23.12.2013 Views

okladka - Instytut Książki

okladka - Instytut Książki

okladka - Instytut Książki

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

סטפאן חווין עמק השמחה<br />

היא<br />

הופיעה בחדר האיפור שלי בשעה שלוש.‏ ידעתי שלא<br />

יהיה קל.‏ היא עיקשת,‏ מכירה בערכה.‏ היא תתגונן.‏<br />

הייתי חייב להשתמש בעורמה כדי להכניעה.‏ היא<br />

האמינה שהיא טובה כמות שהיא.‏ טעות שרוב השחקניות נכשלות<br />

בה.‏ כשהתחלתי למרוט את גבותיה בפינצטת פח היא התרגזה<br />

והסבה את פניה:‏<br />

– מה זאת אומרת?!‏<br />

– אך הגברת דיטריך – קדתי קידה מתוך כבוד – אין בכוונתי<br />

להרע.‏ גבירתי,‏ אנא הפני את תשומת לבך לתרשים עפעפייך.‏ יש<br />

לך עפעפיים יפים מאוד,‏ כמו שאין לאף אישה.‏ לרוב הנשים יש<br />

עפעפיים מוסתרים על ידי עור מתחת לגבות.‏ לעומתן,‏ לגבירתי יש<br />

עפעפיים פתוחים.‏ את העובדה הזאת יש להדגיש.‏ גבות מורמות אל<br />

על וקמורות כקשת תדגשנה את האפקט.‏ עכשיו יש לגבירתי גבות<br />

קצת עבות מדי.‏<br />

– עזוב את זה במנוחה,‏ אדוני!‏ – היא לא חדלה להתרגז – תספקנה<br />

לי הגבות שיש לי!.‏<br />

– את רואה,‏ גבירתי – דיברתי איתה בשלווה,‏ כמו שמדברים אל<br />

ילד – יש לך גבות יפות מאוד,‏ רק שהן מעט עבות מדי.‏ בתקריב הן<br />

תיראנה כמו שני קוים שחורים על המצח.‏ גבות רגילות של אישה<br />

רגילה.‏ נא להביט – הרמתי קצת את גבותיה באצבעותי – האם כך<br />

לא טוב יותר?‏ על גבותיך להיראות כקשת בענן אחרי גשם קיץ.‏ היא<br />

חייכה:‏<br />

– מה שמך?.‏<br />

– אני?‏ – התפלאתי למשמע השאלה,‏ כי למי אכפת מה שמו של<br />

איזה מאפר.‏ – שמי הוא אריק וייסמן.‏<br />

– ואני כבר חשבתי ששקספיר.‏ אולי אדוני כותב שירים?.‏ – איפה?‏<br />

– התפרצתי בשמחה נסתרת,‏ כשראיתי שהעניינים הולכים בכיוון<br />

הנכון.‏ – אלה רק פניך שנתנו לי השראה לטונים גבוהים.‏<br />

– אז אדוני חושב שכך יהיה טוב יותר?‏ – היא הרימה את גבותיה<br />

באצבעותיה בעודה מביטה במראה.‏<br />

– בודאי – אישרתי בשכנוע רב.‏ – רק אנא,‏ הזהרי – היא מתחה<br />

לעצמה את העור על הרקות כשבדקה את ההשפעה.‏<br />

– זה קצת כואב.‏<br />

לקחתי את הפינצטה והתחלתי למרוט שיערה אחר שיערה<br />

בעדינות,‏ כשאני מעניק לגבות צורת קשת מושלמת.‏<br />

– גבות כקשת בענן – היא מלמלה באירוניה בעודה עוקבת<br />

בעיניים מצומצמות אחר תנועות ידי.‏<br />

בזהירות,‏ פעם אחר פעם סילקתי בנשיפה את השערות מהעור<br />

וכאילו בנשימה חמה החזרתי לחיים את החיוורון הקר של מצח<br />

נשי.‏ הייתה זו עבודת נמלים ממש.‏ לא ידעתי מדוע,‏ אך כאשר<br />

מרטתי כך בפינצטת פח את הגבות הצרות הללו,‏ הלב פעם לי בבית<br />

החזה כפי שלא פעם מעולם.‏<br />

כך בדיוק הרגיש בוודאי בוטיצ׳לי כשצייר את הפרימוורה שלו.‏<br />

בפקעת צמר גפן טבולה בתרכובת אמיאלס ניגבתי בעדינות את פניה<br />

של הגברת דיטריך,‏ ואחר כך ניגשתי להרכבת בסיס מקרם-מרסיי.‏<br />

היא התמסרה לכל באדישות,‏ כאילו הדבר לא נגע לה עצמה,‏ אלא<br />

לאיזו אישה אחרת לגמרי,‏ שהתיישבה במקומה ליד מראה עם תשע<br />

נורות.‏<br />

– אני יכולה לעשן?‏ – שאלה.‏<br />

– אוח,‏ הייתי מעדיף שלא – כופפתי את ראשי – סלחי לי גברתי,‏<br />

זה גורם לי לפיזור דעת.‏<br />

את השיער צבעתי בצבע פלטינה,‏ הנחתי צלליות חזקות על<br />

השכמות,‏ את הריסים השחרתי במסקרה,‏ את השפתיים העבתי<br />

באודם.‏<br />

– אלהים הטוב!‏ אם היית רואה,‏ המפקח קלּוגֶה,‏ כיצד היא<br />

נראתה לפני המלאך הכחול!‏ מי היא הייתה!‏ כמו,‏ אלוהים ישמור,‏<br />

בת של איזה פוליצלויטננט שתאר לעצמך הרויחה בהתחלה את<br />

לחמה בפרסום גזרות חדשות של נעליים.‏ בעצם,‏ היא כלל לא<br />

נקראה דיטריך,‏ אלא מריה מגדלנה פון לוש.‏ אדוני מבין – פון<br />

לוש!‏ היא נולדה בשוננברג בסדאן-שטראסה,‏ הלכה לבית הספר<br />

שבגאסטיינר-שטראסה.‏ אדוני יודע איפה זה גאסטיינר-שטראסה!‏<br />

כילדה העריצה עד אין גבול את הני פורטן,‏ הלכה לכל הופעה<br />

שלה בקורפירסטנדאם,‏ למוצארט-זאל ולמרמור-זאל.‏ היא לקחה<br />

שיעורים אצל ריינהרט עצמו,‏ אך מה היתה התוצאה?!‏ נו,‏ מילא,‏ היא<br />

שיחקה אפילו בכמה מחזות של שקספיר,‏ אך באילו תפקידים!‏ אחר<br />

כך היא התגוררה בקייזר-אלאה.‏ הבאתי אותה לשם פעם במונית.‏<br />

בדיוק למספר 54. ב-‏‎24‎‏,‏ כשהתחתנה עם זיבר,‏ שכרה דירה זולה<br />

בקומה הרביעית.‏ ומי הייתה השותפה שלה לדירה?‏ לני ריפנשטאל.‏<br />

כן,‏ אדוני המפקח קלוגה,‏ לני ריפנשטאל בכבודה ובעצמה.‏ אצל<br />

פאבסט ברחוב האבוד היא אפילו שיחקה עם גרטה גארבו.‏ אחר כך<br />

הן מאוד לא אהבו זו את זו,‏ אך אז היא שיחקה.‏ פעם אחת בחיים!‏<br />

ושרה בקברטים את הקטעים הקטנים האלה שלה,‏ של מישה<br />

ספוליאנסקי,‏ בעצם,‏ בהצלחה מאוד ניכרת.‏ והרומן הלא נחוץ הזה<br />

עם קלייר ולדורף?‏ למה היא הייתה צריכה את זה,‏ אינני יודע.‏ על<br />

החוזה למלאך הכחול היא חתמה באוקטובר.‏ אלי היקר,‏ אני זוכר<br />

היטב כיצד הצלם גינתר ריטאו החמיץ פנים:‏ ״לגברת דיטריך יש<br />

אף אווזי ואין יודעים מה לעשות עם זה.״ ואחר כך הוא צילם אותה<br />

במלאך הכחול!‏ הוא ולא אחר,‏ המפקח קלוגה!‏ אדוני יודע,‏ היו לה<br />

תחביבים משונים.‏ היא למדה לנגן על מסור מהשחקן איגו סים.‏<br />

אתה שמעת מתישהו,‏ המפקח קלוגה,‏ על שחקנית גדולה כלשהי,‏<br />

12

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!