גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות
- No tags were found...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ב(<br />
אלון קלמנט<br />
משפטים לד(2) תשס"ד<br />
( מנגנונים חלופיים להרתעה<br />
266<br />
–<br />
206<br />
כאשר המדינה או גוף ציבורי מטעמה נושאים בעלויות הטיפול והפיצוי של נפגעים בגין<br />
עוולה המונית, תביעות שיפוי ושיבוב מטעמם, שיוגשו נגד מי שנטען להיות אחראי<br />
לנזק, יכולות לשרת את מטרת ההרתעה. תביעות כאלה יביאו לכך שהגורמים לנזק ישאו<br />
בו אם בית המשפט ימצא אותם אחראים. מאחר שהתובע בתביעות אלה הינו בעל<br />
משאבים, וחשוב מכך כל זכייתו נשארת בידיו ואינה מחולקת עם תובעים רבים<br />
אחרים, אין מקום לחשש של דילול ההרתעה עקב פשרות נמוכות. מנגד, מאחר שמדובר<br />
בגופים ציבוריים, החשש מפני תביעות סחטניות נמוך יותר מזה הקיים בתביעות<br />
המוגשות על ידי גופים פרטיים. דוגמא בולטת לתביעות כאלה הן התביעות שהוגשו<br />
בארצות-הברית על ידי המדינות השונות נגד חברות הסיגריות, והסתיימו בפשרת ענק<br />
בשווי כולל של מיליארד דולר שישולמו עד שנת ל-46 המדינות שהן צד<br />
להסכם. ניסיון דומה בארץ תביעה של קופת חולים מכבי נגד יצרנית הסיגריות<br />
דובק – נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, שכן לגישתו לא הייתה לתובעת זכות תביעה<br />
ישירה נגד הנתבעת. עם זאת, פסק הדין אינו שולל אפשרות לתביעת שיבוב בגין<br />
ההוצאות שנדרשו לטיפול בנפגעים עקב עישון אם אלה יזוהו ונזקיהם יפורטו לצורך<br />
התביעה וקביעת שיעור הפיצוי.<br />
נוסף על התביעות האזרחיות לשיבוב ושיפוי קיימים גם מנגנוני הפיקוח<br />
האדמיניסטרטיביים, באמצעות רישוי ותקנון, וכן אפשרויות של תביעה פלילית נגד<br />
2025<br />
269<br />
–<br />
268<br />
267<br />
לניתוח היתרונות והחסרונות בהסדר השיבוב ראו<br />
.“Governments, Citizens, and Injurious Industries,” 75 N. Y. U. L. Rev. 354 (2000)<br />
המחברים עומדים על יתרון נוסף של מתן אפשרות לתביעות שיבוב של אותם גופים ציבוריים כנגד<br />
הנטענים להיות אחראיים לנזק, המתבטא בהקטנת הנזק האפשרית בפעולה מיידית של מתן טיפול,<br />
פיצוי ופיקוח רפואי ואחר על ידי אותם גופים ציבוריים. מנגד טוענים המחברים לבעייתיות בהסדר<br />
זה עקב בעיות נציג ביחסים שבין הגופים הציבוריים לניזוקים, כשאותם גופים ציבוריים עלולים<br />
להגיע לפשרות המעניקות להם יותר מהעלות שבה הם נושאים על חשבון זכויות הניזוקים.<br />
בעייתיות זו ניתנת לטענתם לפתרון באמצעות דיני הנטילה השלטונית. המחברים מתעלמים<br />
מבעיות הנציג המקבילות ביחסים שבין הניזוקים לעורכי-דינם, בתביעות רגילות ובעיקר בתביעות<br />
ייצוגיות. השאלה איזו מבעיות הנציג היא חמורה יותר בין הגופים הציבוריים לניזוקים או בין<br />
עורכי-הדין והתובעים הייצוגיים לניזוקים, צריכה להיבחן באופן אמפירי. אולם יש מקום להנחה<br />
שהשקיפות של פעולותיהם של עורכי-הדין ונציגי הקבוצה בתביעה הייצוגית ואפשרויות הפיקוח<br />
עליהם נמוכות בהרבה מאלו האפשריות באשר לפעולותיהם של גופים ציבוריים, ולכן בעיות הנציג<br />
יהיו חמורות יותר בתביעות הייצוגיות.<br />
ארבע המדינות הנותרות כרתו הסכמי פשרה קודמים עם יצרני הסיגריות. לסקירת המהלכים<br />
שהביאו להסכמי הפשרה השונים ראו שם, בעמ'<br />
(לא פורסם,<br />
דובק<br />
מכבי שרותי בריאות נ נ'<br />
ת"א (ת"א) 2281/98 ראו, לדוגמא, פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970; חוק החומרים המסוכנים,<br />
התשנ"ג-1993; חוק המים, תשי"ט-1959; חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1962; חוק למניעת<br />
זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988; והתקנות שהותקנו על פי חוקים אלה, למשל:<br />
Hanoch Dagan & James J White,<br />
.(15.9.1999<br />
.374-364<br />
266<br />
267<br />
268<br />
269<br />
380
Change language