ביטאון במה גיליון 16 - האגודה למלחמה בסרטן

שבעה עד עשרה ימים,‏ לרוב המטופליםמפתחים סבילות לתופעה.‏טיפולים אפשריים - ;Metoclopramide(Pramin); Domperidone (Motilium);(Halopridol (Haloperidol סטרואידיםDexamethasone prednisdone; Lorivan -.(Lorazepam); 5 HT H2- Zofran, Kytril ניתןלשקול לתת טיפול מונע בשבוע הראשוןלתחילת הטיפול באופיואיד.‏רדימות - תופעות אלו עשויות להיותזמניות ולהיעלם ימים ספורים לאחרתחילת הטיפול או לאחר שינוי המינון.‏אם תופעות אלו אינן חולפות,‏ יש לנקוטאת הצעדים הבאים:‏ 1. לשקול הפסקה אוהפחתה של תרופה אחרת העלולה לדכאאת מערכת העצבים המרכזית.‏ 2. לנסותולהעריך אם יש סיבות נוספות לרדימות,‏כגון:‏ זיהום,‏ בעיה מטבולית או גרורותבמוח.‏ 3. אם התגובה האנלגטית טובה,‏יש לשקול הוספת פסיכוסטימולנט כגון:‏Ritalin Methylphenidate במינון של 10-5 מ"גפעמיים ביום או Cylert Pemoline במינון של37.0-18.5 מ"ג פעמיים ביום.‏ 4. אם התופעהנמשכת על אף כל הצעדים שננקטו,‏ ישלשקול הוספת תרופה נלווית או תרופהלא אופיואידית שתאפשר להוריד את מינוןהאופיואיד.‏ 5. אם כל הטיפולים האלה אינםעוזרים,‏ יש לשקול החלפה לאופיואיד אחר.‏6. rotation) (Opioid שינוי במצב ההכרהעלול להיות סימן מקדים לדיכוי נשימתיולכן יש לבדוק ולעקוב אחרי קצב הנשימה.‏בלבול - אם החולה מבולבל או הוזה,‏ ראוילשקול מתן Haloperidol במינון התחלתי של0.5 מ"ג,‏ שלוש פעמים ביום.‏דיכוי נשימתי - זוהי תופעת הלוואיהחמורה ביותר,‏ אך היא נדירה מאוד.‏ לדיכוינשימתי קודמת תמיד תופעת דיכוי מערכתהעצבים המרכזית,‏ ובעיקר שינוי במצבהערנות.‏ הביטוי הקליני של דיכוי נשימתימתבטא בירידה בקצב הנשימה.‏ מצוקהנשימתית עם טכיפינאה וחרדה,‏ לעולםאינה תוצאה של טיפול באופיואיד,‏ ובמידהשמופיעה מצוקה נשימתית יש לחפש לההסברים אחרים,‏ כגון:‏ דלקת ריאות אותסחיף ריאתי.‏ מטרת הטיפול בדיכוי נשימתיהיא להגביר את קצב הנשימה ובעת ובעונהאחת להימנע מתופעות גמילה או הגברתהכאב.‏ כדי להשיג מטרה זו יש לנקוט אתהצעדים הבאים:‏ אם אפשר להעיר אתהחולה,‏ אין לתת ,Naloxone אלא להפחיתאת המינון היומי ב-‏‎25‎ אחוז ולעכב מנותהצלה עד התייצבות המצב.‏ מצב ההכרההוא האינדיקטור הטוב ביותר לדיכוינשימתי אפשרי.‏ אם מצב ההכרה של החולהמידרדר ואי אפשר להעירו,‏ ויש ירידה בקצבהנשימה,‏ יש להכין תמיסה שלNaloxone0.4 mg מדוללת ב-‏‎9‎ סמ"ק ,Saline להזריק1cc תוך ורידי ולעקוב אחרי הנשימה.‏ מאחרשל-‏Naloxone מחצית זמן קצרה,‏ חוליםהמקבלים תכשירים אופיואידים ארוכי טווחיזדקקו,‏ אולי,‏ למנות חוזרות או לעירויNaloxone למניעת הישנות הדיכוי הנשימתי,‏ולכן יש לשקול העברת החולה להשגחהבאשפוז.‏מיוקלונוס - מיוקלונוס קל עשוי לחלוףעצמאית.‏ אם התופעה מטרידה,‏ יש לתתClonazepam במינון של 0.5 מ"ג,‏ פעמייםביום.‏ אם למרות זאת התופעה אינה חולפת,‏יש לשקול החלפת אופיואיד או הפחתתהמינון והוספת תרופות נלוות.‏עצירת שתן - מופיעה בעיקר בגבריםקשישים,‏ סבילות מתפתחת מהר.‏ ניתןלשקול ,rotation Opioid להשתמש בקטטרכאמצעי זמני,‏ לשקול הפחתת תרופות עםאפקט אנטי כולינרגי או החלפת אמצעיהמתן.‏סבילות (Tolerance) - זו היא תופעהפרמקולוגית המאופיינת בכך שיש צורךלהגדיל את מינון התרופה עם הזמן כדילקבל אותה השפעה טיפולית שהיתה להבתחילת הטיפול.‏ תופעה זו נדירה מאודבשימוש קליני.‏תלות גופנית dependence) (Physicalזוהי תופעה פרמקולוגית של ‏"תסמונתגמילה"‏ המתפתחת בעקבות הפסקהפתאומית של הטיפול,‏ בעקבות ירידה במינוןהאופיואיד או בעקבות מתן אנטגוניסט.‏תופעה זו לא תהווה בעיה קלינית אם מוריםלחולה לא להפסיק את הטיפול בבת אחתואם נמנעים משימוש באנטגוניסט.‏תלות פסיכולוגית - ‏"התמכרות"‏dependence) (Psychological - זוהי תופעהפסיכולוגית התנהגותית המביאה לאובדןשליטה על השימוש בתרופה ולשימושכפייתי בה,‏ עד כדי כך שהיא עלולה לגרוםנזק למשתמש בה ו/או לסובבים אותו.‏התפתחות ההתמכרות בעקבות שימושרפואי באופיואיד נדירה מאוד.‏טיפולים אונקולוגייםאת מעלית הטיפול התרופתי בכאב אצלחולי סרטן ניתן להשלים עם טיפוליםאונקולוגיים:‏ ביספוספונטים,‏ קלציטונין,‏טיפול הורמונלי,‏ טיפול כימי,‏רדיו ניוקלאוטידים,‏ טיפול קרינתי.‏ביספוספונטים - יכולים לגרום לשיכוךכאב משמעותי אצל חולים עם סרטן שד,‏מיאלומה נפוצה,‏ ריאות,‏ ערמונית.‏ שיכוךכאב מתחיל אחרי מספר שבועות.‏ לפעמיםצריך לנסות מינונים שונים כדי להגיעליעילות מלאה של הטיפול.‏קלציטונין - לא ידוע על מינון אופטימלי,‏תדירות מתן התרופה ומשך הטיפול.‏ מקובלבאופן אנקדוטלי להשתמש במינון של 100עד 200 יחידות בינלאומיות/‏ 24 שעותבמשך שבוע.‏ ניתן לתת טיפול עם קלציטוניןבשאיפה.‏ 100 יחידות בינלאומיות ‏(כל יוםלסירוגין לנחיר אחר).‏ יש לשלול רגישות יתרעל ידי זריקה מלעורית של יחידה בינלאומיתאחת ‏(במיוחד אצל חולים הרגישים לדגיםאו פירות ים).‏ מומלץ לעקוב אחרי רמותהסידן וזרחן בנסיוב.‏רדיונוקלידים ‏(ר"נ)‏ (Radionuclide) - ר"נהן תרופות שמתרכזות במיקום של פעילותאוסטאובלסטית ומשדרות מנה ממוקמתשל קרינה במוקד גרורתי.‏ השימוש הנפוץבר"נ נעשה בסרטן הערמונית והשד.‏ התחלתההשפעה היא יותר איטית בהשוואה לקרינהחיצונית:‏ שבועיים עד ארבעה שבועות.‏ההשפעה המרבית נצפית לאחר שישהשבועות.‏ ההשפעה נמשכת ארבעה עד15 חודשים.‏ שיעור ההשפעהמ"כ-‏‎92-37‎ אחוז.‏ ניתן לצפות בהתלקחות שלכאב תוך 36 עד 76 שעות ראשונות.‏ הוריותנגד:‏ אי ספיקת כליות,‏ חוסר שליטה עלסוגר השתן,‏ כדוריות לבנות > 2400,טסיות > 60,000. הטיפול מאוד יקר.‏טיפול קרינתי - טיפול קרינתי יעילבמקרים הבאים:‏ גרורות גרמיות כואבות,‏כאב עקב לחץ על חוט השדרה,‏ כאבבחזה משני לקרצינומה בלתי נתיחה שלסימפונות,‏ דיספאגיה עקב קרצינומה שלושט או קארדיה של קיבה.‏ במקרה זה ישלשלב גם טיפול עם .MITOMYCIN/5 FUהשילוב מאפשר שיפור מהיר אשר נמשך זמןארוך של יכולת לבלוע ב-‏‎91‎ אחוז מהחולים.‏קורסים קצרים של טיפול עם מינוניםמתונים יכולים לתת תוצאות דומותלקורסים ארוכים.‏ קורסים קצרים של טיפולהם עדיפים מבחינת נוחות לחולה.‏ מחקריםמסוימים רומזים על אפשרות שמנה יחידהיכולה להיות מספקת מבחינת ש"כ.‏פרופ'‏ פסח שורצמן,‏ היחידה לטיפול פליאטיבי,‏אוניברסיטת בן גוריון בנגב ושירותי בריאותכללית מחוז דרום.‏דר'‏ איילון אייזנברג,‏ מנהל היחידה לשיכוך כאבבמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.‏תודתנו לחברת יינסן סילג על עזרתהותמיכתה בתהליך37