גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
- No tags were found...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
אלון קלמנט<br />
משפטים לד(2) תשס"ד<br />
220<br />
219<br />
תובעים עתידיים. על אף הספק שהועלה לעיל באשר ליעילותה של הפרדה כזו<br />
בהגנה יעילה על האינטרסים של התובעים העתידיים, בעיקר כשלא ניתן לפקח באופן<br />
אפקטיבי על הנציגים השונים, ודאי שיש לשקול אותה ובמקרים הראויים לעשות בה<br />
שימוש.<br />
סחטנות. כדי להתמודד עם בעיית התביעות הסחטניות נדרש התובע הייצוגי<br />
בעיות<br />
לשכנע את בית המשפט כי הגיש את התביעה בתום לב וכי קיימת אפשרות סבירה<br />
שהתובעים יזכו בתביעה. גם כאן, בדומה לדרישות המיועדות להתמודד עם בעיות<br />
הנציג, קיים ספק רב ביכולתו של בית המשפט ליישם דרישות אלה באופן שיסנן כראוי<br />
בין תביעות מוצדקות לכאלה שאינן מוצדקות במקרים שבהם האינפורמציה שבידו<br />
מועטה, בעיקר בעוולות חשיפה המונית. התמודדות חלקית עם בעיית חוסר<br />
האינפורמציה אפשרית באמצעות דרישה מחמירה, לפיה רמת השכנוע של בית המשפט<br />
בסיכויי התובעים צריכה להיות גבוהה מאד כדי שיאשר תביעה בגין עוולת חשיפה<br />
המונית כייצוגית. אולם, התוצאה מהעלאת רמת השכנוע הנדרשת לאישור תביעות<br />
ראו הטקסט הסמוך להערה 180, לעיל.<br />
ראו, למשל, סעיף 16ב(א)(2) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח); לפרשנותה של דרישה זו ראו<br />
זילברשץ, פ"ד נד(2) ("בחינת התקיימותה של עילת תביעה<br />
טצת נ נ'<br />
רע"א<br />
ובבחינת סיכויי ההצלחה של התובענה, כמו בבחינת התקיימות יתר התנאים לאישורה של<br />
התובענה הייצוגית, הגם שבית המשפט לא נכנס לבירור המחלוקת לגופה, אין הוא מסתפק רק<br />
באמור בכתב התביעה. בשלב זה נפרשת בפניו יריעה רחבה שלהמחלוקת, מונחים בפניו תצהירים,<br />
המצהירים נחקרים בחקירה נגדית ובית המשפט נדרש לבחון את התשתית הראייתית הלכאורית<br />
שהובאה על ידי בעלי הדין ...במסגרת בחינה זו על בית המשפט ליתן דעתו גם לטענות ההגנה<br />
שהועלו במסגרת הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואל לו לעצום את עיניו ולהתעלם<br />
מטענות כאלו במידה ויש בהן כדי לכרסם באופן ממשי בסיכויי ההצלחה של התובעים"); עניין<br />
וקשת, הערה לעיל, בעמ' ("הייתי אומר כי, בדרך כלל, על בית המשפט להשתכנע<br />
מגן<br />
שבידי התובע ראיות לכאורה, וכן טענות שלכאורה די בהן, כדי להצדיק את בירורה של התובענה<br />
על דרך של תובענה ייצוגית ואף לזכות בהכרעה לטובת התובע. במלים אחרות, שבראיות ובטענות<br />
גלום פוטנציאל מספיק לשם ההצדקה וההכרעה. אכן, גישה פרשנית כזאת עלולה להכביד על<br />
תובע המבקש לזכות באישורו של בית המשפט להגיש תובענה ייצוגית, אולם יתרונה של גישה<br />
זאת הוא בכך שהיא מבטיחה שרק תובענות "רציניות" – שהן ייצוגיות לשמן ולא לשם מטרות זרות<br />
רייכרט, הערה לעיל, בעמ' ("בשלב זה של אישור<br />
יוכרו כתובענות ייצוגיות"); עניין<br />
הבקשה להגשת תובענה ייצוגית נדרש התובע להראות כי הוא ממלא לכאורה אחר תנאי הסף<br />
ובכלל זאת גם התנאי בדבר קיומה של אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה לטובת<br />
עיזבון המנוח אליהו גת,<br />
הישראלית לתקשורת נ נ'<br />
החברה<br />
בזק<br />
הקבוצה"); ברע"א<br />
פ"ד נב(2) "ייבאה" השופטת שטרסברג-כהן את הדרישה לסיכויי התביעה להצליח<br />
מחוק ניירות ערך לחוק הגנת הצרכן, הגם שתנאי זה אינו מופיע בו מפורשות. ראו גם עניין<br />
רטוק, הערה גם בחוק החברות הושמטה הדרישה לפיה יבחן בית המשפט האם יש<br />
צ'רטוק<br />
סיכוי סביר שתתקבל תביעתה של הקבוצה. לגישה לפיה מדובר בהסדר שלילי, ראו גושן, מבט<br />
ביקורתי, הערה לעיל, בעמ' לגישה הפוכה ראו גולדשטיין ועפרון הערה לעיל,<br />
בעמ'<br />
8<br />
,II<br />
297<br />
588 ,577<br />
64<br />
333<br />
–<br />
;413<br />
71<br />
6567/97<br />
719 ,713<br />
144 לעיל.<br />
4474/97<br />
8<br />
.469-466<br />
–<br />
219<br />
220<br />
368
Change language