×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
- TAGS
- kingston
- brooklyn
- col.org.il
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ירח האיתנים<br />
אכ<br />
אך ע"י עסק התורה וקיום המצוות מקבל האדם את צרכיו "מן הדין", כי הרי כך<br />
הובטחנו בתורתנו הקדושה14 "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו גו' ונתתי גשמיכם<br />
בעתם גו'". שאם מקיימים רצונו ית' נותן לנו הקב"ה כל צרכינו15.<br />
ועפ"ז, בר"ה ויום הכיפורים, שבו "שוקלין זכיות האדם ועוונותיו16", ופוסקין<br />
למעלה את דינו של האדם לזכות או ח"ו להיפך, הרי הדעת נותנת שאם יזכו אותו בדין,<br />
ויפסקו להשפיע לו כל צרכיו, אין זה בתורת "צדקה ורחמים", כי הרי פסקו דינו ע"פ<br />
מעשיו, ומגיע לו לזכות בדין "בזרוע"17.<br />
ולכן הוי אמינא שבעשרת ימי תשובה, צריך להרבות בעיקר במצוות ובמע"ט כדי<br />
לרבות זכויותיו ולהכריע דינו לכף זכות, אך אין מקום לבקשת "רחמים" שיתנו לו מלמעלה<br />
בתורת "צדקה"18, כי בזמן זה שוקלין זכויות האדם, ופוסקין את דינו ע"פ מעשיו19.<br />
אך האמת אינה כן, דגם כאשר פוסקין את דינו של האדם ע"פ מעשיו צריך האדם<br />
לבקש רחמים מלפניו ית'.<br />
דהנה מקרא מלא דבר הכתוב20 "אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו,<br />
אם צדקת מה תתן לו וגו'", שמעשי בני אדם אינם נחשבים לפניו ית'.<br />
14( ריש פ' בחוקותי.<br />
15( ולהעיר מביאור הרמב"ם בהל' תשובה<br />
)פ"ט( ע"ד היעודים הגשמיים שבתורה.<br />
16( ל' הרמב"ם שם פ"ג ה"ג.<br />
17( ואף שכללות ענין התשובה הוא מרחמיו<br />
וחסדיו של הקב"ה ולא משורת הדין )ראה חבור<br />
התשובה להמאירי מאמר א' פ"א )ובפירושו לאבות<br />
פ"ג מי"ח(. עיקרים מ"ד פכ"ה. וכמו שאומרים<br />
כמ"פ בסליחות, ופשיטא בשייכות להתשובה בכל<br />
שנה ושנה — ראה אגה"ת פי"א( — הרי נת"ל<br />
שבהלכה זו, שהרמב"ם כותב "ומפני ענין זה נהגו<br />
כל בית ישראל להרבות כו'" כהמשך ישר ל"יראה<br />
עצמו. . חציו זכאי כו'" משמע שכאן אין המדובר<br />
)רק על ענין התשובה(, אלא על הדין והמשפט,<br />
והוא מכריע א"ע )ממצב של שקול( לכף זכות.<br />
18( ואע"פ שבענין תפלה מצינו ש"אע"פ שיש<br />
להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין<br />
מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם" )ל' רש"י<br />
ר"פ ואתחנן. וראה ספרי ודב"ר שם( - זה מתאים<br />
רק בנוגע לתפלה ובקשה, שאין צריכים לתבוע<br />
מאת הקב"ה כ"א לבקש מאתו ית', בדרך מתנת<br />
חנם )אף שיכולים לתלות במעשיהם הטובים(.<br />
משא"כ כשהמדובר בדין, שהקב"ה שוקל זכיות<br />
האדם כו' ושופט אותו ע"פ מעשיו, אין מקום<br />
לערב בזה בקשת רחמים וצדקה כו'.<br />
19( דמטעם זה אומרים בעשרה ימים אלו המלך<br />
הקדוש ולא הא ל הקדוש, המלך המשפט ולא מלך<br />
אוהב צדקה ומשפט, "לפי שבימים הללו הקב"ה<br />
מראה מלכותו לשפוט את העולם" )שו"ע אדה"ז<br />
או"ח סתקפ"ב ס"א, מרש"י ברכות יב, ריש ע"ב(.<br />
ואם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט במקום המלך<br />
המשפט ונזכר לאחר שסיים תפלתו י"א דחוזר<br />
לראש התפלה "משום דיש הפרש בין מלך אוהב<br />
צדקה ומשפט להמלך המשפט דבכל השנה הצדקה<br />
עיקר ולכך הקדימוהו למשפט אבל בימים הללו<br />
המשפט עיקר ולכך אין מזכירין צדקה כלל" )שו"ע<br />
אדה"ז שם ס"ב, מט"ז או"ח סקי"ח סק"ב(.<br />
20( איוב לה, ז-ח.
Change language