23.12.2013 Views

okladka - Instytut Książki

okladka - Instytut Książki

okladka - Instytut Książki

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

תומאש ‏ּפיֹונְ‏ טֶ‏ ק ארמון אֹוסְ‏ טְ‏ רֹוגְ‏ סקי<br />

מצד אחד,‏<br />

כולם אומרים לכם שלאדם<br />

יש אינספור זכויות שונות.‏<br />

האדונים מהאו״ם ומאיגוד<br />

הפסיכולוגים יגידו לכם,‏ שלכל אדם יש זכות לחיים,‏ מזון,‏ שתייה,‏<br />

ביגוד,‏ עבודה,‏ פרנסה,‏ דיור,‏ חופש,‏ אהבה,‏ סעד,‏ ביטחון.‏ אבל מצד<br />

שני יש שיאמרו לכם שלאדם אין בעצם זכויות כלשהן ואף אינו זכאי<br />

להן,‏ ואם הוא כבר זוכה לדבר-מה,‏ הרי גם זאת רק מתוך רצון טוב.‏<br />

יאמר זאת הפרוטסטנטי מרטין לותר ויאמר זאת האריסטוקרט<br />

הקתולי ז׳וזף דה-מייסטר.‏ ויאמר זאת גם מישהו,‏ שהיה מעורר<br />

בוודאי תיעוב עז מצד דה-מייסטר ‏)אולי אפילו יותר מפקעת הבשר<br />

שהמליטה פרה בדמותו של לותר,‏ שאותה מזכירים מספר קתולים<br />

צרפתים בני המאה השש-עשרה,‏ מבוהלים עד עמקי נשמתם<br />

מהרפורמציה(,‏ דהיינו המפלצת האולטימטיבית – ההומוסקסואל<br />

והקומוניסט פייר-פאולו ‏ּפאזוליני.‏ ולשם הדיוק,‏ כך אמר פאזוליני:‏<br />

לבריות הנאבקות למען זכויותיהן יש חן מסוים.‏ חן רב עוד יותר<br />

מצוי בקרב בריות הנאבקות למען זכויות של אחרים.‏ אולם החן<br />

הרב ביותר שייך לבריות אשר כלל לא מודעות לכך שיש להן זכויות<br />

כלשהן.‏ בריות המודעות לזכויותיהן הן בורגניות מטבען.‏ המהפכן,‏<br />

המיידע את העם בדבר זכויותיו,‏ נלכד,‏ אם כן,‏ בפרדוקס טראגי<br />

– במקום לייסד קבוצות אוטונומיות המתאגדות מרצונן החופשי<br />

לשם ייצור עצמאי של שירים או נעליים,‏ הוא מקים קליקה של<br />

בורגנים זעירים,‏ אגואיסטים ורכושנים בדומה לבורגנות הגדולה,‏<br />

רק גלויים פחות לעין בשל קוטנם ושוליותם.‏ ניתן לומר,‏ שהצדק<br />

היה,‏ ככל הנראה,‏ עם פאזוליני.‏ במקומות שבהם תפסו קומוניסטים<br />

את מושכות השלטון,‏ ניתנו לאנשים זכויות ספורות,‏ אולם כאלו<br />

״שהומצאו מראש עד לפרט האחרון״,‏ כפי שהיו מנסחים זאת<br />

בוודאי הקומוניסטים עצמם:‏ הזכות לעצלות,‏ לשכרות,‏ לסוג מסוים<br />

של גניבה פסיבית.‏ מה שנכון,‏ כדי שלא ייכנסו לאנשים רעיונות לא<br />

טובים לראש,‏ הוציאו הקומוניסטים להורג אלפים,‏ רצחו מיליונים<br />

בגולאגים.‏ אך ללא הועיל.‏ כי התוצר של כל הקומוניזם הזה היה<br />

הפלתו בידי הבורגנות הזעירה,‏ שבנתה על חורבותיו משטר העתיד<br />

להוות ‏)מנקודת ראות סטירית(‏ קריקטורה אידיאלית,‏ גאונית<br />

ממש,‏ של הקפיטליזם הבורגני הקלאסי:‏ קפיטליזם מזרח-אירופי,‏<br />

לכאורה קפיטליזם כמו בכל מקום,‏ רק יותר מרובע,‏ נוקשה,‏ לא-‏<br />

טבעי ומאולץ.‏<br />

אבל נחזור לעניינו העיקרי:‏ השאלה,‏ אם לאנשים יש זכות לדבר-‏<br />

מה או לא,‏ נדמית בלתי-פתירה.‏ מצד אחד,‏ אוטוריטות מוסריות,‏<br />

כמו גם רגשות החמלה שלנו ‏)ולבל נשלה את עצמנו:‏ גם האגואיזם<br />

שלנו(‏ אומרים לנו שלאנשים יש מגוון שלם של זכויות למגוון עצום<br />

של דברים.‏ מצד שני אומרים אנשים חכמים – אלו מהימין כמו דה-‏<br />

מייסטר,‏ אלה מהשמאל,‏ כמו פאזוליני ואלה שלא ידוע מניין,‏ כמו<br />

ניטשה - שלאנשים אין זכות לכלום.‏ גם מצפוננו מורה לנו לעיתים,‏<br />

בהביטנו על עצמנו,‏ את אותו הדבר.‏ לפחות זה שלי אומר כך.‏ האם<br />

יש לי את הזכות לצפות למשהו טוב עבורי?‏ אני יודע שבעוונותיי<br />

גרמתי למותם של לפחות כמה בני-אנוש.‏ היה לי לאחרונה חלום:‏<br />

מגיעה אליי מעטפה גדולה,‏ אפורה,‏ שעליה כתוב ״תומאש פיונטק״<br />

ובתוכה שלושים ומשהו תמונות של מתים.‏ בחלומי אני יודע:‏<br />

כל אלה הם אנשים שהתחילו להתמסטל בעקבות קריאת הרומן<br />

הראשון שלי ״הרואין״.‏<br />

כיצד ניתן לפתור זאת?‏ אני לא מדבר כבר על שאלת האנשים<br />

שיכול הייתי להרוג,‏ כי את השאלה הזו לא אפתור כבר.‏ לא,‏ לא,‏<br />

אני לא הולך לעסוק בזה כעת.‏ אעסוק עכשיו בשאלה פילוסופית<br />

תלושה ונאצלת תחת הכותרת:‏ האם לאדם יש זכות כלשהי לדבר<br />

כלשהו.‏ ניתן היה להניח באופן מחוכם ואצילי,‏ שלי אין זכות<br />

לכלום,‏ אך לקרוביי – יש גם יש!‏ אני מכיר בזכויותיהם אלה,‏ אני<br />

מכיר בכל זכות שהיא העשויה להיות להם,‏ בראבו.‏ הרי לכם עמדה<br />

של אלטרואיסט אמיתי.‏ אך עדיין הנחה אצילית זו ‏)תחת הסיסמא:‏<br />

אני מכיר בכל זכויותיהם של קרוביי,‏ אך אף לא באחת לעצמי(‏ הנה<br />

מתחכמת,‏ שכן,‏ אם אני מכריז על עיקרון זה כצודק,‏ אני מציע<br />

אותו גם לכל קרוביי.‏ אם כך,‏ אנושות יקרה,‏ סרבי אַ‏ ‏ּתְ‏ לקבל כל<br />

זכות שהיא והעבירי את כולן אליי.‏ כנראה שאלטרואיזם פילוסופי<br />

תיאורטי זה בכל-זאת תואם איכשהו את גישת החיים הפרקטית<br />

של אדם שפרסם רומן על אודות תענוגות ההתמסטלות,‏ מבלי<br />

לעצור ולהרהר לרגע שמא יזיק למישהו,‏ אלא תוך דחיסת הרהורים<br />

אלה אל החור האפל ביותר של נשמתו - היכן שחיים העקרבים.‏<br />

תרגום מפולנית:‏ עילי הלפרן<br />

64

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!