okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
okladka - Instytut KsiÄ Å¼ki
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ווייצ‘ך קוצ‘וק תרדמה<br />
רוז‘ה,<br />
הפנים הכי יפות בעיר, אולי הפנים היפות<br />
במדינה כולה, הפנים של מפעלי הקוסמטיקה<br />
הגדולים ביותר, אף פעם לא הייתה טובה<br />
בחשבונות. היא נכנעה ליצר ההרפתקנות והרגישה בטוחה<br />
בתוכו הודות לאמונתה הבלתי מעורערת בטוב לבם של אנשים.<br />
היא האמינה שאנשים הם טובים מטבעם, אף שלא תמיד הם<br />
תמימים. בעודה מאלתרת את חייה בקסם ובכשרון, היא השיגה<br />
את כל המטרות כבדרך אגב, בלא רצון, בלא השתדלות מיוחדת,<br />
ודווקא חוסר המאמץ הזה הוא שהקסים כל כך. רוז׳ה לא הייתה<br />
חייבת להיות שחקנית, היא פשוט הרגישה טוב בתיאטרון, דווקא<br />
ברפרטואר הקלאסי. בתוך המפלט של הסגנון הגבוה מצאה<br />
תרופת נגד לאדישותם הפלבאית של תושבי המטרופולין, נגד<br />
שפתם הוולגרית והדלה, שהצטמצמה לכדי מונחים שימושיים<br />
במסחר ובמיטה. התיאטרון היה מחסה טוב מפני קן נמלים אנושי<br />
המורכב מבני אדם מדולדלים רוחנית. הוא היה גם תרופת פלא<br />
אצילה נגד הבדידות הבלתי מבויתת שלה. היא לא השתדלה לבנות<br />
לעצמה קריירה בקולנוע, ובוודאי לא בטלוויזיה, היו אלו הקולנוע<br />
והטלויזיה שהתאמצו בשבילה. היא נכנעה להרפתקאות האלה<br />
מתוך סקרנות צרופה, בעודה בוררת בקפידה את התפקידים, כדי<br />
שלא תהיה שותפה בטרור של הבינוניות החובקת-כל. הקולנוע גרם<br />
לה הנאה פחותה מן התיאטרון, אך העניק רווחים גדולים יותר.<br />
רוז׳ה, שהייתה מאלתרת מלידה, לא החזיקה מעולם בחסכונות.<br />
בדאגתה לעצמאותה הפיננסית סיימה את ההרפתקה עם הקולנוע<br />
למען הרפתקה עם הטלוויזיה, שאפשרה לה להרוויח יותר ומהר<br />
יותר. בסופו של דבר, כשהוזמנה על ידי תאגיד קוסמטיקה גדול<br />
להשאיל את דמותה לפרסום מוצריו, החליטה שהרפתקה עם מסע<br />
פרסומת, תאפשר לה, סוף סוף, לצבור חסכונות למרות אי יכולתה<br />
המוחלטת לחסוך. פניה התנוססו על אין ספור כרזות, אך היא<br />
חזרה אל התיאטרון. ההרפתקות עם הטלוויזיה והפרסומת גרמו<br />
לכך שהבדידות הבלתי מבויתת שלה החלה להעיק עליה יותר מאי<br />
פעם בעבר. קשרי הידידות הקרובים ביותר הלכו והתרופפו. לפתע<br />
חשה שאפילו הוותיקים במכריה והקרובות בחברותיה מאותתים<br />
שהשיחה עמה החלה להוות מטרד. נדמה היה שלפתע איבדו את<br />
היכולת לשיחה תמימה, חסרת פניות, על כן רוז׳ה החליטה לחזור<br />
אל התיאטרון, אל החברה המלוכדת של הבמה, להסתתר מאחורי<br />
תפקידי הגיבורות הקלאסיות דוברות השירה. זמן רב מדי שהתה<br />
בחברתם של אנשי הטלוויזיה והפרסום והיא התגעגעה לשפתם של<br />
רבי האמנים מהעבר. אנשי הטלויזיה והפרסום השתמשו בשפה כה<br />
דלה, נמוכה ונטולת יופי, עד שרוז׳ה, אחרי חזרתה לתיאטרון, דיברה<br />
במשך זמן רב רק בציטוטים מיצירות העבר גם מחוץ לבמה. היא<br />
שמה לה למטרה להיפטר מהר ככל האפשר משפתם של מדולדלי<br />
הרוח ולמחוק אותה מזכרונה. היא דיברה רק בציטוטים מתוך<br />
קאנון התיאטרון. חבריה וחברותיה מן העבר העדיפו לדבר ביניהם<br />
על המוזרויות שלה, על התפרצויות הרגש ותסביכי הכוכבנות שלה,<br />
מאשר לשוחח איתה. בשלב זה, פחות או יותר, החלה לישון לעיתים<br />
תכופות יותר מן הרגיל. הרופא אבחן עייפות קיצונית: זו אבחנה<br />
חביבה על מטופלים ורופאים. המרשם הוא לנוח הרבה ככל האפשר,<br />
וזו אחת התרופות הספורות הטעימות באמת, אם לא נוטלים מנת<br />
יתר. רוז׳ה הבינה שהיא חייבת לעבור אל ארץ הלחישות שמחוץ<br />
לבמה, לדאוג למה שמכונה ״ההרמוניה הפנימית״. חברותיה מן<br />
העבר, שכבר לא היו תמימות, הציעו שתמצא לעצמה סוף סוף<br />
מישהו לתמיד. החברים, שגם הם כבר לא היו תמימים, הציעו את<br />
אותו הדבר, רק באופן אישי יותר.<br />
לרוע מזלה של רוז׳ה מר בעל הציע לה נישואין מיד בתחילת<br />
היכרותם. הוא היה הראשון מבין אלפי מעריציה שהעז להציג את<br />
עצמו ולבקש בפשטות את ידה. זה היה, לפחות, מקסים, לפחות<br />
מעניין, והיא, רעבה להרפתקה נוספת, הסכימה לתת לו זכות<br />
דיבור. לרוע המזל מר בעל היטיב לשכנע. כששמעה את שכנועיו,<br />
הריחה את הזר שהביא לה ולא יכלה להתאפק מלצחוק. זה לא<br />
הרתיע אותו כלל. מר בעל הכיר היטב את התגובות האנושיות;<br />
צחוק בלתי נשלט היה מטבע בטוח.<br />
המזל האיר פנים למר בעל וסייע לו לתרגל את טכניקות השכנוע<br />
המושלמות שלו אף יותר וכשסיים, רוז׳ה לא רצתה כלל לחזור<br />
הביתה למרות השעה המאוחרת. ההגיון הורה לה להיעתר להצעת<br />
הנישואין, אך השכל הישר השיא לה לא לעשות זאת מיד. אחרי<br />
החתונה הם עברו לגור בהרים, היכן שבריא יותר, מיוער יותר,<br />
מרענן יותר, ״ציפורי״ יותר, ״דשאי״ יותר ו״מעייני״ יותר.<br />
נקטע את סיפור האהבה הזה. רוז׳ה לא צריכה לשכב כל כך<br />
הרבה זמן על הרצפה. נרשה לה, אם כן, להתעורר; היא באמת ישנה<br />
לעיתים תכופות מדי, לא ניכר שהנישואים מיטיבים איתה במיוחד.<br />
מר בעל שם לב, לבסוף, לנביחת הכלב וכשזה כבר מגיע לרגליו,<br />
מר בעל מלטף אותו מבלי להפסיק לעיין בחשבונות. הוא קורא<br />
לרוז׳ה אך היא אינה עונה. הוא קורא לה שנית ולבסוף, כשהוא<br />
הולך לבדוק אם קרה משהו, הוא רואה שהיא מחוסרת הכרה. היא<br />
נפלה כנראה באורח פתאומי תוך כדי שינה. אך מדוע? אולי משהו<br />
הרגיז אותה, הפחיד אותה. הוא שם לב שהיא מחזיקה בידה צמיד<br />
לרגל. אהה, חוסר תשומת לב; מישהו שוב מנסה לסבך את חייו.<br />
60
Change language