גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אלון קלמנט<br />
משפטים לד(2) תשס"ד<br />
המוניות – השווה למכפלת סכום הזכייה בסיכויי הזכייה, בניכוי הסכום המגיע לתובע<br />
על פי חוקי הביטוח הסוציאלי דלעיל – 56 הוא גבוה בארצות-הברית מאשר בישראל.<br />
על כך יש להוסיף את ההבדל בכלל פסיקת הוצאות המשפט בין ישראל לארצות-<br />
הברית. בעוד שבמשפט האמריקני נושא כל צד בהוצאות המשפט שלו ללא תלות<br />
בתוצאות המשפט, בישראל פוסק בית המשפט בנסיבות רגילות הוצאות לטובת הצד<br />
הזוכה, הכוללות שכר טרחת עורך-דין והוצאות אחרות הניתנות לשומה. בהשוואה<br />
לכלל האמריקני מפחית כלל השיפוי בישראל מערכן הצפוי של תביעות שסיכויי<br />
הצלחתן נמוכים. כך, אם למשל סיכויי ההצלחה של התובע בתביעה עומדים על<br />
סכום התביעה הוא 100 ועלויות התביעה עבור כל צד הן הרי ערך התביעה הצפוי<br />
(נטו), לאחר ניכוי עלויותיה הצפויות, הינו חיובי ושווה ל-(5) תחת הכלל האמריקני,<br />
בעוד שתחת הכלל בישראל ערך זה הוא שלילי ושווה ל-(2-). מאחר שתביעות בגין<br />
עוולות חשיפה המונית הן במקרים רבים תביעות בעלות סיכוי נמוך, ערכן הופך נמוך<br />
עוד יותר תחת כלל פסיקת ההוצאות בישראל, בהשוואה לארצות-הברית.<br />
במספרם הכולל של הנפגעים. ריבוי התביעות בגין עוולות המוניות בארצות-<br />
הבדל<br />
הברית לא היה מיידי. תהליך ההבשלה של כל עוולה המונית היה הדרגתי, וכדי שאכן<br />
יתממש נדרשה, כאמור, הצלחה משמעותית של מספר גדול דיו של תובעים בתביעות<br />
המוקדמות המועטות שהוגשו. גם אילו הסיכוי להצלחה כזו היה זהה בישראל<br />
ובארצות-הברית, הרי שבהינתן אחוז זהה של תביעות שהיו מוגשות בשלב הראשון,<br />
מספר התביעות שהיו מצליחות היה גדול יותר בארצות-הברית מאשר בישראל. אם,<br />
למשל, היו מוגשות רק 10% מהתביעות הפוטנציאליות, וסיכויי ההצלחה בכל אחת מהן<br />
היו הרי שתוחלת מספר התביעות שהיו מצליחות היה אם היו נפגעים,<br />
,0.15<br />
58<br />
57<br />
100<br />
59<br />
1<br />
,10<br />
,0.1<br />
סעיף 82 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי גימלה לה זכאים מבוטח או התלויים בו לפי פרק ה'<br />
לחוק הביטוח הלאומי תנוכה מסכום הפיצויים שהיה מגיע להם ממעבידם בגין אחריותו בנזיקין.<br />
כמו כן, סעיף 86 לפקודת הנזיקין קובע כי שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה, לא<br />
יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה עוולה על פי חוזה ביטוח, וסעיף<br />
הביטוח הלאומי קובע כי לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.<br />
ראו תקנות לתקנות סדר הדין האזרחי. על אף שתקנות אלה אינן קובעות כי ההוצאות<br />
סדרי הדין האזרחי<br />
ייפסקו לטובת הצד שזכה, זוהי הפרקטיקה הנוהגת. ראו יואל זוסמן,<br />
הרצברג, פ"ד יח(2) עם זאת יש להדגיש<br />
נ נ'<br />
רכס<br />
(מהדורה שביעית, ע"א<br />
שההוצאות ושכר הטרחה הנפסקים לטובת הזוכה נמוכים, ככלל, מהסכומים שהוציא למעשה.<br />
בסיכוי של יזכה התובע במשפט ויקבל ובכל מקרה יצטרך לשאת בעלות של<br />
332 לחוק<br />
541-540<br />
:10<br />
0.85<br />
.120<br />
,100<br />
,100<br />
541/63<br />
;(1995<br />
513-511<br />
0.15<br />
.0.15*100-10=5<br />
0.15<br />
בסיכוי של יזכה התובע במשפט ויקבל וכל הוצאותיו יוחזרו, ואילו בסיכוי של<br />
ההנחה<br />
יפסיד ויאלץ לשאת בהוצאות המשפט שלו ושל הנתבע:<br />
כאן היא שהמפסיד משפה את הזוכה בגין מלוא הוצאותיו, אך הנחה זו אינה מדויקת, כאמור<br />
בהערה לדיון בהשפעת כללי שיפוי בגין הוצאות משפט על התמריצים לתבוע ולהתפשר<br />
ראו,<br />
.0.15*100-0.85*20=(-2)<br />
57 לעיל.<br />
למשל, Steven Shavell, “Suit, Settlement, and Trial: A Theoretical Analysis under<br />
.Alternative Methods for the Allocation of Legal costs,” 11 J. Legal Stud. 55 (1982)<br />
56<br />
57<br />
58<br />
59<br />
316
Change language