גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
א(<br />
אלון קלמנט<br />
משפטים לד(2) תשס"ד<br />
–<br />
211<br />
אמנם, הסתמכות על הבשלת העוולה מתעלמת הן מן האפשרות שתביעות<br />
אינדיבידואליות לא יוגשו עקב סיכויי הצלחתן הנמוכים והן מן היתרון לגודל ממנו<br />
נהנה הנתבע באותן תביעות אינדיבידואליות שבכל זאת יוגשו – יתרון המביא לסיכויי<br />
הצלחה גבוהים יותר מאלו שאפשר היה לצפות להם בהליך שוויוני והוגן. יתרון זה<br />
יקשה לבסוף על אישורן של אותן תביעות כייצוגיות, שכן אחוז התביעות<br />
האינדיבידואליות שבהן יזכו התובעים, והסכומים בהם יזכו, יהיו מוטים כלפי מטה.<br />
לכן, המדגם שיתקבל לא יהיה מייצג. אולם, כשמספר הנפגעים הוא גדול דיו, ניתן<br />
לצפות שתהליך הבשלת העוולה על שלביו השונים אכן יתממש כפי שאכן קרה<br />
בתביעות האסבסט בארצות-הברית.<br />
בישראל, שבה, כאמור לעיל, ערכן של תביעות אינדיבידואליות בגין עוולות המוניות<br />
ומספרן הפוטנציאלי נמוך ככלל מערכן וממספרן של תביעות מקבילות בארצות-הברית,<br />
לא ניתן להיעזר בתיאוריית "הבשלת העוולה" כדי להעריך את סיכויי התביעה באופן<br />
מדויק, הן לצורך מניעת תביעות סחטניות והן לצורך פיקוח על פשרות המוגשות<br />
לאישור בית המשפט. על כן, על בית המשפט לסנן את התביעות הייצוגיות המוגשות<br />
לאישורו כאשר הוא פועל בתנאים של היעדר מידע. פרק זה בוחן האם הכללים הקיימים<br />
בחוקי התביעות הייצוגיות כיום מאפשרים את הפעלת שיקול הדעת הנדרש לאיזון בין<br />
בעיית חוסר המידע של בית המשפט לבין הצורך בתביעה ייצוגית במקרים<br />
212<br />
המתאימים.<br />
( דרישות המיועדות להתמודד עם בעיות הנציג והסחטנות<br />
נציג. כאמור לעיל, בעיית הנציג נובעת מהיעדר חפיפה באינטרסים בין התובע<br />
בעיות<br />
הייצוגי ועורך-הדין המייצג את קבוצת התובעים לבין האינטרסים של התובעים<br />
המיוצגים, ומן האינפורמציה העדיפה המצויה בידיהם של התובע הייצוגי ובעיקר של<br />
עורך-הדין. בניסיון להשיג התאמה בין האינטרסים של התובע הייצוגי לבין האינטרסים<br />
של יתר התובעים המיוצגים, דורשים חוקי התביעות הייצוגיות שהתובע יהיה חבר<br />
ראו David Rosenberg, “Of End Games and Openings in Mass Tort Cases: Lessons<br />
.From A Special Master,” 69 B. U. L. Rev. 695 (1989)<br />
על אף שישנם הבדלים מסוימים בין חוקי התביעות הייצוגיות, נראה כי נטיית בית המשפט העליון<br />
היא לפרש חוקים אלה באופן שתנאיהם יעמדו בקנה אחד. כך לגבי הדרישה להראות סיכויי<br />
הצלחה בתביעה (ראו הערה להלן) וכך גם לגבי שיעור האגרה בתביעות ייצוגיות. בפרשת<br />
ישראל, הערה קבע בית המשפט העליון כי על אף שחוק ניירות ערך לא קבע<br />
דיסקונט<br />
פטור מאגרת בית משפט לתובע הייצוגי, ועל אף שתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987<br />
אינן מסדירות את נושא האגרה בתובענות ייצוגיות, ישלם התובע הייצוגי אגרה על פי סכום<br />
תביעתו האישית.<br />
220<br />
83 לעיל,<br />
211<br />
212<br />
366
Change language