חנ ירח האיתנים ג( מכיון ש"ויחשבה . . לשכורה" – מדוע המתין עלי בדברי המוסר עד אשר סיימה תפילתה ]כפי שמפרש רש"י עה"פ "ועלי שומר את פי'" – לשון המתנה[ – הרי הי' לו להפסיקה מיד ולהשתדל שיוציאוה מבית ה' מכל האמור מוכח, שעלי לא חשבה לשיכורה במובן הפשוט, אלא לשיכורה בענין התפילה. זאת אומרת: מכיוון שתפילת חנה היתה באופן ד"הרבתה להתפלל" – הרי שזוהי תפלה יתירה מן המידה, שאינה דבר הרצוי כאשר עומדים לפני ה' בבית ה' )כדלקמן(. ומענה חנה ע"כ הוא – ואשפוך את נפשי לפני ה'", שכאשר ה"הרבתה להתפלל" קשור בשפיכת הנפש, אין זה ענין של "שכרות" בתפילה, אלא, אדרבה דרגא נעלית בתפילה. *** ביאור הדברים, יובן עפ"י כל המבואר לעיל בגדר "בקשת צרכיו" דר"ה – דהוי מצד פנימיות נפשו של היהודי למלאות הכוונה דדירה בתחתונים: טענת עלי היתה, שכאשר עומדים "לפני ה'" – לפני קודש הקדשים, לא צריך שיהיה נוגע שום דבר מלבד העובדה שעומדים "לפני ה'". בשעה כזו, אין מקום להיות מונחים בבקשות על ענינים גשמיים, ואפילו לא לבקשה כמו "ונתת לאמתך זרע אנשים". ובפרט לא באופן ד"הרבתה להתפלל" – דזהו הרי מצב של "שכרות" ברצונותיה שלה, דרצונה היה כל כך תקיף וחזק, עד שלא שתה ליבה למקום בה היא נמצאת, שעומדת "לפני ה'". על זה היה מענה חנה "ואשפוך את נפשי לפני ה'": דהיא נמצאת במצב מרומם שכזה דהשתפכות )פנימיות( נפשה, דלמצב זה, כנ"ל בארוכה, יש שייכות דווקא לבקשה על צרכים גשמיים! ולכן לא רק שתפלתה ל"זרע אנשים" אינה עניין של "שכרות" ח"ו ברצונותיה העצמיים, כי אם אדרבה: זוהי תוצאה והתבטאות של גילוי עצם נשמתה - דרצונה העצמי הוא למלאות הכוונה העליונה דעשיית דירה לו ית' בתחתונים דווקא, ואת זה מבטאת היא בבקשה ל"זרע אנשים". ובזה יובן גם מה שבבקשתה נדרה מיד, שאם יתקיים "ונתת לאמתך זרע אנשים", הרי "ונתתיו לה' כל ימי חייו"; דכל חייו יהיו מסורים ונתונים לקב"ה, מכיוון שבבקשתה לזרע אנשים אינה עבור עצמה, כי אם רק עבור הקב"ה בלבד, הנרגש בנפשה פנימה. וכמודגש גם בפירוש חז"ל13 דבבקשתה "זרע אנשים" ביקשה חנה "אנשים חכמים ונבונים וגדולים וצדיקים, אמרה )חנה( . . שהם לשמו של הקב"ה". וזהו השייכות, א"כ, דקריאת הפטרה זו לראש השנה: דבתשובתה של חנה )שקיבלה עלי( בא לידי ביטוי תמצית עניינם של תפילות ר"ה; דדווקא בשעת העמידה "לפני ה'" 13( ילקוט שמעוני עה"פ.
ירח האיתנים טנ כשהעבודה היא "תמליכוני עליכם", דווקא בשעה זו יש לבקש אודות הצרכים הגשמיים בבניי חיי ומזוני רוחי "ונתת לאמתך זרע אנשים", בכדי לגלות בהם ועל-ידם את ה"תמליכוני עליכם" בכל העולם – "מלוך על העולם כולו בכבודך". *** וכשם שמענה חנה תירץ לגמרי את טענת עלי, ועד שאדרבה, עלי הסכים עמה – עד לנתינת ברכתו והבטחתו אליה בזה "ואלקי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו" – כך גם ממלא הקב"ה את בקשתו של כל יהודי, לשנה טובה ומתוקה, כפשוטה – בטוב הנראה והנגלה, בבני חיי ומזוני – ובכולם – רויחי.