ביטאון במה גיליון 16 - האגודה למלחמה בסרטן

עדות לסרטן פעיל במקום אחר,‏ וקייםסיכוי לריפוי על ידי טיפול אגרסיבי,‏ כוללכריתת הגרורה או טיפול רדיוכירורגי.‏אצל רובם הגדול של החולים עם גרורותבמוח יש מחלה פעילה מחוץ למוח ומטרתהטיפול היא הקלה בסימפטומים ושיפורתפקודי,‏ כאשר להארכת חיים יש חשיבותמשנית.‏בדיקת ההדמיה המועדפת היא MRI עםחומר ניגוד.‏ לפעמים קיימת אבחנה מבדלתשל גידול ראשוני במוח ‏(כגון מנינגיומה אוגליומה)‏ או תהליך זיהומי.‏תוחלת החיים הצפויה של חולה עםגרורות סימפטומטיות במוח היא חודש-‏חודשיים ללא שום טיפול ו-‏‎32-23‎ חודשיםעם טיפול בסטרואידים בלבד.‏קבוצת Radiation Therapy) RTOG(Oncology Group דירגה שלוש קבוצותחולים עם גרורות במוח שקיבלו טיפולקרינתי לכל המוח.‏ בקבוצה עם הפרוגנוזההטובה ביותר,‏ שכללה חולים מתחת לגיל65 ומצב תפקודי ‏(לפי קרנופסקי)‏ של 70ומעלה,‏ ללא מחלה פעילה מחוץ למוח,‏ההישרדות הממוצעת היתה 7.1 חודשים.‏בקבוצת החולים עם מצב תפקודי מתחתל-‏‎70‎‏,‏ החיות הממוצעת היתה 2.3 חודשיםואצל קבוצת הביניים ‏(שאר החולים),‏החיות הממוצע היתה 4.2 חודשים.‏ תוחלתהחיים של חולים עם גרורות במוח תלויהגם בסוג הגידול הראשוני.‏ מוצדק לא לתתטיפול קרינתי לחולה עם גרורות במוחומצב תפקודי ירוד,‏ במיוחד כאשר הגידולהראשוני הוא מסוג שאינו מגיב היטבלטיפול קרינתי.‏ אצל חולים אלה,‏ הטיפולהקרינתי אינו צפוי להאריך חיים ואף ייתכןשיגרום ליותר נזק מאשר תועלת.‏ מצד שני,‏אצל חולה עם מעט גרורות במוח וללאעדות למחלה פעילה מחוץ למוח,‏ מוצדקלתת טיפול אגרסיבי,‏ לרבות טיפול קרינתיסטריוטקטי ממוקד ‏(או כריתה כירורגית)‏בנוסף לקרינה לכל המוח.‏הטיפול בגרורות במוחקורטיקוסטרוידים - הטיפול הראשונילכל החולים עם גרורות במוח במטרהלהקטין הבצקת מסביב לגרורות.‏ מנההתחלתית:‏ דקסמטזון 16 מ“ג ליום עםהקטנה הדרגתית של המנה,‏ מחולק ל-‏‎32‎-23 מנות ביום.‏ במידה שהטיפול אינו גורםלחוסר שינה,‏ ניתן לתת את הדקסמטזוןבבוקר ובצהריים.‏ מומלץ להוסיף תרופהכדי למנוע חומציות הקיבה.‏ תגובה קליניתטובה לסטרואידים מנבאת תגובה טובהלהקרנות.‏הקרנות לכל המוח - בדרך כלל מנה של30 גריי מחולקת לעשר מנות יומיות במשךשבועיים.‏ תופעות הלוואי כוללות אובדןשיער ואודם בעור,‏ עייפות וישנוניות.‏תיתכן הפרעה נוירולוגית קלה.‏ למרותשרוב החולים אינם משיגים הפוגהממושכת של הגרורות,‏ בדרך כלל הם נהניםמתפקוד נוירולוגי יציב או משופר לאחרהטיפול הקרינתי.‏רדיוכירורוגיה - טיפול קרינתי ממוקדחד פעמי למנה גבוה (20-16 גריי),‏ משפרהישרדות ללא חזרה אצל חולים עם מעטגרורות ומאריך חיים אצל חולים עם גרורהבודדת במוח.‏ זהו טיפול יעיל אצל חוליםעם שארית או חזרה של גרורות לאחרטיפול קרינתי לכל המוח.‏ רדיוכירורגיהיעילה גם אצל חולים עם סוג גידול עמידיחסית להקרנות ‏(כגון מלנומה או סרקומה).‏כריתה כירורגית - הטיפול המומלץ אצלחולה במצב תפקודי טוב וגרורה בודדתעם סימנים ממוקדים של הגרורה ‏(כגוןחולשה בגפה).‏ לאחר הכריתה הכירורגיתמקובל להוסיף קרינה לכל המוח כדי למנועהישנות.‏סרטן הריאה וגידוליםנוספים בחזהסרטן הריאה הוא בדרך כלל מחלהאגרסיבית.‏ סרטן זה הוא בלתי נתיח עםאפשרויות טיפול מוגבלות.‏ רק אחוז קטןשל חולים עם סרטן ריאה מתקדם,‏ ללאגרורות מרוחקות,‏ מועמדים לקבל טיפולקרינתי למטרת ריפוי.‏ אצל רוב החולים,‏הגידול מפושט מדי או שהוא נמצא סמוךמדי לאברים חיוניים,‏ והסיכוי לריפוי נמוך.‏לכן,‏ אצל חולים רבים עם סרטן הריאה,‏הטיפול הוא פליאטיבי בלבד.‏ הגידולהראשוני,‏ או גידול בבלוטות בחלל הביניים,‏עלול לגרום לחסימת דרכי הנשימה,‏הימופטיזה ולחץ על כלי הדם הגדולים‏(תסמונת וריד הנבוב העליון).‏ אצל חולהעם סרטן ריאה שאינו מועמד לטיפוללמטרת ריפוי,‏ מטרת הטיפול הקרינתיתהיה הקלה על סימפטומים.‏מחקרים קליניים הראו שאין תועלתלקרינה מונעת אצל חולה אסימפטומטי.‏כאשר קיימת חסימה של דרכי הנשימההגורמת לקוצר נשימה או לדלקותריאות חוזרות,‏ ניתן לטפל במנה אחתשל קרינה באמצעות קרינה חיצונית‏(לאחר סימולציה הממקמת את הגידול),‏או באמצעות ברכיתרפיה על ידי מקוררדיואקטיבי המוחדר לתוך הברונכוסבעזרת ברונכוסקופ.‏ ברוב המקרים,‏ פשוטוקל יותר לחולה לקבל קרינה חיצונית.‏מחקר מבוקר הראה שקרינה חיצונית היתהיעילה יותר בהקלה על סימפטומים מאשרברכיתרפיה.‏ בדרך כלל,‏ כ-‏‎75‎ אחוז מהחוליםהמקבלים קרינה פליאטיבית לסרטן הריאהמרגישים הקלה בכאב לאחר הטיפולוכמחצית מהם ירגישו שיפור משמעותיבנשימה.‏ שיתוק של מיתרי הקול כתוצאהשל גידול בחזה,‏ לרוב אינו משתפר לאחרטיפול קרינתי.‏סרטן הוושטגידולים בוושט יכולים לגרום לחסימהשל דרכי הבליעה.‏ ניתן להקל על החסימהעל ידי הכנסת סטנט או על ידי טיפולקרינתי.‏ בדרך כלל,‏ סדרה של עשר מנותשל 3 גריי במשך שבועיים.‏חמישה כללים לתכנון טיפול קרינתיפליאטיבי לגידולים בחזה:‏1. הכללת כל הגידול בשדה הקרינה.‏2. הקטנת הנפח בריאה הנוספת בשדההקרינה.‏3. הכללת בלוטות נגועות בחלל הביניים,‏רק אם הן קרובות לגידול בריאה.‏4. סיוע בטומוגרפיה ממוחשבת (CT)בתכנון הקרינה,‏ כדי להקטין תופעות לוואי‏(ושט,‏ ריאה לב),‏ אבל לא על חשבון דחייתהטיפול הפליאטיבי.‏5. החלטה על נפח,‏ מנה ופרקציונציה,‏תלוי במצב הכללי וגילו של המטופל והאםהוא מקבל טיפול כימותרפי.‏גידולים באגןגידולים מתקדמים באגן ‏(כגון קרצינומהשל הרקטום,‏ כיס שתן,‏ וגידוליםגינקולוגיים)‏ עלולים לגרום לכאב בשלחדירה לאיברים,‏ לעצמות האגן או לרשתעצבי הסקרום.‏ הגידול עלול לגרום לחסימהשל דרכי העיכול ודרכי השתן.‏ לפעמיםלחולים עם גידול ראשוני באגן אין אתריםנוספים של מחלה והם יכולים לשרוד מספרשנים עם הגידול הפעיל באגן.‏ כאשר מדוברבאזור אחד של גידול חוזר באגן,‏ יש מקוםלנסות לתת מנת קרינה גבוהה לאזור הגושבמטרה להשיג שליטה מקומית ממושכת.‏כאשר יש מספר אתרים של מחלה באגן,‏ניתן לתת סדרת קרינה לכל האגן.‏ הדמיהבאמצעות CT נחוצה כדי להעריך אתנפח המחלה ולתכנן את הטיפול הקרינתי,‏במיוחד כאשר התכנית היא לתת מנהגבוהה של קרינה כדי להשיג הפוגהממושכת.‏ לחולה שכבר קיבל סדרת טיפולקרינתי קודם באזור האגן,‏ ניתן לפעמיםלתת סדרה נוספת של קרינה פליאטיבית‏(כגון חולה עם חזרה של סרטן החלחולתשקיבל טיפול קרינתי לאגן לפני או אחריכריתת הגידול הראשוני).‏דר'‏ רפי פפר,‏ מנהל יחידת הקרינה בביתהחולים שיבא,‏ תל השומר.‏Wai MS, Mike S, Ines H, Malcolm M. CochraneDatabase Syst Rev. 2004;(2):CD004721.Palliationof metastatic bone pain: single fraction versusmultifraction radiotherapy - a systematic review of.the randomised trials23