×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
- TAGS
- kingston
- brooklyn
- col.org.il
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
בק<br />
ירח האיתנים<br />
שזה משחררו מן חיובים אחרים ידועים(; וכן – איש ואשה זכו שכינה ביניהם"16, ובכלל<br />
הענינים – ע"פ תורה – בחיי נישואין של "איש ואשה", כשלעצמם.<br />
אבל לר' יוסי הי' סדר ודרך אחרת: אצלו כל מציאות חיי הנישואין היו רק בכדי לקיים<br />
את הציווי ד"פרו ורבו", להשלים את הכוונה ד"לא תהו בראה לשבת יצרה"17 – בזה<br />
)"אשתו"( ראה מלכתחילה את העיקר והתכלית )המאוחרת( – הענין ד"ביתי".<br />
]דוגמא לדבר – מרז"ל: "איזהו חכם הרואה את הנולד", אשר הפירוש הפשוט בזה<br />
הוא, שהוא מבין ויודע בכל ענין מה שיהי' "נולד" ממנו. אבל הדיוק בזה הוא: אין כתוב<br />
"יודע את הנולד" )או "מבין" וכיו"ב( אלא "רואה את הנולד"; שזה הרי יותר מן ההבנה<br />
והידיעה: החכם רואה את העתיד לבא – בדיוק כשם שרואה דברים הניצבים לפניו בפועל.<br />
והרי "אינה דומה שמיעה לראיה"18, הגם שהשמיעה היא אמיתית בתכלית ופועלת על<br />
האדם )ע"ד אצל יתרו "מה שמועה שמע ובא"(. ובזה היא המעלה של החכם, שאצלו כח<br />
שכלו )ה"שמיעה"( חזק כ"כ עד שהוא "רואה" את הנולד, ולא רק "יודע" או "מבין"[.<br />
בזה גם מוסבר במיוחד מה שמאמר זה דר"י – "מימי לא קריתי גו'" – בא מיד לאחרי<br />
המאמר שלו "חמש בעילות בעלתי ונטעתי חמשה ארזים בישראל", מכיון שהמאמר<br />
הקודם מבאר מה תוכן הנקודה של המאמר שלאחריו: הסדר אצלו עם "אשתי" לא הי'<br />
שום מציאות אחרת חוץ מהקמת בית בישראל של "חמשה ארזים", ולכן מלכתחילה<br />
)"מימי"( קרא לה בשם התכלית שלה "ביתי".<br />
ויתירה מזו, לא רק במין המדבר, ובפרט אצל בת ישראל, הוא ראה את התכלית, אלא<br />
הוא ראה זאת ג"כ במין החי )"שורי"(, שזה כולל גם התבואות וכו' שהם עניני העולם:<br />
גם בשור הוא ראה רק את התכלית והמטרה של המציאות שלו – "שדי", הענין של "ורב<br />
תבואות בכח שור", שבא ע"י חרישה וקצירה בשדה. וזהו הענין שראה מלכתחילה עוד<br />
קודם התוצאות של החרישה וזריעה: "מימי – הוא לא יכל לקרוא לשורו שורי, מכיון<br />
שכבר בשור הוא ראה, וממילא קרא לו – "שדי".<br />
ב.<br />
בכל זה יובן היטב המעלה הגדולה בכך שהכה"ג ביוהכ"פ הי' צריך להיות נשוי, ודוקא<br />
באופן של "ביתו זו אשתו" – שהכוונה בזה, כנ"ל, שיהי' לו בפועל "אשתו" ובאופן שלא<br />
יראה בזה את הענין של "אשתו" אלא רק "ביתו". וזוהי שלימות המעלה שמתוספת בו<br />
עצמו, כפי שחז"ל אומרים19 "כל מי שאין לו בית אינו אדם", שע"י שיש לו "בית" מגיע<br />
הוא למעלת "אדם"20.<br />
16( סוטה יז, א.<br />
17( ישעי' מה, יח.<br />
18( ראה מכילתא יתרו יט, ט.<br />
19( ראה יבמות שם: וא"ר אלעזר כל אדם שאין<br />
לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות<br />
עליו שידור בו.<br />
20( ועפ"ז מובנת שייכות והמשך ב' המימרות<br />
כל אדם שאין לו אשה – שאין לו קרקע כו'. וראה<br />
בית האוצר מערכת א' כלל יד.
Change language