23.01.2015 Views

גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות

גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות

גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות

SHOW MORE
SHOW LESS
  • No tags were found...

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

אלון קלמנט<br />

משפטים לד(‏‎2‎‏)‏ תשס"ד<br />

382<br />

של אחריות וקשר סיבתי בתביעות בגין עוולות המוניות,‏ ובעיקר בגין עוולות חשיפה<br />

המונית,‏ התמקד מאמר זה במכשיר הדיוני של תביעה ייצוגית המשמש להגשת תביעות<br />

אלה.‏<br />

מאמר זה הראה שהבעיה בתביעות ייצוגיות בגין עוולות חשיפה המונית אינה נזקם<br />

הגבוה של התובעים המיוצגים או ריבוים של עניינים המיוחדים לכל תובע כגון נזקו,‏<br />

אשמו התורם,‏ ונסיבות הפגיעה שלו מהמוצר או מהחומר המסוכן;‏ משקלן של השאלות<br />

המשותפות לקבוצת התובעים,‏ והיתרון באיזון הכוחות שיכול להיות מושג באמצעות<br />

התביעה הייצוגית בין התובעים לבין הנתבע,‏ עשויים להצדיק במקרים רבים את<br />

השימוש בה,‏ אם תנוהל כראוי.‏ ואכן,‏ ההשוואה עם תביעות בגין תאונות ואסונות<br />

המוניים מוכיחה כי בתביעות אלה יש מקום לאפשר שימוש בתביעה הייצוגית,‏ אף אם<br />

נזקיו של כל תובע גבוהים דיים כדי להצדיק הגשת תביעה,‏ ואף אם נזקיהם השונים של<br />

התובעים מקשים על פתרון כולל ואחיד של תביעותיהם.‏<br />

הבעייתיות העיקרית בתביעות ייצוגיות בעוולות חשיפה המונית נובעת מכך<br />

שהנזקים הנגרמים בהן מתבטאים אצל תובעים שונים במועדים שונים,‏ לאורך תקופות<br />

זמן ארוכות.‏ כדי להשיג הרתעה,‏ פיצוי וחיסכון בעלויות אדמיניסטרטיביות,‏ צריכה<br />

התביעה הייצוגית לפתור באופן סופי וברור את תביעותיהם של התובעים כולם<br />

שנזקיהם ידועים במועד הגשת התביעה ואלה שנזקיהם טרם התממשו באותו מועד,‏<br />

בעיקר כשנכסיו של הנתבע מוגבלים ותובעים מאוחרים עלולים לעמוד בפני שוקת<br />

שבורה עקב חדלות פירעון שלו.‏ אולם,‏ פתרון כזה גורר חוסר ודאות וסיכון גבוהים,‏<br />

ומביא לכך שהסיכויים שתביעות כאלה לא ינוהלו כראוי ושפשרות שיושגו בהן ידללו<br />

את מטרות ההרתעה והפיצוי הינם גדולים.‏ האמצעים העומדים בידי בתי המשפט אינם<br />

מאפשרים פיקוח יעיל על הנתבע ועל נציגי התובעים,‏ ואילו אמצעים אחרים כגון<br />

הקשחת התנאים לאישור תביעות ייצוגיות ופשרות,‏ פסיקת הוצאות גבוהות כנגד<br />

תובעים ועורכי-דינם,‏ ועידוד תובעים לבוא ולהציג התנגדויותיהם לפשרות המובאות<br />

לאישור בית המשפט – יעילים רק כשהם חוסמים באופן כמעט מוחלט את אפשרויות<br />

התביעה הייצוגית.‏ אשר על כן,‏ גם אם יאפשר הדין המהותי זכות תביעה בידי תובעים<br />

עתידיים,‏ ספק אם ריכוז תביעותיהם עם תביעות התובעים שנזקם התממש בדרך של<br />

תביעה ייצוגית יספק פתרון הולם לבעיות של הרתעה יעילה ופיצוי.‏<br />

בסופו של יום,‏ היעדר האפשרות להגשת תביעה ייצוגית בגין חומר מסוכן או מוצר<br />

פגום שייתכן כי גרמו נזקים למספר רב של נפגעים,‏ יכול להביא לאחת משתי תוצאות.‏<br />

האחת – שהתממשה בארצות-הברית – היא ריבוי תביעות אינדיבידואליות,‏ עומס כבד<br />

על מערכת המשפט,‏ ובאותה עת היעדר אפשרות מעשית לפיצוי מלא והוגן של כל<br />

הנפגעים,‏ הן בגלל יתרונותיהם המובנים של הנתבעים בתביעות אלה והן בגין חשש<br />

לחדלות פירעון של הנתבעים.‏ האחרת שנראה כי היא זו שמאפיינת את המצב<br />

בישראל היא היעדר אפשרות תביעה מעשית והפיכת הוראות הדין המהותי לאות<br />

מתה.‏ בשני המקרים מסוכלות הן מטרות ההרתעה והפיצוי של הדין המהותי והן זכות<br />

הגישה של כל תובע לבית המשפט.‏ מגבלותיה של התביעה הייצוגית בעוולות חשיפה<br />

– אלה<br />

–<br />

–<br />

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!