×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
- TAGS
- kingston
- brooklyn
- col.org.il
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
דצ<br />
ירח האיתנים<br />
ביום הכיפורים מתגלה הא ד"ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד", שעם כל עוצם<br />
המחיצות של ברזל של "כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלוקיכם" – ישראל<br />
קדושים הם, גופם קדוש ונשמתם קודש קדשים.<br />
האפשריות של פגם וכתם בנפש ע"י החטאים, יכולה להיות כל עוד האדם הוא מציאות<br />
לעצמו, והתקשרותו לקב"ה היא על-ידי קיום רצונו. במצב כזה, אם הוא פועל נגד רצונו<br />
של הקב"ה נפגמת ההתקשרות )כחבל המחבר שני דברים וניתק באמצעו( ונוצר כתם<br />
בנפש. אלא, שאם יעורר ויגלה בעצמו, שגם במצב זה – רצונו הפנימי הוא בכל-זאת<br />
להתקשר בקב"ה, יחזור להיות קשור והלכלוך יתנקה. זו הכפרה שעל ידי תשובה.<br />
אבל כאשר מתגלה ה'עצם' של היהודי, שמציאותו האמיתית היא אלקות, אזי מתברר<br />
שמלכתחילה לא היה שום פגם. מצד העצם של יהודי אי-אפשר לומר שהוא מציאות<br />
לעצמו והקב"ה הוא מציאות לעצמו, והם קשורים יחד ולפעמים הקשר נפגם. מצד העצם<br />
יהודי הוא מלכתחילה דבר אחד עם הקב"ה!<br />
זו המשמעות של "עיצומו של יום מכפר": ביום קדוש זה, מתגלה הקשר העצמותי של<br />
הקב"ה עם בני-ישראל, ומצד קשר זה לא שייך כל עניין של פגם.<br />
בשתי הדרגות הראשונות, של הקשר שע"י קיום המצוות, והקשר של המשיכה הפנימית<br />
של יהודי לקב"ה )המתבטאת בתשובה(, יתכן שיהיה פגם, אלא שע"י התשובה מתנקה<br />
הפגם; אבל מצד ה'עצם' של יהודי, שהוא דבר אחד עם הקב"ה, הכפרה אינה במובן של<br />
ניקוי והסרת הפגם, אלא מתגלה שמלכתחילה לא שייך כל עניין של פגם.<br />
ואף שבוודאי גם ביום הכיפורים יש לשוב בתשובה, ואדרבה זהו "זמן תשובה לכל"<br />
– אך התשובה דיום הכיפורים שונה בעצם מהותה מתשובת כל השנה. כל השנה מטרת<br />
התשובה לעורר את האדם ולגלות את רצונו האמיתי שרוצה לקיים רצון קונו, אך ביום<br />
הכיפורים מטרת התשובה הוא לגלות את המציאות שאין לו לישראל מאומה כי אם זאת<br />
אשר הוא והקב"ה חד המה!<br />
***<br />
איתא במדרש11 "חמשה שמות נקראו לה ]לנשמה[: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה".<br />
בזהר הק' מבואר שחמשה שמות אלו מורים על חמש דרגות בנשמה, זו למעלה מזו.<br />
בספרי חסידות התבארו חמשה דרגות אלו, שהם ה' דרגות בקשר שבין יהודי לקב"ה.<br />
ובקצרה: נפש – הוא הקשר לקב"ה ע"י קיום המצוות במעשה; רוח – הוא הקשר לקב"ה<br />
ע"י הרגש דדחילו ורחימו בשעת קיום המצוה; נשמה – הוא הקשר לקב"ה ע"י עבודת<br />
המוחין; חיה – הוא הקשר העמוק הנמצא בפנימיות נפשו של כל יהודי, שרוצה לקיים כל<br />
המצוות ולהתרחק מן העבירות, שבכוחו )כמבואר לעיל( באה התשובה.<br />
11( דברים רבה פ"ה לז.
Change language