במהטיפול פיזי - קוצר נשימהקשיי נשימהוהטיפול בהםקוצר נשימה הוא אחד התסמינים הטראומטיים ביותר לחולים עם מחלה ממארת בשלבמתקדם. לרוב, החולים הללו זקוקים לטיפול במחלקת אשפוז לקראת סוף החיים, ועד היוםהטיפול המרכזי הוא במורפין. הטיפול בקוצר נשימה נעשה על ידי צוות בינתחומי מיומן,המעניק טיפול אישי לכל חולה, וכולל חינוך, טיפול נפשי, פיזיותרפיה וטיפול נשימתי. ובכל זאת,עדיין אין תשובה טיפולית מושלמתדר' מיכאלה ברקוביץתרשים 1: אטיולוגיה של קוצר נשימהקוצר נשימה (dyspnea) הוא אולי התסמיןהמפחיד ביותר חולים בסוף חייהם והואגם מהמפחידים ביותר לצוות המטפל. זהותסמין מורכב, שיש בו מרכיבים גופניים,נפשיים וחברתיים גם יחד . 1 כרופאהבהוספיס מצאתי את עצמי לא פעם מפחדתמול החולה עם קוצר נשימה קשה, שלאמגיב בקלות לטיפול הרגיל. לפני כשששנים בדקתי חולה צעיר יחסית, טייסלשעבר, שזכה לטיפול נפלא ממשפחתו.האיש סבל ממחלה ממארת של התימוס עםגרורות בווריד החלול העליון SVCcava) (superior vena ובמצב הקשה הזה,הדבר היחידי שהפחיד את המשפחה ואתהחולה היה קוצר הנשימה. בשבועות בהםהיה מטופל בביתו הסכמנו שאתקשראליו כל ערב ואדבר איתו כדי להרגיעאת הפחד מקוצר נשימה ומחנק, שהיהצפוי עקב התפשטות הגרורות ב-SVC.כשמצבו הדרדר עד כדי כך שהיה בלתיאפשרי להתמודד בבית עם קוצר הנשימהועם הפחד מחנק, המלצתי למשפחהלהגיע להוספיס. שם, בימים הראשוניםהצלחנו לאזן את קוצר הנשימה. למרות כלהטיפולים הקונבנציונליים, המלחמה לאווירנעשתה טראומטית מאוד והחנק נראהצפוי. כינסנו את החולה ומשפחתו, ויחדעם הצוות המטפל החלטנו לעבור לסדציהמוחלטת כדי למנוע את סבלו של החולה.השיחה היתה קשה לכל הצדדים: לחולהשהיה בהכרה מלאה, למשפחה המאודאוהבת ותומכת ולנו כאנשי מקצוע. לאחרביצוע סדציה, החולה נרדם בשקט, ללאסבל יתר ונפטר ללא תחושת חנק כעבורארבעה ימים. אבל, הפחד שהיה בעיניו שלהחולה בעת השיחה הקשה, והטרגדיה שלבני המשפחה שהיו צריכים להחליט החלטהקשה ולהיות מוכנים לפרידה מהאיש היקרלהם, מלווים אותי מאז.קוצר נשימה מוכר היום כתסמין נפוץבקרב חולים בשלבים מתקדמים שלהמחלה. על פי סוג הסרטן, השכיחותשל קוצר נשימה אצל חולים עם מחלהממארת נע בין 21 ל-29 אחוז 3 וזוהי התלונההעיקרית של יותר מ-80 אחוז מהילדיםהחולים בסרטן . 4 מבין החולים הסובליםממחלות כרוניות לא ממאירות, כ-70-50אחוז מתלוננים על קוצר נשימה בששתהחודשים האחרונים לחייהם , 5 ובמאמריםרבים מצוין קוצר הנשימה כסימן אפשרילהתחלה של תקופת סוף החיים 5,6 ואפשרשהתסמין יהווה גורם מנבא של קיצור טווחהחיים בחולים עם מחלות חשוכות מרפאבשלבים מאוד מתקדמים של מחלותיהם.בעבודתם של ,Escalante et al משנת ,1996התברר שמשך ההישרדות של חולי סרטןשמגיעים לחדר מיון עקב קוצר נשימה הוא12 שבועות, כאשר לחולים שסבלו מסרטןריאות ההישרדות היתה בממוצע ארבעהשבועות. בקרב חולים שהמחלה הבסיסיתהיתה סרטן השד, היה ממוצע ההישרדות22 שבועות . 7 במחקר נוסף הראה אותוחוקר שחולים המגיעים לחדר מיון עקבקוצר נשימה, שמקורו במחלה ממארתשל הריאות, שוהים בבית החולים פחותמשבועיים . 8◄◄10
במהטיפול פיזי - קוצר נשימה◄◄אפשר לראות בקוצר נשימה תסמיןרב-גורמי symptom) (Multi-factorialכאשר לאטיולוגיה הפתולוגית יש קשרחזק לגורמים אחרים שעלולים להגביראת התחושה הקשה של חוסר אוויר יותרמאשר את תחושת החנק (תרשים 1).כאמור, קוצר נשימה הוא תסמיןרב-גורמי ולכן האטיולוגיה קשורה לגורמיםשונים שיכולים להגביר את התחושה הקשהשל חוסר אוויר ויותר מזה, של חנק. למרותשהאטיולוגיה היא הגורם המכריע שמפעילאת מנגנוני קוצר הנשימה, אין ספק היוםשהחרדה והפאניקה שמופיעות בהמשךעלולות לפגוע באיכות החיים של החולים,בפעילות היומית הכללית שלהם ובפעילותהחברתית. כמו כן, תיתכן ירידה בעצמאותומזה בהכרח תחושות תסכול, פחד, כעסודיכאון. בסופו של דבר, ללא טיפול נכון,עלול החולה למות בחנק, מוות שהוא מאודטראומתי לחולה, אבל גם לכל הסובביםאותו, המשפחה והמטפלים.פיזיולוגיה של הנשימהכדי להבין את המנגנון הפתולוגי שלקוצר נשימה, כדאי לחזור על הפיזיולוגיהשל הנשימה:מחולל הדפוס המרכזי pattern) Central(generator רגיש לרמות של פחמן דו חמצניdioxide) (Carbon והוא אחראי על הרמותהנרכשות של החמצן העורקי. ההפעלה שלהמרכז הנמצא בגזע המוח (Brainstem) היאדרך נוירוטרנסמיטורים ונוירומודולטורים.כאשר מופיעים שינוי בלחץ, בזרימת האוויר(Airflow) ובפעילות של הריאה ודופן החזה,הפקודה המוטורית אינה מתבצעת בצורהתקינה. מופיע הבדל בין הפקודה המוטוריתוהתגובה המכנית, ואז התגובה היאקיצור של הנשימה ושינויים ברמת הגזיםהעורקיים (תרשים 2).הערכהכל חולה עם קוצר נשימה צריך לעבורהערכה מסודרת כדי שהטיפול יהיה מכוון,עד כמה שאפשר, לגורם. היום ידוע שקוצרנשימה הוא תחושה סובייקטיבית, ופעמיםרבות הוא יכול להופיע ללא בסיס פיזיקלי.על הצוות הרפואי ללמוד לעשות הערכהשל קוצר נשימה אמיתי ולהבדיל בין קוצרהנשימה (דיספניאה) לבין נשימה מואצת(טכיפניאה), המוגדרת כעלייה במספרהנשימות. מחקרים רבים הוכיחו שחוליםעם קוצר נשימה בדרך כלל מאטים אתהפעילות הגופנית שלהם, ולכן רצוי לשאולאת החולים ישירות על הפעילות הגופניתשלהם. בשנים האחרונות פיתחו כמהמרכזים כלים שהוכיחו אמינות ותקפותבהערכת קוצר נשימה . 9,10,11,12,13ההרכב הקליני של קוצר נשימה מורכבמהמדדים הבאים: עבר - היסטוריה שלהתסמין, אופי התסמין, תסמינים נוספים/תסמינים נלווים; גורם - מה מתחיל אתקוצר הנשימה? מה עוזר להרגיע אתהחרפתו? תגובה לטיפולים, בדיקה גופניתעם התמקדות לשאלות על ההיסטוריההרפואית או פתולוגיות אחרות (תפליטפליאורלי, תפליט פריקרדיאלי, תסניןפליאורלי, .(SVCמובן מאליו שכל הבדיקות האבחנתיותצריכות להיות מותאמות לדרגת החומרהשל המחלה, לשלב המחלה ולפרוגנוזה,ולהביא בחשבון את היתרונות והסיכוניםואת רצונם של החולה ומשפחתו.טיפולאם יש יותר מגורם אחד לקוצר הנשימהיש לכוון את הטיפול לגורמים וגם לשלבהמחלה עצמה (תרשים 3). שלבי הטיפוליהיו כדלקמן:גוש - כימותרפיה. ייתכן אפילו שהטיפולהמתאים הוא טיפול כירורגי, אם החולהנמצא בשלבים מוקדמים של המחלה ומצבומאפשר טיפול זה.חסימה של כלי הנשימה - הכנסת סטנטלדרכי הנשימה stent) ,(Ttracheo-bronchialאו כריתה של הגוש החוסם באמצעותלייזר, טיפול בקור ,(Cryotherapy) טיפולתרופתי, צריבה בחשמל, או Photodynamic. 14,15 therapyהתפשטות סרטנית והיצרות שלבלוטות הלימפה Lymphangitic)(carcinomatosis - סטרואידים יכוליםלתת מענה טיפולי.חסימה חיצונית obstruction) .(Extrinsicתפליט פליאורלי - יכול להגיב טוב מאודלטיפול כימותרפי בתנאי שהגוש רגישלכימותרפיה.שאיפת נוזלים - ניקור פליאורלי. ב-97אחוז מהמקרים, התפליט חוזר בתוך חודש . <strong>16</strong>הכנסה של Indwelling small pleural cathetersכדי להביא לניקוז מתמיד של הנוזלים . 17Sclerozing) הכנסת מטרשים – Pleurodesis(agents בחלל הפליאורלי. טיפול זה הואאחד היעילים ביותר, ושיעור ההצלחה שלועומד על 100-72 אחוז . 18 טלק, דוקסיציליובליאומיצין הם החומרים בעלי היעילותהגדולה ביותר. פתרון טוב לחולים עםתפליטים חוזרים, אבל עם פרוגנוזה לטווחארוך, יכול להיות 18,19 Pleuro-peritoneal.shuntתפליט פריקרדיאלי - דיקור/ניקוז שלהנוזלים במקרה שהאבחנה אינה ידועה.אצל חולים שאין להם יציבות המודינמית,רצוי לבצע Pericaridocentesis יחד עםמתן נוזלים ותוספת של Sympatomietic. 20 agentבמצב של תפליט פליאורלי אפשר גם לנסותהזרקה של מטרשים שיעילותם הוכחה ב-75אחוז מהמקרים . 21 במקרים מסוימים ניסיוןשל טיפול כימותרפי יכול להיות לתועלת . 22הספרות מדווחת על ניסיון בשימושב-shunts .Pericardio-peritonealתרשים מס' 2: הפיזיולוגיה של הנשימהתרשים 3: שלבי המחלה12