ביטאון במה גיליון 16 - האגודה למלחמה בסרטן

החיים.‏ הטיפול הפליאטיבי כולל מתן טיפוללהקלת כאבים וסימנים אחרים של המחלה,‏שילוב בין המרכיבים הפיזיים,‏ החברתיים,‏הנפשיים והרוחניים בטיפול בחולה,‏ מתןמשמעות לחיים והתייחסות אל המוותכאל תהליך טבעי,‏ מבלי לזרז או להאריךאת תהליך המיתה.‏ עוד נותן הטיפולהפליאטיבי מערכת תמיכה שנועדה להקלעל בני המשפחה להתמודד עם הטיפולבחולה במהלך מחלתו ולנחם אותם לאחרמותו.‏ השירות ניתן בגישה רב מקצועית,‏הכוללת רופא,‏ אחות ועובדת סוציאלית,‏בהתאם לצורכי החולה ובני משפחתו.‏ גישהזו ישימה גם בשלב מוקדם של המחלה,‏במקביל לטיפולים מאריכי חיים.‏קיימת הסכמה רחבה בדבר חיוניותהטיפול הפליאטיבי בחולים הלוקים בסרטן,‏ומתרחבת הדעה שיש צורך לתת טיפולפליאטיבי גם לחולים הסובלים ממצביםדומים אחרים,‏ כגון:‏ מחלות שריר ניווניות,‏אי ספיקת לב,‏ ריאות,‏ כבד או כליותסופנית,‏ שבץ מוחי וכל מחלה חשוכתמרפא אחרת . 2-5מחקרים לימדו כי שירותים פליאטיבייםרבים אינם מספקים בקרב חולים הלוקים6-באי ספיקת לב ובמחלות ריאה חסימתיות. 10 נמצא כי למרות שיותר אנשים נפטריםממחלת ריאות כרונית חסימתית (COPD)מאשר מסרטן ריאות,‏ אף לא אחד מהחוליםשנבדקו במחקר קיבל טיפול פליאטיבי,‏לעומת 30 אחוז מהלוקים בסרטן ריאותבמצב סופני . 11 תמונה דומה מתקבלתלגבי קשישים רבים הסובלים ממוגבלותוממחלות כרוניות בשנים האחרונותלחייהם . 5 קשישים רבים סובלים גםמדמנציה בשלבים מתקדמים אך כמעטאינם מקבלים שירותים פליאטיביים,‏ומיעוט משירותי ההוספיס ערוכים לטפלבהם . 12בין שנת 1992 לשנת 2000 עלה שיעורמקבלי שירות הוספיס בקרב זכאי ‏"מדיקר"‏בארה"ב מתשעה אחוזים ל-‏‎23‎ אחוז וביןשנת 2000 לשנת 2004 חל גידול של 45אחוז בהיקף השירותים הפליאטיבייםבבתי חולים . 13 למרות זאת,‏ עדיין קייםמחסור משמעותי בשירותים האלה . 14גם באירופה חל גידול בהיקף השירותיםהפליאטיביים בעשורים האחרונים,‏ אולםהם עדיין ניתנים רק למקצת מהחולים . 15באנגליה,‏ 70 אחוז מהאוכלוסיה זוכהלנגישות לטיפול פליאטיבי,‏ ובאוסטרליה,‏באזור מלבורן,‏ חלה עלייה ב-‏‎87‎ אחוזבשימוש בשירותים פליאטיביים על רקעממאירות וב-‏‎144‎ אחוז על רקע מחלותשאינן ממאירות . 16 בעיית המחסור בשירותיהוספיס ושירותים פליאטיביים ייעודייםנמצאת על סדר היום ברוב מדינותהמערב.‏ מחקרים מכל העולם,‏ ובכללזה גם ממקומות שיש בהם שירותיםפליאטיביים טובים,‏ מדגישים את הצורךהדחוף להרחבת שירותים אלה . 17,18הממצאים בישראל דומים לאלה שברובמדינות המערב.‏ על מערכת הבריאותלהתחשב בערכים,‏ בצרכים האישייםוביכולות השונות של החולה ומשפחתוולספק טיפול פליאטיבי לכל חולה,‏בכל מחלה,‏ במסגרת מערך השירותיםהקהילתיים ובמערכת האשפוז כאחד.‏טיפול פליאטיבי במדינת ישראלבשנת 2003 היו בארץ ארבע מסגרותאשפוזיות:‏ שתי מחלקות הוספיס בבתיחולים כלליים,‏ בהדסה בהר הצופים ובתלהשומר,‏ ומיטות לאשפוז פליאטיבי בשנימוסדות סיעודיים,‏ בנוף הדר ‏(מוסד פרטי)‏בחיפה ובסנט לואיס ‏(מיסיון)‏ בירושלים.‏בסך הכל היו בשנת 2003 בישראל 78מיטות לאשפוז פליאטיבי,‏ אליהן התקבלוכ-‏‎1,000‎ חולים.‏ משך האשפוז הממוצע בשניבתי החולים ובנוף הדר נע בין שבועייםלארבעה שבועות,‏ ובסנט לואיס כשלוששנים.‏ בסנט לואיס אין מחלקה פליאטיביתייעודית ‏(עובדה המלמדת על כך שאיננוהוספיס).‏בבתי חולים כלליים בודדים קיים ייעוץפליאטיבי מצומצם ולא מסודר.‏ רוב אנשיהצוות הרפואי בבתי החולים שבהם פועלשירות כזה אינם מודעים לקיומו.‏ לרוב בתיהחולים אין מענה למתן טיפול פליאטיבילחולים המאושפזים,‏ על אף שכמה מהםמתחילים להכיר בחשיבות הנושא.‏ברוב בתי האבות ובמוסדות לטיפולממושך אין שירותי טיפול פליאטיבי.‏רוב המוסדות מספקים טיפול מסורתי,‏בעיקר תרופתי,‏ ולרוב אינם נותנים טיפולפליאטיבי כוללני לקשישים במצב סופניולבני משפחותיהם.‏בשנת 2004 היו בארץ כ-‏‎80‎ יחידותלטיפול בית שטיפלו בכ-‏‎10,000‎ איש,‏רובם קשישים.‏ כוח האדם בהן כולללרוב צוות גרעיני קבוע של רופא,‏ אחות,‏עובד סוציאלי ופיזיותרפיסט,‏ הזמין פיזיתוטלפונית בשעות העבודה הרגילות בלבד.‏אוכלוסיית החולים במצב סופני,‏ רובםהמכריע לוקים בסרטן,‏ מהווה כ-‏‎30‎ אחוזבלבד מהמטופלים ביחידות אלו.‏צוות היחידות לטיפול בית,‏ בעיקרבשירותי בריאות כללית ובמיעוטמהיחידות של קופות אחרות,‏ כולל אחיותאונקולוגיות קהילתיות,‏ ובסך הכל ישבקהילה כ-‏‎30-20‎ אחיות כאלו.‏בארץ יש שבע יחידות הוספיס בית,‏המספקות טיפול מקיף לפי תפישתההוספיס לחולים הנוטים למות בקהילהולבני משפחתם.‏ השירות אינו נכלל בסלהשירותים שהקופות מחויבות לו.‏ ארבעיחידות הוקמו ומופעלות בידי שירותיבריאות כללית,‏ יש שתי מחלקות הוספיסאשפוזי וכן עמותה עצמאית.‏ מספרהמטופלים ביחידות אלו נע בין 14 ל-‏‎56‎בנקודת זמן.‏ בשנת 2003 טופלו ביחידותאלו כ-‏‎1,000‎ חולים,‏ רובם המכריע חוליסרטן.‏בכל יחידות ההוספיס בית יש צוותגרעיני הכולל רופאים,‏ אחיות ועובדסוציאלי,‏ רק מיעוט מקרב הרופאים ורובהאחיות הם בעלי הכשרה פליאטיבית.‏צוותי כל היחידות זמינים טלפונית ופיזיתבמשך כל שעות היממה,‏ גם לאחר שעותהעבודה הרגילות.‏שירות למעטיםבכל שנה נפטרים בישראל כ-‏‎37‎ אלףאיש (1997). בהנחה ששני שלישים מסיבותהמוות הן על רקע כרוני (20 אלף איש),‏הרי שרק עשרה אחוזים מהמטופלים‏"זכו"‏ בשלבים האחרונים לחייהם לטיפולשל שירותי הוספיס ייעודיים בקהילה,‏ אולשירותי הוספיס אשפוזי.‏ב-‏‎1999‎ נפטרו 37,300 איש במדינתישראל ‏(מתוך 6,200,000), שיעור התמותההוא 601 ל-‏‎100‎ אלף נפש,‏ שיעור הפטירהמממאירות הוא 140 איש ל-‏‎100‎ אלף,‏שיעור הפטירות מגורמים אחרים (77אחוז)‏ הוא 461 איש ל-‏‎100‎ אלף.‏ באופן גס,‏ניתן להעריך ששיעור הנזקקים לשירותיטיפול פליאטיבי מבין הנפטרים שלא סבלוממאירות הוא לפחות 250 איש ל-‏‎100‎ אלף.‏רובם המכריע של החולים הנוטים למותאינם זוכים לקבל שירותים פליאטיבייםייעודיים.‏ חלק מהחולים מגיע לטיפולהשירותים הפליאטיביים מאוחר מדי,‏ לאחרשהם כבר סובלים מסימני מחלה רבים,‏ונפטרים בסמוך לקבלתם.‏ כמה מהקופותמשתדלות לצמצם ברכישת שירותיםפליאטיביים מומחים,‏ ועושות שימושבשירותים ללא מומחיות בתחום זה.‏ מצבזה מדגיש את הצורך לעגן את השירותיםהפליאטיביים בסל שנקבע בחוק,‏ כדילהבטיח יציבות אספקתם בידי כל הקופות,‏59