גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
משפטים לד(2) תשס"ד<br />
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות<br />
בין התובעים השונים או בשיעור שכר הטרחה שנקבע בהסכמים בין התובעים לעורכי-<br />
דינם. 201 מנגד, פיקוח ישיר של התובעים על עורכי-הדין מסתבר גם הוא כלא יעיל עקב<br />
חוסר מעורבותם של התובעים בניהול התביעה ובהחלטות הנעשות בה, לרבות החלטות<br />
לגבי פשרות קולקטיביות. 202 ממילא, כאשר מרוכז מספר גדול של תביעות בידי עורך-<br />
דין אחד, מעורבותו של כל תובע אינה שונה בהרבה ממעורבותו בתביעה הייצוגית,<br />
והיא עלולה להיות פחותה יותר, שכן השאלה האם ישתתף בתביעה ויסכים לפשרה<br />
שהושגה בה נפתרה ביחסים שבינו לבין עורך-הדין ולא באופן ציבורי לנגד עיניו של<br />
בית המשפט, כפי שנעשה בתביעה הייצוגית. לכן, איחוד תביעות בדרכים אלה אינו<br />
פותר את בעיות הנציג שבין עורכי-הדין לתובעים שהם מייצגים, ובמקרים מסוימים<br />
הוא עלול אף להחמיר בעיות אלה באופן שהופך את האלטרנטיבה של התביעה<br />
הייצוגית לעדיפה.<br />
בקצה האחר של מדרג העוולות ההמוניות מצויים מקרים פרדיגמטיים של עוולות<br />
חשיפה המונית, כדוגמת תביעות בגין נזקי אסבסט או עישון. מקרים אלה מאופיינים<br />
במספר גדול מאוד של נפגעים פוטנציאליים, בשאלות קשות הנוגעות לאחריות<br />
הנתבעים ולקשר הסיבתי בין מעשיהם ומחדליהם לנזקים הנטענים על ידי התובעים,<br />
בהתממשות הנזקים לאורך תקופה ארוכה, ובאי-ודאות באשר להיקף הפגיעות ולגודל<br />
קבוצת הנפגעים. מקרים אלה לא יתאימו בדרך כלל לדיון בדרך של תביעה ייצוגית,<br />
בעיקר בשל בעיות הנציג והסחטנות העלולות להתעורר בהן, כנובע מחוסר הוודאות<br />
באשר לנזקיהם של תובעים שיתממשו בעתיד ובשל הנטייה לפיצוי-יתר של נפגעים<br />
בהווה על חשבון תובעים עתידיים, ושל נפגעים שנזקיהם נמוכים על חשבונם של מי<br />
שנזקיהם משמעותיים יותר. במקרים שבהם ניתן להפריד בין קבוצות התובעים ולייחד<br />
את התביעה הייצוגית לתובעים בהווה, יהיה בכך כדי להתגבר על רבות מבעיות אלה.<br />
מאחר שהתביעה הייצוגית תאפשר איזון בין כוחו של הנתבע לכוחם של התובעים בכל<br />
הנוגע לשאלות המסובכות של אחריות וקשר סיבתי – בעיקר בישראל, שבה לא ניתן<br />
לחכות להבשלתן של עוולות החשיפה ההמונית בדרך של ניהול תביעות<br />
אינדיבידואליות – יהיה בהפרדה כאמור כדי לתמוך בשימוש בדרך התביעה הייצוגית<br />
גם בעוולות אלה. ייתכנו גם מקרים שבהם רצוי יהיה לרכז בתביעה ייצוגית אחת את<br />
תביעותיהם של כל הנפגעים הפוטנציאליים, אולם זאת רק כאשר יתרונותיו לגודל של<br />
הנתבע או בעיות של התיישנות וחדלות-פירעון של הנתבע יאיימו ממילא על יכולתם<br />
של תובעים עתידיים לקבל פיצוי כל שהוא, וכאשר בית המשפט יעריך כי יכולת<br />
,Hensler הערה .104<br />
4 לעיל, בעמ'<br />
ראו<br />
הסיבה העיקרית להיעדר פיקוח של כל אחד מהתובעים על עורך-הדין הינה מסגרת הזמן<br />
המצומצמת שיכול עורך-הדין להקדיש לכל תובע. כך, ממחקרים אמפיריים עולה כי כמות הזמן<br />
המוקדשת לתובעים בתביעות נזיקין רגילות, הנמדדת במספר הפגישות ושיחות הטלפון בין הלקוח<br />
לעורך-הדין, הינה זעומה. ככל שמספר התובעים המיוצגים על ידי כל עורך-דין עולה, כך יורדת<br />
מסגרת הזמן שהוא יכול להקדיש לכל לקוח. ראו ,Hensler הערה 88 לעיל, בעמ'<br />
.97-95<br />
201<br />
202<br />
363
Change language