במהטיפול פיזי - מערכת העיכולקרינה 15 או גידולים אנדוקרינים. טווחמינונים: 500-300 מיקרוגרם עד 3 פעמיםליום, עם הפחתה הדרגתית בהמשך.4. אנזימי לבלב (פנקראז, קראון) - במצביתת ספיגה, מינונים בהתאם לתגובה.5. טיפול אנטיביוטי ממוקד במקרי.Bacterial overgrowthחסימת מעיחסימת מעי יכולה להופיע בגידוליםהתופסים מקום בחלל הבטן או האגן,ושכיחה בעיקר אצל חולות הסובלותמסרטן שחלה מתקדם.הגורמים לחסימות מעי הם: פיזורבטני של גידול - גושים מוגדרים היטב אופיזור מיליארי בין לולאות המעי הגורםלהידבקויות, גושים חוסמים במעי הגס;הפרעות תנועתיות - obstruction ;Pseudoהפרעות אלקטרוליטריות - היפרקלצמיה,היפוקלמיה; הפרעות פר-נאופלסטיות.הטיפול בחסימת מעי נעשה בשלושהאופנים:הטיפול השמרני, המתאים לחולים עםמחלה מתקדמת, עם תוחלת חיים מתחתלשלושה חודשים, לחולים עם חסימותבמספר מקומות במעי או לחולים שעברומספר ניתוחי בטן או הקרנה לבטן בעבר.הטיפול כולל: א. הפסקת הזנה פומית -הפסקת מאיצי פעילות המעי.ב. מתן הידרציה תואמת - לפחות 2 ליטרנוזלים ליום.ג. תרופות נוגדות הקאה - מטוכלופרמידיעיל אך עלול להחמיר עוויתות המעי,בעיקר בחסימות במערכת העיכול העליונה.במצבים אלה יש עדיפות להלופרידול.ד. סטרואידים – דקסמטזון במינון40 עד 8 מ"ג ליום, שיכול להקל במקריחסימה חלקית או מלאה . <strong>16</strong> מנגנון הפעולהאינו ברור.ה. חומרים היפראוסמוטיים הסופחיםנוזלים מדפנות המעי כגון: סופודקסאו גסטרוגרפין שיכולים לשחרר בעיקרחסימות של המעי הדק.ו. אוקטראוטיד (סנדוסטטין) במינון1,200-600 מיקרוגרם ליום, בשלוש זריקותאו בהזלפה ממושכת. חומר זה גורםלהפחתת הפרשת הנוזלים למעי בחסימותבמערכת העיכול העליונה, וגורם לשיפורניכר בהקאות, בחסימות במערכת עיכולהתחתונה וכן גורם להקלה ניכרת בתפיחותהבטן. לאוקטראוטיד יכולת מסוימת להאיץפעילות המעי . 17ז. אופיואיטים - על אף האפקט העוצרשל תרופות אלו, אין להימנע לחלוטיןמשימוש במצבים של כאבים קשיםכתוצאה מחסימה, אפילו אם החולה מועמדלניתוח.ח. זונדה - מאפשרת הורדת לחץ עלמערכת העיכול העליונה. כאשר הדברלא מתאפשר על ידי השימוש בתרופותהנ"ל, יש מקום לשימוש בזונדה לניקוז. ישלהתחשב בחולים סופניים שאצלם אין צפילפתיחת החסימה. במקרה זה רצוי להימנעמשימוש ממושך בזונדה (בשל ההפרעהלאיכות החיים והסיכוי לפתח פצעי לחץכתוצאה מהצינורית). במידה שלא ניתןלהסתדר ללא זונדה, אפשר להחליפהבגסטרוסטומיה קבועה לניקוז.הטיפול הניתוחי - מתאים לחוליםשאצלם ניתן לאתר חסימה באזוריםמוגדרים היטב וניתן ליצור מעקפיםלחסימה זו. טיפול זה מומלץ לחולים עםצפי לשיפור במצבם הכללי לאחר טיפולסיסטמי למחלה, לחולים עם תוחלת חייםמעל לשלושה חודשים ולחולים שלא עברומספר ניתוחי בטן או הקרנה לאזור הבטןוהאגן. השאיפה במצב זה היא ליצור מעקףלחסימה ולאפשר לחולה המשך חייםרגילים . 18תחליפים לטיפול הניתוחי - טיפול זהניתן לשקול בחולים שאינם מועמדיםלניתוח בשל אחת מהסיבות הנ"ל, אךסובלים מחסימה שמקומה מוגדר היטב ולאניתן לפתרון שמרני. פרוצדורות חלקיותכגון סטומה לניקוז (במערכת עיכול עליונהאו תחתונה) וסטנטים באזורים מוגדרים,נושאות סיכון ניתוח נמוך ופוטנציאל טובלהקלה.דר' אורה רוזנגרטן, מומחית באונקולוגיהובטיפול תומך, היחידה לטיפול תומך במכוןהאונקולוגי, המרכז הרפואי שערי צדק,ירושלים. יועצת לאונקולוגיה וטיפול תומךביחידה לאשפוז בית, שירותי בריאות כללית,ירושלים rosengarten@szmc.org.il◄◄References1. Gelin J., Moldawer LL., Lonnroth C., et al .Role of endogenous Tumor Necrosis Factor andInterleukin-1 for Experimental Tumor Growthand Development of cancer Cachexia. Cancer Res1991;51:415-421.2. Flynn PM, Cunningham CK, Kerkering T.,Oropharyngeal candidiasis in immunocompromisedchildren: a randomized, multicenter study of orallyadministered Fluconazole suspension versus Nystatin.The Multicenter Flucanazole Study group. J Pediatr1995;127(2):322-8.3. Berenstein EG, Ortiz Z., Megesterol Acetatefor the treatment of anorexia-cachexia syndrome.Cochrane Database Syst Rev 2005 18;(2):CD004310.4. Bruera E., Roca E., Cedaro L., Action of oralmethylprednisolone in terminal cancer patients, aprospective randomized double-blind study. CancerTreat Rep 1985;69:751.5. Strasser F., Bruera E., Update on anorexia andcachexia. Hematol Oncol North Am 2002;<strong>16</strong>(3):589-617.6. Nelson K., Walsh D., Deeter P., A phase II study ofdelta-9-tetrahydrocannabinol for appetite stimulationin cancer associated anorexia. J Palliative Care1994,10(1):14-19.7. Bozzetti F., Cozzaglio L., Biganzoli E., Qualityof life and length of survival in advanced cancerpatients on home parenteral nutrition. Clin Nutr2002;21(4):281-8.8. MaCann RM, Hall WJ, Groth-Juncker A.,Coomfort care for terminally ill patients. Theappropriate use of nutrition and hydration. JAMA1994 26: 272(<strong>16</strong>): 1263-6.9. Joque L., Jatoi A., Total parenteral Nutrition incancer patients: why and when? Nutr Clin Care2005;8(2):89-92.10. Bruera E., Sala R., Rico MA, Effects of parenteralhydration in terminally ill cancer patients: apreliminary study. J Clin Oncol 2005 1;23(10):2366-71.11. Walker P., Watanabe S., Bruera E., Baclofen,a treatment for chronic hiccups. J Pain SymptomManage 1998;<strong>16</strong>(2):125-32.12. Recommendations for the Use of Antiemetics:Evidence-based. Clinical Practice Guidelines. J ClinOncol 1999;17(9):2971.13. Lane M., Vogel CL, Ferguson J., Dronabinol andprochlorperazine in combination for treatment ofcancer chemotherapy induced nausea and vomiting. JPain Symptom Manange 1991;6(6):352-9.14. Barbounis V., Koumakis G., VassilomanolakisM., Control of Irinotecan induced diarrhea byoctreotide after loperamide failure. Supprt CareCancer 2001;9(4):258-60.15. Yavuz MN, Yavuz AA, Aydin F., The efficacy ofoctreotide in the therapy of acute radiation induceddiarrhea: a randomized controlled study. Int J RadiatOncol Biol Phys 2002 1;54(1):195-202.<strong>16</strong>. Feuer DJ, Broasley KE. Corticosteroids forthe resolution of Malignant Bowel obstruction inadvanced Gynaecological and Gastrointestinal cancer.Cochrane Database Syst Rev 2000(2):CD00121917. Ripamonti C., Panzeri C., Groff L., The role ofSomatostatin and Octreotide in bowel obstruction:pre-clinical and clinical results. Tumori 2001;87(1):1-9.18. Pothuri B., Vaidya A., Aghajanian C., Palliativesurgery for bowel obstruction in recurrentovarian cancer: an updated series. Gynecol Oncol2003;89(2):306-13.18
במה טיפול פיזי - טיפול בקרינהטיפול קרינתיבסרטן מתקדםטיפול קרינתי הוא אמצעי חשוב ויעיל בהקלה אצל חולים אונקולוגיים עם מחלה מתקדמת. בחירתסוג ומשטר הטיפול הקרינתי תלויה במיקום המחלה ובמצבו הכללי של החולה. בשנים אחרונותיש מגמה לקצר את משך הטיפולים הפליאטיביים אך לתכנן את הטיפול ביתר הקפדה כדי למנועתופעות לוואי וסבל מיותר לחולהדר' רפי פפרטיפול קרינתי או רדיותרפיה יעיליםבהקלה (פליאציה) במספר מצבים אצלחולים עם סרטן מתקדם. מצבים אלהכוללים טיפול בכאב וטיפול במצבי חירוםכגון לחץ על חוט השדרה או דימום חריף.רדיותרפיה היא השימוש בקרינה מייננתבכדי להרוג תאי סרטן. טיפול קרינתיפליאטיבי ניתן בדרך כלל על ידי קרינהחיצונית באמצעות מאיץ קווי או מכשירקובלט. השימוש בשדות קרינה מותאמות(קרינה קונפורמלית) ותכנון טיפול קפדני,כולל בחירת זוויות ואנרגיית קרינהמתאימות, יכולים להקטין את תופעותהלוואי של הטיפול הקרינתי בצורהמשמעותית. כאשר מטפלים בהקרנותלמטרת ריפוי, המנה הכוללת של הקרינהמחולקת בדרך כלל למספר מנות קטנותהניתנות כל יום במשך חמישה עד שמונהשבועות, וזאת כדי לתת את המנה הכוללתהמקסימלית של הקרינה כדי להשיג ריפויולהקטין את הסכנה של תופעות לוואימאוחרות. כאשר מדובר בטיפול קרינתיפליאטיבי, מטרת הטיפול היא להקטין אתסבל החולה בזמן הקצר ביותר ועם כמהשפחות טרחה לחולה. ברוב המקרים ניתןלהשיג הקלה מהירה ויעילה על ידי מנתקרינה אחת או מספר מנות קרינה בודדות.טיפול קרינתי יכול לתת מענה מהירלבעיות מקומיות. כאשר הטיפול הקרינתיניתן בזהירות, תופעות הלוואי מעטות.כאשר חולה עם סרטן מתקדם סובל מבעיהחריפה נקודתית, הרופא המטפל חייבלשקול את אפשרות הטיפול הקרינתי.עקרונות הטיפולהקרינתי פליאטיביההחלטה האם לתת טיפול קרינתיפליאטיבי חייבת להיות מבוססת עלהסימפטומים של החולה ולא על הדמיהבלבד. כיוון שמטרת הטיפול היא להקל עלסבלו של החולה, חשוב לתכנן את הקרינהכדי להפחית את תופעות הלוואי.טיפול קרינתי פליאטיבי חייב להיותמתוכנן בהקשר למצבו הכללי והתפקודישל החולה. המטרה העיקרית של הטיפולהיא הקלה של הסימפטומים ולא השמדתהגרורה.לפעמים דרושים מספר ימים לאחרהטיפול הקרינתי עד להשפעתו המלאה עלכאבים. בתקופה זה יש צורך להמשיך טיפולתרופתי סימפטומטי.ברוב המקרים של טיפול קרינתיפליאטיבי, טיפול קצר במנת קרינה אחת,או בסדרת טיפולים, ישיג אותה דרגה שלהקלה כמו סדרת טיפול ארוכה יותר, אולםעם פחות טרחה לחולה.גם במקרים של קרינה פליאטיבית נחוץתכנון טיפול קרינתי קפדני (לפעמים גםהדמיה תלת מימדית בעזרת טומוגרפיהממוחשבת - (CT כדי להגדיר היטב את נפחהמטרה ולמנוע קרינה מיותרת לאיבריםסמוכים.תיעוד של האזור המטופל חשוב במיוחדכאשר יש אפשרות שהחולה יזדקק לסדרהנוספת של טיפול קרינתי בעתיד.כמו בכל טיפול רפואי, יש צורך בהסכמהמודעת של החולה לפני הטיפול. יש לכבדאת הזכות של החולה הסופני לסרב לקבלטיפול פליאטיבי גם כאשר בני משפחתו אואחרים חושבים שעליו לקבלו.כאשר חולה מופנה לטיפול קרינתי,יש לצייד אותו בכל המידע הדרוש, כוללפתולוגיה, הדמיה (הצילומים עצמם ולארק תשובת רנטגנולוג) ופירוט של טיפולקרינתי קודם.גרורות בעצמותרוב החולים המופנים לקבל טיפולקרינתי פליאטיבי סובלים מגרורותבעצמות. אצל 75 אחוז מהחולים התלונההעיקרית היא כאב, עם או בלי הגבלהבתנועה. גרורות בעצמות עלולות לגרוםלשברים פתולוגיים, ללחץ על חוט השדרהאו להיפרקלצמיה.המנגנון של כאב עצמות בנוכחותגרורות מורכב מכמה גורמים. הגרורהגורמת לשחרור של חומרים כימיים (כגוןפרוסטגלנדינים, (TNF המגרים קולטניםלכאב באנדותל של הגידול, ושבריעצם יכולים ללחוץ על קולטני עצביםבפריאוסט. לחץ ישיר על עצב עלול לגרוםלכאב נוירוגני. ההשפעה המיידית שלהטיפול הקרינתי על כאב מגרורה בעצמותהיא כנראה בעיכוב ייצור חומרים כימיים.בדרך כלל, נדרשים מספר ימים או שבועותלהקטנה משמעותית של הגרורה וסילוקהגורם המכני של הכאב. מחקרים קלינייםהראו כי אצל שני שלישים מהחוליםהמקבלים טיפול קרינתי לגרורות בעצמות,יש הקלה משמעותית בכאב בתוך מספרימים, וכן הקטנה בצריכת תרופות לכאב(כולל נרקוטיקה). שליש מהחולים משיגיםהיעלמות מוחלטת של הכאב.מספר מחקרים מבוקרים הראו שאיןהבדל משמעותי בדרגת ההקלה על הכאבאו משך ההקלה בין טיפול קרינתי במנהאחת (של 10-8 גריי) או של סדרת טיפולקרינתי המחולק למספר מנות (ברובהמחקרים 30 גריי בעשר מנות במשךשבועיים). ניתוח המחקרים על ידי קבוצתקוקרן (Cochrane) סיכם שיעילות טיפולקרינתי במנה אחת שווה ליעילות סדרתטיפול ארוכה יותר. בקבוצה שקיבלה קרינהבמנה אחת, יותר חולים (21.5 אחוז לעומת7.4 אחוזים) קיבלו בהמשך טיפול קרינתינוסף לאותו גרורה. ניתוח של תוצאותהמחקרים אלה מצביע שהסיבה לטיפולהחוזר אצל החולים שקיבלו קרינה במנהאחת, אינה בגלל שהטיפול היה פחות יעילאלא משום שהרופאים היו מוכנים לתת◄◄20