×××××× ××× ×××××× 16 - ×××××× ×××××× ×סר××
×××××× ××× ×××××× 16 - ×××××× ×××××× ×סר××
×××××× ××× ×××××× 16 - ×××××× ×××××× ×סר××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
במה טיפול פיזי - טיפול בקרינהטיפול קרינתי חוזר אצל חולה שטופלבמנה אחת של 10-8 גריי מאשר אצל חולהשטופל בסדרה של טיפול קרינתי במנה של30 גריי. בקבוצת החולים שטופלה במנתקרינה אחת, שיעור השברים הפתולוגייםהיה מעט גבוה יותר (שלושה אחוזיםלעומת 1.7 אחוזים).אנו ממליצים על טיפול קרינתי במנהאחת אצל כל החולים עם גרורות כואבותבעצמות, פרט לחולה עם גרורה בעצםהנושאת משקל והנמצאת בסכנת שבר, אואצל חולה עם גרורה בחוליה ולחץ על חוטהשדרה, או אצל החולה הנדיר עם גרורהאחת בעצמות, ללא עדות לגרורות נוספות.במקרה זה, חיסול הגרורה יכול לגרוםלהארכת חיים. גם אצל חולה עם גרורהבחוליה ולחץ על חוט השדרה ניתן לטפלבמנה אחת של 10-8 גריי כאשר תוחלתהחיים הצפויה היא פחות מחצי שנה.קיימים שלושה גורמים היעילים בהערכתהסכנה של שבר פתלוגי בעצם:גודל הגרורה - מעל 50 אחוז מקוטרהעצם או מעל ל-2.5 ס"מ.מיקום הגרורה בעצם - במיוחד גרורהבירך באזור הטרוכנטר, כאשר אפילומעורבות קטנה של הקורטקס מסוכנת.סוג הגרורה - סכנת שבר גדול יותרבגרורה ליטית מאשר בגרורה בלאסטית.שבר שאינו מקובע או גרורה בעצםבסכנת שבר עוברים ריפוי על ידי יצירתקלוס. שבר מקובע עובר ריפוי על ידי יצירתעצם בצורה ישירה. טיפול קרינתי מונעיצירת קלוס ולכן עדיף לעשות קיבוע פנימישל עצם ארוכה הנמצאת בסכנת שבר לפנימתן טיפול קרינתי. הרס של פרק הירך אוצוואר הירך עלול לדרוש קיבוע של הפרק.ההחלטה על ניתוח לקיבוע העצם תלויהבמצב הכללי של החולה ובמיוחד תוחלתהחיים הצפויה (בדרך כלל לפחות שישהשבועות) ומצב הריאות והלב.תופעות הלוואי העיקרית של טיפולקרינתי לעצמות היא דיכוי מח העצםהתלוי בנפח העצמות המוקרנות ובמנתהקרינה. דיכוי מח העצם הוא שיקול חשובבהחלטה על טיפול קרינתי פליאטיבי אצלחולה המועמד לקבל כימותרפיה סיסטמיתאו אצל חולה המועמד לאיסוף מח עצם.חולים צעירים (מתחת לגיל 20) רגישיםיותר לקרינה לעצמות. מח העצם מתאוששמהקרינה במשך כשנה לאחר הטיפול. כאשרמטפלים בגרורה בגפה, חשוב להימנעמקרינה של כל היקף הגפה כדי למנועהצטלקות ובצקת בחלק הגפה המרוחקלאזור המוקרן.עצות לתכנון טיפול קרינתילגרורות בעצמותאחוז ניכר של חולים אסימפטומטייםעוברים הדמיה לדירוג שלב המחלהMRI) CT, ו-PET). לעתים קרובות מגליםגרורות נרחבות בעצמות, במיוחד בחוליות,שאינן מפריעות לחולה.יש להימנע מלהתפתות ולהקרין גרורותאסימפטומטיות אלו אלא אם כן קיימתסכנה בתווך הקרוב של שבר פתולוגי אולחץ על חוט השדרה.יש לכלול שוליים נדיבים מסביב לגרורההכואבת, לדוגמה 2-1 חוליות בכל צד שלהחוליה הנגועה, ולכלול 5 ס“מ פרוקסימליודיסטלי לגרורה בגפה.יש לכלול גרורות קרובות שאינןסימפטומטיות רק כאשר הפעולה אינהמגבירה את תופעות הלוואי של הטיפול.יש להימנע מלהקרין את כל היקף הגפה.כאשר מקרינים גרורות באגן או בסקרום,יש להשתדל להקטין את חלק המעי וכיסהשתן בשדה הקרינה.טכניקות אחרות של קרינהלגרורות בעצמותבחולים עם גרורות סימפטומטיותנרחבות בעצמות, ניתן לטפל על ידי קרינהבמנה נמוכה לנפחים גדולים (קרינתחצי גוף) או קרינה באמצעות חומריםרדיואקטיביים המתבייתים לעצמות.הוראות נגד לטיפולים אלה כוללותגרורות המערבות רקמה מחוץ לעצמותאו נוכחות סכנה של שבר פתולוגי. בעבר,כאשר לא היו טיפולים אונקולוגיים יעיליםאחרים (כימותרפיה, טיפול הורמונלי,ביפוספונטים) עבור חולים עם גרורותנרחבות בעצמות, נעשה שימוש בטכניקהשל קרינה לחצי גוף (עליון או תחתון). אצלרוב החולים, מנה של כ-6 גריי נותנת הקלהמשמעותית בכאבים ונמשכת לתקופות שלמספר חודשים.ניתן לתת חומרים רדיואקטיבייםהמתבייתים לעצמות (כגון סטרונטיום)על ידי זריקה תוך ורידית. ההקלה בכאבמופיעה בתוך עשרה ימים עד 20 יוםונמשכת עד כשנה. השיטה יעילה במיוחדאצל חולים עם סרטן הערמונית וסרטןהשד. תופעת הלוואי העיקרית של טיפולזה היא דיכוי מח העצם, שעלול להאריךתקופה ממושכת ולכן יש להיזהר במתןחומרים אלה בקרב חולים שקיבלו טיפולכימי בעבר או המיועדים לקבל טיפול כימיבהמשך.לחץ על חוט השדרהגידול מחוץ לדורה, במיוחד גרורהבעצם החוליה, עלול לגרום ללחץ על חוטהשדרה או על זנב הסוס equina) .(Caudaלעתים קרובות הסימפטומים מתפתחיםלאט, בהתחלה עם הרגשת לחץ או כאבבצורת חגורה, אבל בהמשך יש מעבר מהירלחסר נוירולוגי, לרבות חולשה ושיתוקהגפיים והפרעה בסוגרים. יש להעלות אתהאפשרות של לחץ על חוט השדרה אצל כלחולה סרטן המתלונן על כאב הקורן מהגב,במיוחד אם ידוע שהחולה סובל מגרורותבעצמות. אבחנה מוקדמת של לחץ עלחוט השדרה היא גורלית, שכן אצל רובהחולים, כאשר כבר קיים חסר נוירולוגי,הדבר אינו ניתן לתיקון. הבדיקה הטובהביותר לאבחון לחץ על חוט השדרה היא.MRI יש צורך לצלם את כל עמוד השדרה,כיוון שאצל 30 אחוז מהחולים קיים יותרממקום אחד של לחץ על חוט השדרה.הטיפול המיידי הוא מתן קורטיקוסטרוידיםבמנה גבוהה (לפחות <strong>16</strong> מ“ג ליום). אצלחולים במצב תפקודי טוב ועם אזור אחדשל לחץ על חוט השדרה, עדיף לבצע ניתוחדחוף להסרת הגידול, כדי להוריד מיד אתהלחץ על חוט השדרה ולתת בהמשך טיפולקרינתי. טיפול ניתוחי נותן את הסיכויהטוב ביותר שהחולה לא יישאר עם חסרנוירולוגי קבוע. אצל רוב החולים הטיפולהעיקרי הוא טיפול קרינתי, בדרך כלל סדרהשל 30 גריי הניתנת במנות יומיות של 3גריי במשך שבועיים. בזמן האחרון פורסמומחקרים קליניים המוכיחים שבמקריםמסוימים ניתן לטפל במנה חד פעמית של10-8 גריי ביעילות דומה לסדרה של עשרהטיפולים של 3 גריי כל אחד.לאחר טיפול קרינתי יש שיפור נוירולוגירק אצל 20 אחוז מהחולים, 30 אחוזנוספים מראים התייצבות ואצל 50 אחוזמהמטופלים המצב הנוירולוגי ממשיךלהידרדר, למרות הטיפול הקרינתי. עובדהזה מדגישה שוב את הצורך באבחנהמוקדמת, אפילו לפני הופעת סימניםנוירולוגיים וטיפול ניתוחי, במידת האפשר.גרורות מוחיותהסימפטומים של גרורות מוחיות כולליםכאבי ראש, שינויים בתפקוד המנטלי,חולשה ממוקדת והתכווצויות. בדרך כללהסימפטומים מתגברים בהדרגה, אולםדימום לתוך גרורה עלול לגרום להרעהנוירולוגית פתאומית. היום, כאשר קייםשימוש נרחב בהדמיה של המוח, לפעמיםככלי ניפוי (screening) בזמן האבחנה שלחולים הנמצאים בסכנה גבוהה של גרורותמוחיות, יש אבחון רחב, ומאובחנים יותרמקרים של גרורות שקטות במוח. לעתיםנדירות קיימת גרורה בודדת במוח ללא◄◄22