23.01.2015 Views

גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות

גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות

גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות

SHOW MORE
SHOW LESS
  • No tags were found...

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

אלון קלמנט<br />

משפטים לד(‏‎2‎‏)‏ תשס"ד<br />

הגבוה של התביעות האינדיבידואליות המרוכזות בתביעה הייצוגית ועל אף השונות בין<br />

תביעות אלה.‏ עם זאת,‏ המאמר מצביע על הבעייתיות המיוחדת לתחום העוולות<br />

ההמוניות – בעיקר בעוולות חשיפה המונית – שביטויה בהיעדר פיקוח אפקטיבי על<br />

הצדדים ושליטה מועטת על הפשרות המושגות בתביעות ייצוגיות המוגשות בגין<br />

עוולות אלה.‏ המאמר משרטט את הקווים המנחים להכרעה בבקשה לאישורה של<br />

תביעה ייצוגית בגין עוולה המונית לאור שיקולים אלה.‏<br />

1993<br />

15<br />

א.‏ מבוא<br />

ביום בינואר הוגשה לאישורו של בית המשפט הפדרלי של המחוז המזרחי<br />

במדינת פנסילבניה פשרה בתביעה ייצוגית,‏ שכללה את כל מי שנחשף לאסבסט או<br />

תביעה<br />

הגיש וטרם<br />

למוצריו במהלך עבודתו ואת כל מי שבן משפחתו נחשף כאמור,‏<br />

כנגד אחד מ-‏‎20‎ הנתבעים בתביעה הייצוגית עד לאותו יום.‏ מספר התובעים המיוצגים<br />

בפשרה כאמור עשוי היה לעמוד על מאות אלפים ואף מיליונים,‏ בתלות בתופעות<br />

1<br />

הלוואי העתידיות של החשיפה לאסבסט.‏ בית המשפט הפדרלי אישר את הפשרה,‏<br />

2 ביום ביוני קבע בית<br />

אולם החלטתו זו נהפכה בבית המשפט לערעורים.‏<br />

המשפט העליון בארצות-הברית כי הפשרה האמורה אינה יכולה להיות מאושרת שכן<br />

היא אינה עומדת בדרישות הקבועות בכלל לכללי סדר הדין האזרחי הפדרליים<br />

לאישור תובענה כייצוגית.‏ 3 במוקד הדיון בכל אחת מהערכאות עמדה השאלה<br />

האם תביעה בגין עוולה המונית המערבת מספר רב של תובעים בעלי<br />

מאפיינים שונים לתביעותיהם,‏ שהנזקים שנגרמו להם ועשויים להתממש ולהתברר<br />

בעתיד הם רבים ושונים,‏ ראויה להיפתר בדרך של פשרה בתביעה ייצוגית.‏ מאמר זה<br />

מנסה לענות על שאלה זו במסגרת הדין הישראלי,‏ באמצעות ניתוח מבנה התמריצים<br />

שיוצרת התביעה הייצוגית בעוולות המוניות,‏ תוך השוואה עם ניסיון העבר בתביעות<br />

כאלה בארצות-הברית.‏<br />

המחלוקת בארצות-הברית בשאלה האם ראוי לאפשר שימוש במכשיר התביעה<br />

הייצוגית בעוולות המוניות באה לידי ביטוי כבר בתחילת שנות ה-‏‎80‎‏.‏ תביעות<br />

אינדיבידואליות רבות שהוגשו בגין נזקים ומחלות שנגרמו על ידי מוצרים רפואיים<br />

4<br />

1997<br />

25<br />

23<br />

,(Mass Tort)<br />

(FRCP)<br />

ראו<br />

ראו<br />

ראו<br />

לתיאור התפתחותה של הליטיגציה בגין עוולות המוניות בארצות-הברית ראו,‏ למשל<br />

.Georgine v. Amchem Products, 157 F.R.D. 246 (1994)<br />

.Georgine v. Amchem Products, 83 F. 3d 610 (1996)<br />

.Amchem Products v. Windsor, 521 U.S. 591 (1997)<br />

Peter,<br />

H. Schuck, “Mass Torts: An Institutional Evolutionist Perspective,” 80 Cornell L.<br />

.Rev. 941 (1995)<br />

Deborah R. Hensler, Class Action Dilemmas: Pursuing Public Goals for Private<br />

.Gains 99-123 (2000)<br />

לתיאור התפתחותה של התביעה הייצוגית בגין עוולות המוניות ראו,‏ למשל,‏<br />

1<br />

2<br />

3<br />

4<br />

302

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!