23.02.2015 Views

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

˙¢„Á<br />

øÚ·¯Ï ¯˘Ù‡˘Î ÚÈ·¯‰Ï ‰ÓÏ<br />

∑<br />

אחד מבעלי-החיים המוזרים ביותר בעולם הוא חסר-חוליות<br />

מיקרוסקופי המתקיים באופן שעלול להיראות מַשְׁמִים למדי<br />

— הוא מתרבה אך ורק ברבייה אל-זוויגית,‏ כלומר בלא סקס,‏<br />

ועושה זאת כבר למעלה מ-‏‎80‎ מיליון שנה.‏ חסר-חוליות זה,‏<br />

ומאות מינים-ביולוגיים אחרים כמותו,‏ מרכיבים מחלקה<br />

מסוימת של גלגליות ‏(רוטיפרים,‏ ,(Bdelloidea שייחודה בכך<br />

שכל המינים-הביולוגיים השייכים אליה מתרבים ברביית<br />

בתולין,‏ בלא כל צורך בזכרים:‏ האם מטילה ביצים לא-מופרות,‏<br />

שמהן מתפתחות בנות שהן השיבוט שלה.‏<br />

רבייה אל-זוויגית אינה ייחודית לרוטיפרים;‏ יש חיות רבות<br />

המתרבות בצורה זו — חרקים,‏ נחשים,‏ דרקון קומודו,‏ ולפני כ-‏‎6‎<br />

שנים דיווחו על כרישה בשבי שהשריצה צאצאים בלא נוכחות<br />

זכר.‏ ואולם,‏ בניגוד לרוטיפרים שתמיד מתרבים ברבייה אל-‏<br />

זוויגית,‏ כל החיות האלו מתרבות גם ברבייה זוויגית.‏<br />

לחיה המתרבה אך ורק ברבייה אל-זוויגית יש יתרון על<br />

אחיותיה המתרבות ברבייה זוויגית.‏ כל צאצאיה של חיה כזו<br />

יהיו נקבות המסוגלות להתרבות,‏ בעוד שמחצית מצאצאי<br />

אחיותיה הם זכרים,‏ שאינם מטילים או משריצים כשלעצמם.‏<br />

במקרה זה קצב ההתרבות של המין-הביולוגי האל-זוויגי<br />

יהיה כפול משל המין המתרבה ברבייה זוויגית,‏ ובמהרה כל<br />

האוכלוסייה תורכב מבעלי-חיים אל-זוויגיים.‏ ואולם,‏ ניצחון<br />

האל-זוויגיים הוא קצר.‏ בלא רבייה זוויגית,‏ אין נוצרת השונות<br />

הגנטית המגדילה את סיכוייו של מין-ביולוגי לשרוד במהלך<br />

שינויים בסביבה ולהתמודד עם טפילים.‏ לפי נתוני מאובנים,‏<br />

רוב היצורים שהתרבו רק באופן אל-זוויגי נכחדו לאחר כמה<br />

אלפי דורות.‏ אם כך,‏ כיצד הרוטיפרים — המתנזרים מסקס כבר<br />

מיליוני שנים — מצליחים לשרוד ולשגשג?‏<br />

שני מחקרים של אותה קבוצת מחקר,‏ שפורסמו לאחרונה זה<br />

לצד זה בכתב-העת המדעי ,PNAS מציגים פתרון לשאלה זו.‏<br />

רוטיפרים המתרבים ברביית בתולין חיים בסביבות מימיות<br />

בנות-חלוף,‏ כגון שלוליות מים מתוקים,‏ וכן בקרקעות לחות<br />

ועל גבי טחבים,‏ חזזיות וקליפות עצים.‏ הצלחת הרוטיפרים<br />

באכלוס סביבות אלה,‏ שבהן המים עלולים להתאדות ולהיעלם<br />

במהירות,‏ תלויה ביכולתם להיכנס — בכל שלב בחייהם — למצב<br />

של חיות מושהית עם התייבשות המים.‏ הרוטיפרים מסוגלים<br />

לשרוד במצב זה,‏ הקרוי אנהידרוביוזה ‏("חיים בלא מים"‏<br />

ביוונית),‏ במשך שנים,‏ ולהתעורר לחיים עם שוב הלחות.‏ על פי<br />

קבוצת החוקרים שערכה את המחקרים,‏ ההתאמות שהתפתחו<br />

ברוטיפרים,‏ ומאפשרות להם לשרוד במהלך תקופות היובש,‏ הן<br />

האחראיות לשגשוגם המפתיע.‏<br />

במחקר הראשון,‏ יוג'ין גלדישב (Gladyshev) מאוניברסיטת<br />

הרווארד ומתיו מסלסון (Meselson) מהרווארד ומהמעבדה<br />

לביולוגיה ימית בוודס הול,‏ מסצ'וסטס,‏ הראו כי רוטיפרים הם<br />

בעלי-החיים העמידים ביותר לקרינה מייננת.‏<br />

קרינה מייננת היא קטלנית ליצורים חיים.‏ היא חודרת<br />

לתאים חיים וגורמת נזק ל-‏DNA‏,‏ לרוב לשבירתו לחלקים.‏<br />

מנת הקרינה הנספגת נמדדת ביחידות גריי ,Gray) ספיגת<br />

ג'אול אחד של אנרגיה בקילוגרם אחד של חומר).‏ החוקרים<br />

הקרינו פרטים משני מינים-ביולוגיים של רוטיפרים המתרבים<br />

ברבייה אל-זוויגית ומין של רוטיפר הנמנה עם מחלקה אחרת,‏<br />

המתרבה ברבייה זוויגית,‏ ברמות הולכות וגדלות של קרינת<br />

גמא — סוג של קרינה מייננת — ובדקו כיצד הקרינה השפיעה<br />

על החית ועל יכולת ההתרבות של הרוטיפרים.‏<br />

ברמת קרינה של 200 גריי,‏ פוריות הרוטיפרים המתרבים<br />

ברבייה זוויגית ירדה פי 10, אך פוריותם של מיני הרוטיפרים<br />

האחרים לא הושפעה כלל!‏ רק כשרמת הקרינה הוגדלה<br />

למעל 1,000 גריי,‏ נצפתה ירידה של פי 10 ברמת הפוריות של<br />

הרוטיפרים האל-זוויגיים.‏ הרוטיפרים המשיכו לחיות לאחר<br />

שהוקרנו,‏ אף שרמות הקרינה הגבוהות יצרו שברים ב-‏DNA<br />

שלהם.‏ ברמת קרינה של 560 גריי נמצאו 500 שברים ב-‏DNA<br />

בממוצע לתא,‏ ואילו ברמה של 1,000 גריי נמצאו יותר מ-‏‎1,000‎<br />

שברים ב-‏DNA‏.‏ לשם השוואה,‏ רמת קרינה של 6 גריי מספיקה<br />

על מנת להרוג אדם.‏<br />

ממחקרם של גלדישב ומסלסון עולה,‏ כי הרוטיפרים הם<br />

בעלי עמידות יוצאת מהכלל לקרינה מייננת,‏ אך מאחר שהם<br />

לא התפתחו בסביבה בעלת רמות קרינה כה גבוהות,‏ החוקרים<br />

משערים כי יכולתם לתקן ולחבר מחדש את ה-‏DNA שלהם<br />

היא תופעת לוואי של עמידותם לתנאי יובש,‏ שגם הם גורמים<br />

שברים ב-‏DNA‏.‏ אכן,‏ גם החיידק העמיד לקרינה Deinococcus<br />

radiodurans ‏(שפירוש שמו ‏"גרגר איום עמיד לקרינה"),‏<br />

010 016<br />

‡ÈÏÈÏ‚<br />

ÈappleÂÈ<br />

≤∞∞∏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!