ביטאון במה גיליון 16 - האגודה למלחמה בסרטן

במהטיפול פיזי - קוצר נשימה◄◄אפשר לראות בקוצר נשימה תסמיןרב-גורמי symptom) (Multi-factorialכאשר לאטיולוגיה הפתולוגית יש קשרחזק לגורמים אחרים שעלולים להגביראת התחושה הקשה של חוסר אוויר יותרמאשר את תחושת החנק ‏(תרשים 1).כאמור,‏ קוצר נשימה הוא תסמיןרב-גורמי ולכן האטיולוגיה קשורה לגורמיםשונים שיכולים להגביר את התחושה הקשהשל חוסר אוויר ויותר מזה,‏ של חנק.‏ למרותשהאטיולוגיה היא הגורם המכריע שמפעילאת מנגנוני קוצר הנשימה,‏ אין ספק היוםשהחרדה והפאניקה שמופיעות בהמשךעלולות לפגוע באיכות החיים של החולים,‏בפעילות היומית הכללית שלהם ובפעילותהחברתית.‏ כמו כן,‏ תיתכן ירידה בעצמאותומזה בהכרח תחושות תסכול,‏ פחד,‏ כעסודיכאון.‏ בסופו של דבר,‏ ללא טיפול נכון,‏עלול החולה למות בחנק,‏ מוות שהוא מאודטראומתי לחולה,‏ אבל גם לכל הסובביםאותו,‏ המשפחה והמטפלים.‏פיזיולוגיה של הנשימהכדי להבין את המנגנון הפתולוגי שלקוצר נשימה,‏ כדאי לחזור על הפיזיולוגיהשל הנשימה:‏מחולל הדפוס המרכזי pattern) Central(generator רגיש לרמות של פחמן דו חמצניdioxide) (Carbon והוא אחראי על הרמותהנרכשות של החמצן העורקי.‏ ההפעלה שלהמרכז הנמצא בגזע המוח (Brainstem) היאדרך נוירוטרנסמיטורים ונוירומודולטורים.‏כאשר מופיעים שינוי בלחץ,‏ בזרימת האוויר(Airflow) ובפעילות של הריאה ודופן החזה,‏הפקודה המוטורית אינה מתבצעת בצורהתקינה.‏ מופיע הבדל בין הפקודה המוטוריתוהתגובה המכנית,‏ ואז התגובה היאקיצור של הנשימה ושינויים ברמת הגזיםהעורקיים ‏(תרשים 2).הערכהכל חולה עם קוצר נשימה צריך לעבורהערכה מסודרת כדי שהטיפול יהיה מכוון,‏עד כמה שאפשר,‏ לגורם.‏ היום ידוע שקוצרנשימה הוא תחושה סובייקטיבית,‏ ופעמיםרבות הוא יכול להופיע ללא בסיס פיזיקלי.‏על הצוות הרפואי ללמוד לעשות הערכהשל קוצר נשימה אמיתי ולהבדיל בין קוצרהנשימה ‏(דיספניאה)‏ לבין נשימה מואצת‏(טכיפניאה),‏ המוגדרת כעלייה במספרהנשימות.‏ מחקרים רבים הוכיחו שחוליםעם קוצר נשימה בדרך כלל מאטים אתהפעילות הגופנית שלהם,‏ ולכן רצוי לשאולאת החולים ישירות על הפעילות הגופניתשלהם.‏ בשנים האחרונות פיתחו כמהמרכזים כלים שהוכיחו אמינות ותקפותבהערכת קוצר נשימה . 9,10,11,12,13ההרכב הקליני של קוצר נשימה מורכבמהמדדים הבאים:‏ עבר - היסטוריה שלהתסמין,‏ אופי התסמין,‏ תסמינים נוספים/‏תסמינים נלווים;‏ גורם - מה מתחיל אתקוצר הנשימה?‏ מה עוזר להרגיע אתהחרפתו?‏ תגובה לטיפולים,‏ בדיקה גופניתעם התמקדות לשאלות על ההיסטוריההרפואית או פתולוגיות אחרות ‏(תפליטפליאורלי,‏ תפליט פריקרדיאלי,‏ תסניןפליאורלי,‏ .(SVCמובן מאליו שכל הבדיקות האבחנתיותצריכות להיות מותאמות לדרגת החומרהשל המחלה,‏ לשלב המחלה ולפרוגנוזה,‏ולהביא בחשבון את היתרונות והסיכוניםואת רצונם של החולה ומשפחתו.‏טיפולאם יש יותר מגורם אחד לקוצר הנשימהיש לכוון את הטיפול לגורמים וגם לשלבהמחלה עצמה ‏(תרשים 3). שלבי הטיפוליהיו כדלקמן:‏גוש - כימותרפיה.‏ ייתכן אפילו שהטיפולהמתאים הוא טיפול כירורגי,‏ אם החולהנמצא בשלבים מוקדמים של המחלה ומצבומאפשר טיפול זה.‏חסימה של כלי הנשימה - הכנסת סטנטלדרכי הנשימה stent) ,(Ttracheo-bronchialאו כריתה של הגוש החוסם באמצעותלייזר,‏ טיפול בקור ,(Cryotherapy) טיפולתרופתי,‏ צריבה בחשמל,‏ או Photodynamic. 14,15 therapyהתפשטות סרטנית והיצרות שלבלוטות הלימפה Lymphangitic)(carcinomatosis - סטרואידים יכוליםלתת מענה טיפולי.‏חסימה חיצונית obstruction) .(Extrinsicתפליט פליאורלי - יכול להגיב טוב מאודלטיפול כימותרפי בתנאי שהגוש רגישלכימותרפיה.‏שאיפת נוזלים - ניקור פליאורלי.‏ ב-‏‎97‎אחוז מהמקרים,‏ התפליט חוזר בתוך חודש . 16הכנסה של Indwelling small pleural cathetersכדי להביא לניקוז מתמיד של הנוזלים . 17Sclerozing) הכנסת מטרשים – Pleurodesis(agents בחלל הפליאורלי.‏ טיפול זה הואאחד היעילים ביותר,‏ ושיעור ההצלחה שלועומד על 100-72 אחוז . 18 טלק,‏ דוקסיציליובליאומיצין הם החומרים בעלי היעילותהגדולה ביותר.‏ פתרון טוב לחולים עםתפליטים חוזרים,‏ אבל עם פרוגנוזה לטווחארוך,‏ יכול להיות 18,19 Pleuro-peritoneal.shuntתפליט פריקרדיאלי - דיקור/ניקוז שלהנוזלים במקרה שהאבחנה אינה ידועה.‏אצל חולים שאין להם יציבות המודינמית,‏רצוי לבצע Pericaridocentesis יחד עםמתן נוזלים ותוספת של Sympatomietic. 20 agentבמצב של תפליט פליאורלי אפשר גם לנסותהזרקה של מטרשים שיעילותם הוכחה ב-‏‎75‎אחוז מהמקרים . 21 במקרים מסוימים ניסיוןשל טיפול כימותרפי יכול להיות לתועלת . 22הספרות מדווחת על ניסיון בשימושב-‏shunts .Pericardio-peritonealתרשים מס'‏ 2: הפיזיולוגיה של הנשימהתרשים 3: שלבי המחלה12