÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ÔÏȇ–¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple‡ ȯ˜ÁÓÓ<br />
אטיות חדירתה למזרח. רח"ו לא השתמש בתורת התרופות<br />
הכימיות של פרצלסיוס, ובוודאי שלא הכיר את תורת מחזור<br />
הדם. יותר ממאה שנים לאחר גילוי אמריקה, לא הזכיר<br />
בכתביו חומרי רפואה מהעולם החדש. רד"ס, כמאה שנים<br />
אחריו, עדיין ריפא ברוח הרפואה הגלנית. בחיבורו נמצאים<br />
רק הדים לתורות החדשות וקצת אזכורים של סממני רפואה<br />
חדשים.<br />
האסכולות האירופיות החדשות חדרו לארץ-ישראל<br />
בעזרת מערכת הקשרים הענפה שנשמרה בין חכמי ארץ-<br />
ישראל ובין חכמי אירופה, בעיקר מקהילות איטליה, שאליה<br />
הגיעו משפחותיהם של רח"ו ורד"ס לאחר גירוש ספרד<br />
ושממנה עלו לארץ-ישראל. הרופאים שהוכשרו למקצועם<br />
באירופה (רובם הוכשרו באיטליה) השתמשו בחיבוריהם<br />
בשמותיהן האירופיים, הלטיניים והערביים של התרופות<br />
ושל המחלות. שמות אלה נזכרים בחיבוריהם של רח"ו ושל<br />
רד"ס, והם מעידים על בליל השפות שהיו שגורות בפי יהודי<br />
הגליל וירושלים מן המאה ה-16 עד המאה ה-18: איטלקית,<br />
ספרדית, פורטוגזית, ערבית ואפילו לטינית. ידיעת השפות<br />
באה לידי ביטוי גם בספרות השו"ת שנכתבה בארץ, חלקה<br />
על-ידי הרופאים-החכמים שהזכרנו לעיל, ובה מוצאים אותם<br />
מונחים וביטויים. אלה מלמדים על הקשר של הרופאים עם<br />
ארצות מוצאם בהעברת מידע וספרות רפואית.<br />
רח"ו ורד"ס נמנו עם שכבה של רבנים-רופאים<br />
שהשתייכו להנהגה המרכזית של היישוב היהודי בארץ-<br />
ישראל. רח"ו מייצג את דמות המרפא, שלא שלל את<br />
הרפואה העממית וקיבל אותה כחלק משלים לרפואה<br />
המדעית. הרפואה לא היתה פרנסתו אלא, ככל הנראה,<br />
השלמה לפועלו כרב הקהילה. הנזקקים פנו אליו, כאל<br />
מרפאים אחים בני זמנו, כאשר לא השכילו לפתור את<br />
הבעיה הרפואית בעצמם או כאשר לא יכלו להיעזר<br />
בשירותי הרופא המקצועי. רד"ס, לעומתו, העיד על עצמו<br />
שהוא רופא מובהק והתפרנס מרפואה. כסבו המפורסם<br />
שלל שימוש בסגולות, בקמעות ובלחשים שיעילותם לא<br />
הוכחה, ויצא חוצץ כנגד מי שמתכנים "רופאים" אבל אינם<br />
מומחים: "החסירי הדעת אינם יודעים שלא יקרא חכם<br />
אלא בעבור החכמה, ולא דוטור אלא בעבור הדוטורייאה,<br />
כמו שנוהגים בכל ערי פראנקייא מה שאין כן עושים<br />
בארצות האלו... שאינו יודע כי אם להקיז ולעשות איזה<br />
תחבושת קורין אותו בשם סינייור דוטור, נותנים ידם<br />
לרשעים רופאי אליל, כאילו להתגאות ולהתנשא ולרדות<br />
בחכמים ורופאים אמתיים". ■<br />
המאמר הנוכחי נערך על בסיס גרסה מלאה שראתה אור<br />
בליווי מראי מקומות, תחת הכותרת "מרפאים ורופאים<br />
יהודים בארץ-ישראל בתקופת השלטון העות'מאני",<br />
"ממזרח וממערב" ח' (תשס"ח), הוצאת אוניברסיטת בר-<br />
אילן, עמ' 7–19.<br />
È„ÂÓÈÏÏ ‰˜ÏÁÓ· ¯˜ÂÁ ‰ˆ¯Ó ‡Â‰ ¯ÓÚ ¯‰Ê ßÙ¯Ù<br />
˙„ÏÂ˙Ï ¯Â„Ó‰ ˘‡¯Â ¨‰È‚ÂχÈί‡Â χ¯˘È≠ı¯‡<br />
˙„ÏÂ˙· ‰ÁÓ˙Ó ÆÔÏȇ≠¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple‡· ¨‰‡ÂÙ¯‰<br />
¨®Ï‡¯˘È ˙¯˜ӷ „ÁÂÈӷ© ‰˜È˙Ú‰ ˙Ú· ڷˉ<br />
˙Ú· χ¯˘È≠ı¯‡· ÌÂÈÓÂÈ ÈÈÁ ˙ȯÓÂÁ ˙·¯˙<br />
Ìү٠ƉȂÂϘӯÙÂapple˙‡Â ‰‡ÂÙ¯‰ ˙„ÏÂ˙ ¨‰˜È˙Ú‰<br />
Ɖχ ÌÈÓÂÁ˙· ÌÈ·¯ ÌȯÙÒ ÌȯӇÓ<br />
È„ÂÓÈÏÏ ‚ÂÁ· ˙¯˜ÂÁ ‰ˆ¯Ó ‡È‰ ÔÓη ÏÚÈ ¯¢„<br />
‰ÏÏÎÓ· ÔÏȇ≠¯· ˙ÁÂÏ˘ ¨‰È‚ÂχÈί‡Â χ¯˘È≠ı¯‡<br />
¨‰È¯ÂËÒȉ· ‰ÁÓ˙Ó ÆÔ„¯È‰ ˜ÓÚ· ˙¯appleÎ ˙ÈÓ„˜‡‰<br />
ÈÓÈ ˙Ù˜˙ Ï˘ ÌÂÈÓÂÈ ÈÈÁ ˙ȯÓÂÁ ˙·¯˙ ¨‰‡ÂÙ¯<br />
Æχ¯˘È≠ı¯‡· ˙Èapple‡Óß˙ÂÚ‰ ‰Ù˜˙‰Â ÌÈÈappleÈ·‰<br />
Ɖχ ÌÈÓÂÁ˙· ‰ÓÒ¯Ù<br />
לקריאה נוספת:<br />
י' בוכמן וז' עמר, "רפואה מעשית לרבי חיים ויטאל: מרפא<br />
בארץ-ישראל וסביבותיה", ירושלים תשס"ז.<br />
ר' ברקאי, הפצת מחשבה וידע באגן הים התיכון — הרפואה<br />
בראשית ימי הביניים, "זמנים" (1990), 35-34 עמ' 81-75.<br />
א' ווסט, אלישע היווני: רופא ופילוסוף בתחילת התקופה<br />
העות'מאנית, "פעמים" 41 (תש"ן), עמ' 57-49.<br />
ז' עמר, "פרי מגדים לר' דוד די-סילוה הרופא מירושלים",<br />
ירושלים תשס"ד.<br />
מ' שפר, רופאים ובתי-חולים בחברה העות'מאנית, "זמנים" 62<br />
,(1998) עמ' .48–38<br />
067<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
ÈappleÂÈ<br />
≤∞∞∏
Change language