גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
- No tags were found...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
א(<br />
א(<br />
אלון קלמנט<br />
משפטים לד(2) תשס"ד<br />
226<br />
227<br />
225<br />
224<br />
שגודלה של הקבוצה יצדיק הגשה של התביעה כייצוגית, ודרישת הסל, שלפיה צריך<br />
התובע לשכנע את בית המשפט שהתביעה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר<br />
להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.<br />
מהותיות של עובדה ומשפט יוכרעו בתביעה. תנאי זה פורש על ידי בית<br />
שאלות<br />
המשפט העליון כדורש שהשאלות העיקריות, העומדות במוקד הדיון, תהיינה משותפות<br />
לחברי הקבוצה, אם כי לא נדרשת זהות מוחלטת בכל השאלות. הניתוח לעיל מוליך<br />
למבחן-עזר, לפיו נדרש שהשאלות המשותפות יהיו כאלה שדיון נפרד בהן ייתן לנתבע<br />
יתרון מכוח ריכוז התביעות דה-פקטו על ידו. יתרון כזה יינתן בידי הנתבע, כאמור<br />
לעיל, כשהשאלות הן מסובכות ודורשות מחקר משפטי ועובדתי מקדים שאותו יכול<br />
הנתבע לנצל מתביעה לתביעה, בעוד שהתובעים נדרשים להשקיע במחקרם בכל תביעה<br />
מחדש. כמו כן, שאלות עובדתיות הדורשות הבאת ראיות קשורות ממקורות רבים<br />
והצלבה ביניהן, ודורשות ריכוז עדויות לצורך הוכחת פעולה או מחדל חוזרים ונשנים<br />
העשויים להשליך על אחריות הנתבע, הן שאלות שבהן ריכוז התביעות בתביעה אחת<br />
יסייע ליצירת איזון בין כוחו של הנתבע לכוחם של התובעים.<br />
של קבוצה יצדיק הגשת התביעה כתביעה ייצוגית. בדומה לתנאי הקודם,<br />
גודלה<br />
גם כאן השאלה אם גודלה של הקבוצה יצדיק הגשת התביעה כייצוגית צריכה להיגזר<br />
לא רק מהחיסכון והיעילות השיפוטית בדיון במאוחד בכל התביעות, כי אם גם מהיתרון<br />
שקונה לו הנתבע מדיון נפרד בתביעות אלה, שבו הוא יכול לנצל את יתרונותיו לגודל<br />
מבלי שאלה יאוזנו בצד התובעים. שילובו של תנאי זה עם התנאי הנוגע לשאלות<br />
המשותפות לתובעים הוא שמביא לבדיקה נכונה מבחינה פונקציונלית של יתרונות<br />
התביעה הייצוגית ביחס לתביעות אינדיבידואליות. כמו כן, יש לבחון אם גודלה של<br />
הקבוצה הוא כזה שיקשה על איתור התובעים השונים ועל התקשורת והתיאום ביניהם<br />
אם תביעותיהם יאוחדו בדרכים הרגילות הקיימות בתקנות סדרי הדין.<br />
(<br />
210<br />
210<br />
בעניין זה יש לשים לב לנוסחו השונה של סעיף לחוק החברות: "בית המשפט רשאי לאשר<br />
תובענה יצוגית אם מצא כי, לכאורה, נתקיימו כל התנאים האלה... (3) התובענה הייצוגית היא<br />
היתר, לגודלה של<br />
בין<br />
הדרך המתאימה ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין בשים לב,<br />
הקבוצה" (ההדגשה הוספה). להבדיל משאר חוקי התביעה הייצוגית, בסעיף זה משמש גודל<br />
הקבוצה רק כפרמטר לבחינת התאמתה של התביעה הייצוגית להכרעה במחלוקת, והוא אינו בגדר<br />
מבחן עצמאי.<br />
ראו, למשל, סעיף 35ב(3) לחוק הגנת הצרכן, וכן סעיף 46ב(3) חוק ההגבלים העסקיים, שלפיו<br />
"הגשת התובענה הייצוגית היא דרך עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה<br />
במחלוקת בנסיבות הענין". כן ראו סעיף לחוק החברות, שבו נאמר "התובענה הייצוגית<br />
היא הדרך המתאימה ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".<br />
טצת, הערה 71 לעיל, בעמ' 788.<br />
רייכרט, הערה 64 לעיל, בעמ' 297-296; עניין<br />
עניין<br />
רייכרט, הערה בעמ' קבע בית המשפט העליון שקיימת חזקה ביחס לגודל<br />
בעניין<br />
הקבוצה בתביעה של בעלי מניות של חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה, והנטל להוכיח כי<br />
גודל הקבוצה אינו מצדיק אישור התביעה כייצוגית עובר אל שכם הנתבעים.<br />
(3)(<br />
64 לעיל, ,299<br />
224<br />
225<br />
226<br />
227<br />
370
Change language