גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
- No tags were found...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
אלון קלמנט<br />
משפטים לד(2) תשס"ד<br />
382<br />
של אחריות וקשר סיבתי בתביעות בגין עוולות המוניות, ובעיקר בגין עוולות חשיפה<br />
המונית, התמקד מאמר זה במכשיר הדיוני של תביעה ייצוגית המשמש להגשת תביעות<br />
אלה.<br />
מאמר זה הראה שהבעיה בתביעות ייצוגיות בגין עוולות חשיפה המונית אינה נזקם<br />
הגבוה של התובעים המיוצגים או ריבוים של עניינים המיוחדים לכל תובע כגון נזקו,<br />
אשמו התורם, ונסיבות הפגיעה שלו מהמוצר או מהחומר המסוכן; משקלן של השאלות<br />
המשותפות לקבוצת התובעים, והיתרון באיזון הכוחות שיכול להיות מושג באמצעות<br />
התביעה הייצוגית בין התובעים לבין הנתבע, עשויים להצדיק במקרים רבים את<br />
השימוש בה, אם תנוהל כראוי. ואכן, ההשוואה עם תביעות בגין תאונות ואסונות<br />
המוניים מוכיחה כי בתביעות אלה יש מקום לאפשר שימוש בתביעה הייצוגית, אף אם<br />
נזקיו של כל תובע גבוהים דיים כדי להצדיק הגשת תביעה, ואף אם נזקיהם השונים של<br />
התובעים מקשים על פתרון כולל ואחיד של תביעותיהם.<br />
הבעייתיות העיקרית בתביעות ייצוגיות בעוולות חשיפה המונית נובעת מכך<br />
שהנזקים הנגרמים בהן מתבטאים אצל תובעים שונים במועדים שונים, לאורך תקופות<br />
זמן ארוכות. כדי להשיג הרתעה, פיצוי וחיסכון בעלויות אדמיניסטרטיביות, צריכה<br />
התביעה הייצוגית לפתור באופן סופי וברור את תביעותיהם של התובעים כולם<br />
שנזקיהם ידועים במועד הגשת התביעה ואלה שנזקיהם טרם התממשו באותו מועד,<br />
בעיקר כשנכסיו של הנתבע מוגבלים ותובעים מאוחרים עלולים לעמוד בפני שוקת<br />
שבורה עקב חדלות פירעון שלו. אולם, פתרון כזה גורר חוסר ודאות וסיכון גבוהים,<br />
ומביא לכך שהסיכויים שתביעות כאלה לא ינוהלו כראוי ושפשרות שיושגו בהן ידללו<br />
את מטרות ההרתעה והפיצוי הינם גדולים. האמצעים העומדים בידי בתי המשפט אינם<br />
מאפשרים פיקוח יעיל על הנתבע ועל נציגי התובעים, ואילו אמצעים אחרים כגון<br />
הקשחת התנאים לאישור תביעות ייצוגיות ופשרות, פסיקת הוצאות גבוהות כנגד<br />
תובעים ועורכי-דינם, ועידוד תובעים לבוא ולהציג התנגדויותיהם לפשרות המובאות<br />
לאישור בית המשפט – יעילים רק כשהם חוסמים באופן כמעט מוחלט את אפשרויות<br />
התביעה הייצוגית. אשר על כן, גם אם יאפשר הדין המהותי זכות תביעה בידי תובעים<br />
עתידיים, ספק אם ריכוז תביעותיהם עם תביעות התובעים שנזקם התממש בדרך של<br />
תביעה ייצוגית יספק פתרון הולם לבעיות של הרתעה יעילה ופיצוי.<br />
בסופו של יום, היעדר האפשרות להגשת תביעה ייצוגית בגין חומר מסוכן או מוצר<br />
פגום שייתכן כי גרמו נזקים למספר רב של נפגעים, יכול להביא לאחת משתי תוצאות.<br />
האחת – שהתממשה בארצות-הברית – היא ריבוי תביעות אינדיבידואליות, עומס כבד<br />
על מערכת המשפט, ובאותה עת היעדר אפשרות מעשית לפיצוי מלא והוגן של כל<br />
הנפגעים, הן בגלל יתרונותיהם המובנים של הנתבעים בתביעות אלה והן בגין חשש<br />
לחדלות פירעון של הנתבעים. האחרת שנראה כי היא זו שמאפיינת את המצב<br />
בישראל היא היעדר אפשרות תביעה מעשית והפיכת הוראות הדין המהותי לאות<br />
מתה. בשני המקרים מסוכלות הן מטרות ההרתעה והפיצוי של הדין המהותי והן זכות<br />
הגישה של כל תובע לבית המשפט. מגבלותיה של התביעה הייצוגית בעוולות חשיפה<br />
– אלה<br />
–<br />
–<br />
–
Change language