okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
מיכאל ויטקֹובסקי ברברה רַ דז‘יווִילּובְ נָה מִ יאבֹוזְ ‘נֹו-שְ צַ ‘קֹובָ ה<br />
במשך<br />
כל ימי הקומונה, ידע כל אחד ביאבוֹז׳נו-<br />
שצ׳׳קובה שכשרוצים לקנות וודקה<br />
לפני אחת בצהרים – הולכים לברברה<br />
רדז׳יווילובנה. קנייה, מכירה, דולרים, רובלים – לרדז׳יווילובנה.<br />
כשרוצים למשכן משהו - זהב – לרדז׳יווילובנה. אחח, כמו לפטרונית<br />
הקדושה של הכסף! אבל אז עוד לא קראו לי בשמה של מופקרת זו,<br />
אלא פשוט - אדון הּוּברט. ולברברה רדז׳יווילובנה היה בית-עבוט<br />
ברחוב יאגְ יֶילוֹנְ סקה )איזה צירוף-מקרים!(, הרחוב הראשי היוצא<br />
מתחנת הרכבת, ובפאתי שצ׳קובה – חצי-תאום יפהפה... יפהפה!<br />
הכול קוֹם-איל-פוֹ! בניין מטופח, ייצוגי ומסודר, נקי. עם )חצי(<br />
חנייה מקורה, )חצי( גינה, דלת עשויה לבני זכוכית, סטנדרט דה-<br />
לוקס, מרפסת קטנה, עמודים קטנים, וקירות מצופים במוזאיקות<br />
יפהפיות עשויות מצלחות מנופצות. אבל לא סתם – כפי שהיו עושים<br />
בשנות השישים – מצועצעות שכאלה, אלא רק שחורות ולבנות<br />
לסירוגין. אפשר היה להרכיב מזה מגוון דוגמאות, כמו סמלים של<br />
קלפים, למשל, יהלום, לב, ״הֶ רְ ץ״ היו קוראים לזה בשְ לֶ זית, הרי<br />
לכם. פיסות שברים ניתן היה לקנות בקנטינות במקומות העבודה,<br />
יש לי את הדגם הראשון שלהם, הנקרא ״הוליווד מאוחר״ או<br />
״גְ יירֶ ק מאוחר״ בעוד שהפיסות שנלקחו מ״כל דבר שרק נשבר״<br />
היו ״סגנון מוקדם״. והארכיטקטורה כונתה ״בול-עץ פולני״. אפילו<br />
פרח האצולה של יאבוז׳נו נמצא בין בולי העץ, על אחד השברים.<br />
יום טוב, שכן, יום טוב... אבל את בול העץ הגדול ביותר והשבר<br />
המובחר ביותר יש להוא, נו...<br />
בדיוק. אני נאנח. הברונטי. ברו-נטי. אלמלא הירקן המקומי,<br />
שעשה מחטף בוועדה המחוזית והקים איזה עשרים חממות, הייתי<br />
אני האיש העשיר ביאבוז׳נו כולה. אבל לוֹ הייתה חנות ירקות,<br />
ובאותם ימים זו לא הייתה רק חנות לממכר ירקות, אלא חנות<br />
שהיה בה הכל - גומי לעיסה עגול, מרק כרוב בבקבוק )איכס!(<br />
אפילו אפשר היה לקנות שם נעליים חד-פעמיות, כאלו מנייר.<br />
וככה גם נראו הירקות שלו. בכל יום ראשון היה מגיע עם הפז׳ו<br />
שלו לכנסייה במעיל פרווה שחור, כובע פרווה מבריה״מ, עטוף כולו<br />
שאפשר היה לצרוח! שיהיה לי בריא! שיני זהב הוא השיג לעצמו,<br />
חליפת טריינינג, אוי, הולך לו! לא יכולתי להתרכז, שיחקתי<br />
בעצבנות במפתחות האוטו מתחת לספסל. ומה שיותר גרוע, תמיד<br />
הייתי מחלל קודש והתפללתי אל הבתולה מריה שתשלח לו סרטן!<br />
אני אדם מאמין מאוד, אני אוהב את אלוהים ובמיוחד את אם<br />
האלוהים. אז שיהיה כך: סרטן עבורו, ומוות לדודתי אניילה,<br />
שלירושה שלה אני מחכה! אבל הוא לא חש כל יראה לאל! היו לו<br />
עסקים עם כל ענפי המאפיה, עם הדיסקוטק ״קאנטי״, עם הבר<br />
״רטרו״, בית הקפה ״יאבוז׳ניאנקָ ה״. שנים אחר-כך היו לו עסקים<br />
מטונפים עם מועדוני הלילה שבצדי הכבישים, כאלה שבהם העלו<br />
מופעי ריקודים על עמוד... הוא קנה כמעט את כל רחוב הכבלים<br />
)גם: מלשינים(, אבל תגידו אתם: האם לא עדיפה שושלת יאגיילו<br />
על כל הירקנים המלשינים האלה?<br />
אני לא יכולתי להרשות לעצמי לפתוח אפילו דוכן ירקות.<br />
אבלבשביל מה יש ראש?! נסעתי לנְ יֶוויואדוב. שרב, אני הולך, נותן<br />
קפה כדי להגיע למנהל. רק שהוא רצה הקצאה של לִ בנות-אוויר,<br />
אז שוב אני נוסע למנהל המפעל לחומרי בניין, מחנה את ״מאלוך״,<br />
המכונית הקטנה שלי, הולך, נותן קפה כדי להגיע אליו. איזה חום.<br />
והוא אומר: לך קיבינימט, אין לי. אבל אני הכרתי מישהו בתחום<br />
חליפות-צלילה לילדים מסוג ״ּבוֹּבוֹ״ ואני אומר לו שככה וככה,<br />
והנה יש לי חליפות-צלילה. אוהו! אישתי תשמח! בשביל חליפות<br />
הצלילה האלה הייתי צריך קודם כל לסדר לי איזה אמבט עקום,<br />
שיצא מהמחזור. וכך קניתי לי לבסוף את הטריילר. N126, ״מאלוך״<br />
יכולה לסחוב. וכל זה קרה כבר באמצע שנות השמונים.<br />
בתכנית ״פנורמה״ אמרה זדז׳יסלבה גּוצָ ה שצפוי לנו מזג-אוויר<br />
סוער במשך זמן ממושך ולהקת ״לומבארד״ הוסיפה והמחישה זאת<br />
בביצוע השיר ״מזג אוויר טלוויזיוני״. היא הכריזה ב״פנורמה״ על<br />
בוא החורף, בוא הליל, הלילה השחור של שנות השמונים. אנשים<br />
התחילו להצטייד בסיפוֹנים, טריילרים וגיגיות פלסטיק ממזרח<br />
גרמניה לרחיצת תינוקות. אספו את כל אלו והתחילו לבנות תיבה.<br />
כדי להמתין בסבלנות.<br />
מכרים שאלו אותי, מה קרה לך הוברט, במזג האוויר הסוער<br />
הזה אתה מתכונן לנסוע ליוגוסלביה לחופשה? זמנים כל-כך קשים<br />
ואתה לוקח לך פסק-זמן? חה, חה, חה! איזה פסק-זמן? מי דיבר<br />
בכלל על פסק-זמן? עסק! ע-סק, אומר לכם משהו? עסק גסטרונומי<br />
מסוג ג׳, מסעדנות זעירה כמו שאומרים, טוסטים, צ׳יפסים,<br />
נקניקיות – אצל רדז׳יווילובנה הכי טוב, כפי שכולם יודעים. )תרצו<br />
בצל קצוץ על זה?( העיקרון הבסיסי של עסקי הטוסטים? לדחוף<br />
לאנשים שמן ישן ומשומש, לחמניות מוארכות שנקלו מחדש בתנור,<br />
גבינה מגורדת שאי אפשר לומר עליה משהו טוב, פטריית יער שמי<br />
יודע מהיכן לוקטה ולסיום שופכים קטשופ מדולל במים – וכל זה<br />
מתחלף בכסף אמיתי )שלוש שמונים בבקשה(. בכל הנוגע לפטריות<br />
– לא הייתי מנסה אותן בעצמי, אבל בני אדם לא חזירים – יאכלו<br />
הכל. וכל הכסף הזה שעד לא מזמן לא היה ממש אמיתי, וגרוע מכך,<br />
בכל רגע יכול היה להתחיל להתמוסס לך מול העיניים – גם הוא לא<br />
היה התחנה הסופית של העסק. את הכסף צריך היה להמיר מהר<br />
ככל הניתן במטילי זהב ולנעול בכספות עשויות פלדה מקורית תחת<br />
שמירה צמודה. )איזה רוטב תרצו? שום, פיקנטי, עדין, קטשופ,<br />
חרדל?( – לחכך את הידיים בהנאה!<br />
76
Change language