÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
∑<br />
יונה ועורב שוחררו מהתיבה, וביום ה-27 בחודש השני עזב<br />
נוח את התיבה, בנה מזבח והקריב קרבן מנחה. ניחוחו הנעים<br />
של הקרבן עלה באפו של האלוהים, והוא הבטיח שלא יחזור<br />
על מעשה זה.<br />
האם אכן הסיפורים הללו הם הד לאסון שקרה לאנושות<br />
הקדומה של מסופוטמיה? — שאלה זו מעניינת אנשים<br />
רבים ומסיבות שונות. מצד אחד ניצבים המאמינים<br />
בקדושת המקרא, המחפשים הוכחות שכל מילה הכתובה<br />
בספר הספרים היא אמת צרופה. מהצד האחר עומדים<br />
החוקרים הרוצים להוכיח שהמקרא, כמו כל מיתולוגיה<br />
אחרת, מספר יותר על תפישת העולם בזמן כתיבת הסיפור<br />
מאשר על אירועים היסטוריים או פרה-היסטוריים,<br />
שלגביהם הבלתי ידוע מרובה על הידוע. כיום סבורים<br />
חוקרים רבים, וביניהם מחברי מאמר זה, שממצאים בשטח<br />
אכן מלמדים שהתרחש שיטפון או סדרה של שיטפונות-<br />
ענק במסופוטמיה, שנחרתו עמוק בזיכרון הקולקטיבי<br />
והועברו מדור לדור, בתחילה בעל פה ואחר-כך בכתב. אחד<br />
החוקרים הראשונים שהגיע למסקנה זו היה הארכיאולוג<br />
סר ליאונרד וולי ,(Woolley) שחפר בדרום מסופוטמיה<br />
בחורבות העיר אר ,(Ur) וסבר שהיא אולי אר כשדים<br />
המקראית , 2 שממנה לקח תרח את בני משפחתו כדי ללכת<br />
לחורן (בראשית י"א, פסוק ל"א).<br />
הארכיאולוגים חפרו פיר בשכבה העבה של פסולת,<br />
שבמשך דורות הושלכה והצטברה מחוץ לחומות העיר<br />
העתיקה אר, והגיעו לשכבת חרסית שהיא משקע של<br />
שיטפון של נהר. אחרי שחפרו בשכבה זו כ-3-2 מטרים,<br />
נתגלתה שכבה נוספת של כלי חרס וכלי צור. סר ליאונרד<br />
סיכם שמצא הוכחות למבול המקראי, שלא היה אלא אסון<br />
מקומי בחלק התחתון של עמק נהרות הפרת והחידקל.<br />
מסקנתו של סר ליאונרד וולי לא התקבלה על דעת<br />
ארכיאולוגים אחרים, שעבדו במסופוטמיה — למשל<br />
בארידו ,(Eridu) הרחוקה רק כ-25 ק"מ מאר — מבלי<br />
שמצאו שכבות כאלו. באתרים אחרים של שומר העתיקה,<br />
דוגמת קיש, אורוק ולגש Kish) ,(Uruk, Lagash, נמצאו<br />
שכבות שהושקעו בשיטפון, אך מגיל מאוחר יותר מאלה<br />
שנמצאו באור. רוב הארכיאולוגים הסיקו שחפירותיהם<br />
במסופוטמיה לא סיפקו הוכחות לאירוע של מבול אזורי.<br />
לעומת זאת, החוקרים האמריקנים ויליאם ו. האלו (Hallo)<br />
וויליאם קללי סימפסון ,(Simpson) בספרם "המזרח הקרוב<br />
הקדום", שפורסם ב-1971, מצדדים בדעה שאכן היה<br />
שיטפון שאירע בסביבות שנת 2900 לפנה"ס. הם מתבססים<br />
על מציאת שכבות של חימר וחול בחפירות הארכיאולוגיות<br />
בשרפַּק ,(Shuruppak) עיר הנזכרת בלוח ה-11 של סיפור<br />
גילגמש. השכבה הזאת חוצצת בין תקופת תרבות ג'מדת<br />
נאסר Nasr) (Jamdat ותקופת שושלת המלכים הקדומה.<br />
תקופה זו תואמת את תקופת הזמן שבה חי גילגמש, קרוב<br />
לוודאי דמות היסטורית שמשלה באורוק בזמן כלשהו שבין<br />
2700 ל-2500 לפנה"ס.<br />
2. סביר להניח שהשם אור כשדים הוא שיבוש שם העיר "אורוכש" ,(Urkish) אחת הערים החשובות של החורים שבצפון מסופוטמיה באלף השני לפני<br />
הספירה. אי לזאת, לאור (Ur) השומרית אין כל קשר לאור כשדים המקראית. המילה השומרית אור או אורו, תלוי בהקשר, משמעותה פשוט עיר.<br />
023<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
ÈappleÂÈ<br />
≤∞∞∏
Change language