ביטאון במה גיליון 16 - האגודה למלחמה בסרטן

במהטיפול נפשימה השתבש וכיצד היה ניתן לפעול אחרת.‏ככל שחולף הזמן,‏ עוצמת ותדירות היגוןהעז הולכת ופוחתת.‏השלב רביעי מאופיין בהתארגנות מחדש.‏מאמצי ההתקשרות של השכול עם המתדועכים ומתחילה התארגנות מחודשת שלהעצמי.‏ השכול עובר מהשאלה של ‏"למה זהקרה לי?"‏ לשאלה ‏"איך אחיה עם האובדן?".‏השורד מסתגל לשינויים שחלו ומתחיללהשקיע ביצירת מערכות יחסים חדשות,‏הגברת העניין בעולם ובמתרחש,‏ נכונותלחשוב ולתכנן את העתיד.‏בהתאם לתיאוריה זו מציג 21 Wordenארבע משימות שעל המתאבל לבצע עלמנת להשלים את תהליך האבל:‏המשימה ראשונה - קבלת המציאותוההבנה כי האיחוד עם הנפטר הוא בלתיאפשרי,‏ לשם כך נדרש זמן עיבוד נפשיוקוגניטיבי של האבל.‏ מנהגי האבלותהשונים יכולים ועוזרים בנקודת זמן זו.‏המשימה השנייה - לחוות את הכאבשבאבלות.‏ לא ניתן לאבד מישהו קרוב ללאחוויית הכאב.‏ התעלמות וצמצום הכאביכולות להאריך או לדחות את תהליך האבל.‏הריפוי הוא דרך הכאב.‏ 17 Bowlby טוען שמישלא מבטא וחש את הכאב סופו שיהיהמדוכא.‏ חוויית הכאב ועוצמתה משתנהמאדם לאדם.‏ עוצמת הכאב פוחתת במהלךאבל בריא.‏המשימה השלישית - להסתגל לסביבתהנפטר,‏ לזהות אילו תפקידים היו לנפטרולהבין שהוא לא ימלא אותם יותר.‏ השורדנדרש בשלב זה למלא חלק מהתפקידים שלהנפטר.‏המשימה הרביעית - למקם רגשית מחדשאת הנפטר.‏ להבין כי הנפטר לא נשכחושהאבל מצא מקום מתאים לנפטר בחייוהרגשיים.‏ השכול יכול לחשוב על הנפטרבעצבות אבל לא באותן עוצמת רגשותוכאב שחש בעבר.‏ לאחר סיום שלב זה,‏האבל יכול להתחיל להשקיע בחיים.‏בהתייחס לתיאוריית השלבים,‏ נשאלהפעמים רבות השאלה ‏"מה משכו של תהליךהאבל ומתי הוא מסתיים?".‏לטענת , 21 Worden התשובה לכך היא לא חדמשמעית,‏ כיוון שאין גבולות זמן מוגדרים.‏עם זאת,‏ מרבית האנשים האבלים,‏ לטענתו,‏מדווחים כי השנה הראשונה היא הקשהביותר ולאחר מכן במהלך השנה השנייהמתחיל בהדרגה תהליך של התחדשותוהתארגנות מחודשת.‏ הסימנים שתהליךהאבל התנהל כשורה ומתקרב לסופומתבטאים,‏ בדרך כלל,‏ כשהאבל מתחיללגלות עניין מחודש בחיים,‏ מרגיש תקווה,‏מאמץ תפקידים חדשים ומתחיל להרגיששביעות רצון וסיפוק.‏תיאוריית הקשרים המתמשכים22 Silverman & Klass פיתחו אתתיאוריית הקשרים המתמשכים שגורסתכי ממשיכים להתקיים קשר ומעורבותשל האבל עם דמות האדם המת.‏ מקומםשל אנשים יקרים בחיינו הוא חזק ומופנםבעולמנו הפנימי.‏ באופן כזה,‏ גם במצבשהם לא עימנו במובן הפיזי,‏ הם עדייןבעלי נוכחות והשפעה על חיינו.‏ האסכולהההבנייתית (Constructivism) שמחזיקהבתפישת הקשרים המתמשכים,‏ רואהבתהליך האבל כדרך להבניה מחודשתשל משמעות.‏ אסכולה זו דוגלת בתפישהכי האדם מעניק משמעות ייחודית לחייובהסתמך על תרבותו,‏ משפחתו ואישיותו.‏אובדן בעקבות מוות יוצר שבר במשמעויותבהן החזיק האבל טרם האובדן.‏ בהתאםלהשקפה זו,‏ תהליך האבל מורכב מהבניהובנייה מחדש של משמעות,‏ ובכללה שינויוהמרת המשמעויות והרגשות המקושריםליחסים עם המת.‏מטרת שינוי המשמעויות היא לאפשרהמשך קיומו של קשר בין השכול לקרובהמת . 23 יצירת המשמעויות החדשות היאתהליך אישי,‏ דינמי,‏ אקטיבי,‏ מתמשך,‏תמידי ומשתנה של הסתגלות,‏ ארגוןמחדש,‏ שינוי בתפישה העצמית ובתפישתהאחרים ושינוי ברמת הנוחות שחשיםעם הזכרונות והקשר למת.‏ אין מדוברבתהליך עם נקודת סיום ותוצאת החלמה,‏כי אם בתהליך הנמשך לאורך כל חייושל השכול.‏ עם זאת,‏ תהליך האבל עשוילהוביל לתחושה של סגירה ושלוות נפש.‏עוצמת הרגשות עשויה להתמעט עם חלוףהזמן וההתכווננות הפנימית של השכול,‏ולהתמקד יותר בהתבוננות קדימה לעתידופחות בעבר . 24,22 18, מזהים מספר הנחותהמסייעות בהבנת משמעות אישית שיוצרהאדם בעקבות אובדן:‏ 1. המוות הוא אירועשיכול לחזק או להחליש מבני משמעותשל הפרט.‏ 2. אבל הוא תהליך אישי,‏ פרטי,‏שמקבל פירושו ומשמעות על ידי האדםעצמו.‏ האובדן מביא את הפרט לבחינתמבני המשמעות ובהתאם לכך,‏ לארגןמחדש את זהותו ומבני המשמעות שלו.‏3. בתהליך האבל,‏ המתאבל לוקח חלקפעיל בבחירת דרכי התמודדותו,‏ צורתהתאבלותו והתייחסותו לאובדן.‏ 4. תהליךהאבל הוא תהליך של הבניה מחודשת שלעולם המשמעות הפנימי.‏ בעקבות הפגישהעם המוות,‏ האדם צריך לבדוק מחדש אתתוקפם של מבני המשמעות שהחזיק טרםהאובדן,‏ לשמר מבנים שעדיין תקפים אולבנות מבני משמעות חדשים,‏ וזאת עלמנת להשיב את האיזון לחייו של המתאבל.‏5. מגוון התגובות הרגשיות שעולות בקרבמתאבלים הן בעלות ערך הסתגלותיובעלות משמעות סמלית עבור המתאבל.‏לפיכך,‏ אין לתייג ולראות בתגובה מסוימתכפתולוגית.‏מודל דו מסלולי - מודל נוסף להמשגתתהליך האבל מהפרספקטיבה של קשריםמתמשכים פותח על ידי רובין שמשוןונקרא ה"מודל הדו מסלולי המאוזן לאבל".‏מודל זה מציג את תהליך האבל כנע עלשני מסלולים מקבילים.‏ מסלול אחדמתייחס להיבט התפקודי של השכול - רמתתפקודו,‏ קשיי תפקודו וסימפטומים שלהאבל כתגובה לאובדן.‏ מסלול שני עוסקבהתייחסות הפנימית של השכול לאדםשאבד לו - העיסוק הפנימי עם הנפטר ועםכאב השכול,‏ אופי הקשרים לייצוגיו שלהנפטר,‏ מידת ההשפעה של האובדן עלתפישת העצמי .(Rubin) 18לסיכום,‏ ‏"תיאורית הקשרים המתמשכים"‏גורסת כי הקשר עם האדם המת ממשיךלהתקיים במהלך כל חייו של האדם השכול.‏שלבי האבל כפי שהוצגו בעבר יכוליםלהתרחש אצל השכולים,‏ אך אלה קיימיםבתור מצבים זמניים אצל חלק מהשכולים.‏קיימת ההבנה כי יש מגוון רחב ולגיטימישל תגובות אבל שונות,‏ ואלו נבראותעל ידי האבל באופן הייחודי לו.‏ תגובותהאבל השונות יעבירו את האבל דרך מסכתחוויות ורגשות עד שיאפשרו היווצרותשיווי משקל חדש עם הנפטר . 25על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי,‏הצוות הרב מקצועי המעניק טיפולפליאטיבי,‏ אמון על הצעת מערכת תמיכהלמשפחה בזמן החולי והן בזמן האבלשלאחר הפטירה,‏ וזאת על מנת לשפראת איכות חייהם של החולה וקרוביו . 1מטרה ויעדי התערבותלאחר המוותלאחר אובדן גדול ומשמעותי כדוגמתאובדן בן זוג או ילד,‏ עד כשליש מהאנשיםשהושפעו באופן ישיר מהאובדן סובליםמהשפעות מזיקות על בריאותם אובריאותם הנפשית,‏ או שניהם יחדיו . 26תגובה שכיחה זו מביאה במקרים רבים אתהאבלים לפנייה בבקשת עזרה ממערכתתמיכה מוכרת ונטולת סטיגמות חברתיות,‏כדוגמת מערכת הבריאות - המרפאה◄◄42