גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
א(<br />
ב(<br />
ב(<br />
משפטים לד(2) תשס"ד<br />
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות<br />
ד. תביעות ייצוגיות בגין עוולות המוניות בישראל: הדין המצוי<br />
1. התביעה הייצוגית בישראל: חוקי התביעה הייצוגית ותקנה<br />
29<br />
117<br />
118<br />
29<br />
הדין בישראל מאפשר הגשת תביעה ייצוגית בשני ערוצים עיקריים: ערוץ אחד קבוע<br />
בתקנה לתקסד"א, והערוץ האחר קבוע בחוקי התביעה הייצוגית המגדירים את<br />
התחומים שבהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית וקובעים את התנאים להגשתה בכל אחד<br />
מתחומים אלה. בעוד כל אחד מחוקי התביעות הייצוגיות מאפשר שימוש בתביעה<br />
ייצוגית בתחום מוגדר של הדין המהותי, על ידי צמצום זכות התביעה לתובעים<br />
מסוימים ומוגדרים או לעילות קונקרטיות, תחולתה של תקנה 29 הינה כללית, והיא<br />
יכולה לחול בכל הליך אזרחי. כיצד קרה אם כן שבדין הישראלי חלים שני סוגי<br />
ההסדרים בכפיפה אחת<br />
התשובה לשאלה זו נעוצה בפרשנות המצמצמת שנתן בית המשפט העליון לתקנה<br />
פרנקישה, שם קבע כי לשם אישורה של תביעה ייצוגית לפי תקנה<br />
עניינם של כל המעוניינים – התובעים המיוצגים – להיות זהה. תביעה לסעד הצהרתי או<br />
לצו מניעה עשויה לעמוד בדרישה זו, ולעומת זאת תביעה לפיצויים המגיעים לתובעים<br />
שונים, אפילו תובעים כולם בשל אותה הפרת חוזה או עוולה, אינה יכולה להיות<br />
מאושרת כתביעה ייצוגית. פרשנות מצמצמת זו היא שהובילה למעשה לחקיקת חוקי<br />
29 צריך<br />
119<br />
121<br />
120<br />
29 בעניין<br />
וראו גם תקנות 22-21 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. לאור הוראת סעיף<br />
לחוק בית הדין לעבודה, הסמכות העניינית לדון בתביעות פיצויים בגין עוולות המוניות<br />
גם כשהצדדים להן הם עובדים ומעבידים – תהיה נתונה בדרך כלל לבית המשפט האזרחי, השלום<br />
או המחוזי, בהתאם לשווי התביעה. עיקרי הניתוח במאמר באשר ליתרונותיה ולחסרונותיה של<br />
התביעה הייצוגית בעוולות המוניות, ישימים גם לתביעות שיוגשו בבית הדין לעבודה.<br />
סעיפים 16א-16י לחוק הבנקאות (שירות ללקוח); סעיפים 46א-46י לחוק ההגבלים העסקיים;<br />
סעיפים 35א-35י לחוק הגנת הצרכן; סעיפים 62א-62י לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח; חוק למניעת<br />
מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות); סעיפים 54א-54יא לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968,<br />
שהוחלפו בסעיפים 218-207 לחוק החברות; סעיף 11 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד; סעיף<br />
לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.<br />
כך, למשל, סעיף 35א(א) לחוק הגנת הצרכן מגביל את התביעה הייצוגית על פי החוק לצרכן או<br />
ארגון צרכנים, בעילה "על פי חוק זה". לפי סעיף לחוק החברות, רשאי לתבוע מי שלו<br />
עילת תביעה על פי כל דין ובלבד שזו נובעת מזיקה לנייר ערך (זיקה מוגדרת בסעיף<br />
כ"בעלות, החזקה, רכישה או מכירה").<br />
על השאלה מה למעשה ביקש המחוקק להשיג בייחדו את התביעה הייצוגית לעילות מסוימות,<br />
נכתב כי זו "אינה פרי החלטה שקולה ומכוונת, אלא תוצר של מאבק התומכים במכשיר זה, אשר<br />
ניצלו את הזדמנות הפז שנפלה בחלקם להכליל את הנושא בתיקוני חקיקה". גולדשטיין ועפרון<br />
הערה בעמ' על ההבחנה בין כוונת החוק (או כוונת המחוקק) לבין תכלית החוק<br />
פרשנות במשפט ב (תשנ"ג).<br />
ראו, למשל, אהרן ברק, פרנקישה, הערה 6 לעיל, בעמ'<br />
ראו עניין<br />
24<br />
–<br />
41<br />
(<br />
,I<br />
207<br />
(<br />
207<br />
233-228<br />
.781-780<br />
8 לעיל, .35-34<br />
(1)(<br />
117<br />
118<br />
119<br />
120<br />
121<br />
333
Change language