×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
- TAGS
- kingston
- brooklyn
- col.org.il
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ירח האיתנים<br />
הס<br />
וזהו פירוש התיבות "לא יבין מתי יהי' ר"ה": דאין הפשט בזה דהשטן אינו יודע<br />
)את הכתוב בלוח( מתי הוא היום )הזמן( דר"ה, אלא – שאינו יודע מתי נעשה הענין<br />
והתוכן המיוחד דר"ה – הדין ומשפט )שאז הוא זמנו לקטרג(23 ]וכמו שכתוב בפירוש<br />
במהרי"ל24: "ואין יודע מתי הדין ויקטרג"[:<br />
דמכיון שישראל עושים תשובה כבר בחודש אלול, קודם שבא ר"ה, הרי 'דינם' נחתם<br />
כבר לטובה בחודש אלול ]ובפרט שמצינו בכ"מ, שגם בכל ימות השנה )לאו דוקא בר"ה(<br />
שייך שיהי' פסק דין מוחלט לטובה על האדם, ע"י תשובה ותפילה כדבעי. ולדוגמא:<br />
חזקיהו המלך25, שע"י תפילה ותשובה פעל שיהי' "והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה"26,<br />
ומשמע מן הסיפור שלא הי' זה בזמן מיוחד כראש השנה וכיו"ב27[ – וא"כ וודאי הדבר<br />
שייכתבו ויחתמו בספרן של צדיקים.<br />
ולכן נעשה השטן 'מעורבב' מן התקיעות דחודש אלול, בחשבו שע"י התעוררות<br />
התשובה דחודש אלול כבר זכו ישראל בדין )וקטרוגו כבר לא יוכל להועיל מאומה(. וכך<br />
נמצא, שקטרוגו בר"ה הוא עכ"פ רק על הספק, וממילא בלא תוקף כו'.<br />
ובזה יבואר גם מה ש"אין תוקעין בערב ראש השנה, כי אז יהי' סבור השטן שעבר יום<br />
הדין": בכדי לערבב את השטן עוד יותר, שיחשוב שכבר זכו ישראל בדין )ע"י התעוררות<br />
התשובה מן התקיעות דחודש אלול( – מבטלים בער"ה את התקיעות דחודש אלול,<br />
כלומר: שכבר אין נצרכים להתעוררות דהתקיעות, דכבר זכו בדין.<br />
]ואע"פ שהשטן יודע, דמה שאין תוקעין בשופר בערב ר"ה הוא מנהג קבוע מאז<br />
ומקדם, וטעמו ונימוקו הוא משום זה גופא – לערבב את השטן.<br />
הנה, מכיון שאין זה סתם מנהג, אלא מנהג ישראל ש"תורה הוא"28, "תורת אמת", אין<br />
זה רק שמדמים שזכו בדין כביכול, אלא יש בזה גם ענין אמיתי – ובמילא, אילו זכו –<br />
23( ועד"ז יש לפרש דברי הירושלמי )שהובא<br />
בערוך )שם(, תוס' ור"ן ר"ה שם. טאו"ח סתקפ"ה.<br />
ועוד( ש"ערבוב השטן" ע"י תקיעות דר"ה הוא<br />
מחמת שחושב שתקיעה זו היא התקיעה בשופר<br />
גדול דלע"ל כשיגיע זמנו להתבלע – דהיינו, לא<br />
שטועה שהוא הזמן דלעתיד*, אלא שתוכן ופעולת<br />
תקיעה זו הוא אותו התוכן ופעולה שבתקיעה<br />
דלעתיד ולכן יתבלע תיכף. – ולהעיר מהמבואר<br />
*( ובסמ"ג הלכות שופר )הובא בב"י לטור או"ח<br />
סתקפ"ה ד"ה ומ"ש כו' שיתערבב( מפרש שהוא ע"ד<br />
"אדם שרואה מת שזוכר יום המיתה ומעורבב בזה<br />
ואינו יכול לקטרג".<br />
בכ"מ בתורת החסידות )לקו"ת ר"ה נט, ג ואילך.<br />
עט"ר ש' ר"ה כב, א ואילך. ועוד( ההפרש בין<br />
השופר דר"ה להשופר גדול דלעתיד. ושם )לקו"ת<br />
ס, רע"ג. עט"ר ש' יוהכ"פ בתחלתו( שהתקיעה<br />
ביוהכ"פ אחר נעילה עתה – היא מבחי' שופר<br />
גדול.<br />
)24 שבהערה .12<br />
25( מלכים ב כ, א ואילך. ישעי' לח, א ואילך.<br />
26( מלכים שם כ, ו. ועד"ז בישעי' שם, ה.<br />
27( ראה עטרת ראש ד, א. ולהעיר מטורי אבן<br />
לר"ה )יז, ב(.<br />
28( תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. ובכ"מ.