גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אלון קלמנט<br />
משפטים לד(2) תשס"ד<br />
–<br />
בגין יצירת סיכון, ייתכן שאי-צירופם של התובעים העתידיים לתביעה הייצוגית יביא<br />
186<br />
לכך שתביעותיהם יתיישנו במועד שבו יתממש נזקם במלואו. הן שאלת הדין המהותי<br />
והן שאלת ההתיישנות חורגות ממסגרת הדיון במאמר זה, המיוחד לשאלת השימוש<br />
בתביעה הייצוגית לריכוז תביעותיהם של כל הנפגעים מן העוולה ההמונית, בהנחה<br />
שריכוז כזה אכן אפשרי. לפיכך, אם ניתן לייחד את התביעה הייצוגית לתובעים שנזקם<br />
התממש, ובהנחה שתביעותיהם של התובעים העתידיים לא יתיישנו עקב כך, ייחוד<br />
כאמור ייתן פתרון הולם לחלק מן הבעייתיות הקיימת בתביעה הייצוגית בגין עוולות<br />
חשיפה המונית, אולם יותיר בעינן בעיות העלולות לנבוע מחוסר שוויון וחוסר אחידות<br />
בין התובעים השונים, וכן בעיות הנובעות מחדלות פירעון של הנתבע. לעומת זאת, אם<br />
יאפשר הדין המהותי את תביעתם של תובעים עתידיים, והחשש מהתיישנות ומחדלות<br />
פירעון יחייב את ריכוזם בתביעה ייצוגית אחת המוגשת לפני התממשות נזקיהם, יש<br />
לצפות כי בעיות הנציג שתוארו לעיל יתממשו במלוא חומרתן.<br />
לעומת זאת, בתאונות ובאסונות המוניים לא מתקיימים כל אותם מאפיינים של<br />
עוולות חשיפה המונית, ההופכים את הסיכוי לפשרות העולות כדי קנוניה בין הנתבע<br />
לנציגי התובעים למשמעותיות בעיקר מאחר שהנזק בעוולות אלה מתרחש באופן<br />
מיידי וחד-פעמי. כאמור לעיל, תאונות מסוג זה אינן שונות באופן מהותי מתביעות<br />
נזיקין אחרות, למעט ריבוי מספר התובעים והדמיון בין תביעותיהם. לכן, יכולתו של<br />
בית המשפט להעריך נכונה את סיכויי התביעה בשלב מוקדם יהיו בדרך כלל גבוהים,<br />
מאחר שהשאלות העובדתיות והמשפטיות הרלבנטיות לא יהיו רבות. חוסר הבהירות<br />
והיעדר האינפורמציה, האופייניים כל כך לעוולות החשיפה ההמונית, אינם מתקיימים<br />
באסונות ההמוניים. כך גם באשר למסגרת הברורה והמתוחמת מראש של קבוצת<br />
התובעים והנפגעים מן התאונה או האסון. קבוצת התובעים הינה מוגדרת, ורובם ככולם<br />
מודעים לנזקם בעת הגשת התביעה.<br />
8<br />
מקורה של הזכות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, התניה עליה כפופה לתנאים הקבועים בסעיף 8<br />
לחוק היסוד.<br />
לדיון בשאלות העולות במקרה של גילוי מאוחר של הנזק ו/או של הקשר הסיבתי, וליחס שבין<br />
לחוק ההתיישנות (הדן במקרים שבהם נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת<br />
סעיף שנים להתיישנות ממועד<br />
לפקודת הנזיקין, המציב מגבלה של התובענה) לבין סעיף לביטוח, פ"ד נד(2)<br />
חברה<br />
הכשרת הישוב –<br />
נ נ'<br />
המאירי<br />
התרחשות הנזק, ראו ע"א<br />
אינווג) נ'<br />
(אינווג<br />
בטרום איטונג<br />
לדיון בשאלת ההתיישנות במקרים של מחלות סמויות ראו ע"א 702/86<br />
יד<br />
משפטים<br />
וכן ישראל גלעד, "התיישנות בנזיקין ומחלות סמויות",<br />
בן הרוש, פ"ד מד(1) לחוק האחריות למוצרים פגומים, המקצר את תקופת ההתיישנות לפי<br />
(תשמ"ה). ראו גם סעיף חוק זה. שאלה חשובה, הראויה למאמר נפרד, היא כיצד משפיעה הגשת התביעה הייצוגית על<br />
מירוץ ההתיישנות בתביעותיהם של מי שאינם חברים בקבוצה המיוצגת.<br />
.535<br />
500<br />
10<br />
(2)89<br />
1254/99<br />
,160<br />
6<br />
186<br />
356
Change language