקוואות הטהרה על גגות הבניינים.<br />
בברצלונה עדיין ניתן לראות לוח אבן המבשר על קיומו של הקדש במבנה ששימש כאכסניה<br />
למעוטי יכולת, לחולים, לאורחים עניים וכדומה. ידוע על הקדש נוסף בסנטה קולומה דה<br />
קראלט Queralt) .(Santa Coloma de כמו כן, מוסד הכרחי נוסף בקאל הוא בית-<br />
המטבחיים, בהם בוצעה השחיטה בהתאם לדיני הכשרות ומשם הועבר הבשר לאטליז. לא<br />
בכל הקהילות היה בית-מטבחיים ברובע עצמו, לעיתים, הוא שימש כמה וכמה קהילות יחד<br />
בהתאם לתקנות שנקבעו ואלה עוררו לא פעם התמרמרות בקרב התושבים.<br />
המאפייה שנמצאה בתחום הקאל לא הגבילה עצמה לייצור לחם לתושביו בלבד, אלא מכרה<br />
מתוצרתה גם לתושבים הנוצרים. בגלל ריבוי מקרים של שריפות נאסרה על התושבים<br />
אפיית לחם בבתים. משהתעורר הצורך לאפות מצות לפסח, לשו הנשים את הבצק בבית<br />
והביאו אותו למאפייה לשם הכנת המצות. כדי להבדיל בין המצות שנאפו עבור הלקוחות<br />
השונים, נהגו בעלי המקום לסמן את המצות בחותם מיוחד שהושקע לתוך הבצק או לעתים<br />
בניקובי מזלג בלבד.<br />
בית-הקברות<br />
במרחק כלשהו מן הקאל, מחוץ לחומות, ובמידת האפשר על גבעה, מוקמו בתי-הקברות<br />
היהודיים. זכרם של אלה הונצח בשם המקום: מונז'ואיק הנמצא בכמה מקומות כגון:<br />
ברצלונה, גירונה, וילפרנקה. למרות ההשחתה ממנה סבלו בשלהי המאה ה-14, ידוע על<br />
קיומם של יותר מ-20 בתי-קברות יהודיים בקטלוניה בימי הביניים; בחלקם נחשפו שרידים<br />
כמו כתובות ופריטים אחרים.<br />
58