ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××

More documents

Recommendations

Info

ÔÏÈ‡–¯· ˙ËÈÒ¯·ÈappleÂ‡ È¯˜ÁÓÓ ∑ ההיגיון עצמו מחייב שכל החיות וכל הצמחים דומים באותו סוג של אקלים ובאותם תנאים של מזג אוויר,‏ כלומר נמצאים באותו קו מקביל וממוקמים באותו מרחק משני הקטבים ‏(קלאודיוס פטולמאיוס,‏ ‏"גאוגרפיה",‏ ספר ראשון סעיף 9). 1 כך מצהיר קלאודיוס פטולמאיוס,‏ איש אלכסנדריה שבמצרים,‏ בחיבורו הגאוגרפי שנכתב במאה השנייה לספירה.‏ פטולמאיוס (= תלמי)‏ עסק בחקר מדעים שונים,‏ ובהם אסטרונומיה ומתמטיקה,‏ וידוע בזכות חיבורו ‏"אלמגסט"‏ ,(Almagest) שסקר באופן מקיף תופעות וגופים אסטרונומיים,‏ ובהם השמש,‏ הירח,‏ כוכבי-הלכת וליקויים,‏ תוך שימוש בטריגונומטריה.‏ בצד אלה חיבר יצירה גאוגרפית מקיפה שבה סקר את שלוש היבשות הידועות בזמנו — אירופה,‏ אסיה ואפריקה — בשילוב יסודות אסטרונומיים של מדידת קווי רוחב ונקודות ציון.‏ ההצהרה הנזכרת כאן,‏ מתוך הפתיחה ל"גאוגרפיה",‏ מקשרת בין בעלי-חיים וצמחים ובין אקלים ומיקום ביחס לקטבים על גבי קו מקביל,‏ כלומר קו רוחב.‏ מה הם שורשיו של קישור זה,‏ כיצד בא לידי ביטוי במקורות העתיקים ומה המשמעויות שנודעו לתפישה זו בקרב אנשי העת העתיקה?‏ העיסוק באקלים ובהגדרות אסטרונומיות וגאוגרפיות של אזורים שונים על פני כדור-הארץ השתייך בעת העתיקה לתחום התעניינותם של פילוסופים,‏ אשר כבר בעידן הקדם-‏ סוקרטי העלו שאלות באשר ליקום,‏ לעולם המיושב ביחס לשאר חלקי היקום,‏ למבנה ולהרכב של החיים על פני האדמה ולדינמיקה של הטבע על ענפיו השונים.‏ ה"פיזיקה"‏ היתה אחד משלושה תחומים שבהם דנה הפילוסופיה העתיקה ‏(לצד אתיקה ולוגיקה),‏ והיא חבקה כל מה שנוגע ל"פיסיס"‏ ,(physis) כלומר לחומרים שמהם מורכב הטבע ולחוקים שעל פיהם הוא מתנהל.‏ משום כך,‏ כלולה בחיבורים פילוסופיים עתיקים קבוצה מרכזית של מקורות בנושא האקלים.‏ בצד טקסטים פילוסופיים המהווים מבחינתנו מקור להבנת תיאוריית אזורי האקלים,‏ אנו מוצאים שפע של מידע בטקסטים גאוגרפיים.‏ הגאוגרפיה היוונית העתיקה כענף אינטלקטואלי התפתחה תחילה כגאוגרפיה תיאורית,‏ שלא השתמשה בחישובים מדויקים ובמחקר אמפירי,‏ אלא הציעה תיאורים של אזורים ואתרים.‏ הבסיס היה בדרך-כלל תיאור מראהו של אתר על מאפייניו הטופוגרפיים,‏ הבוטניים והזואולוגיים,‏ וכן ההיסטוריים והמיתולוגיים.‏ תיאור מקיף כזה של אזור נתון נקרא בפי היוונים ‏"כורוגרפיה",‏ מן המילה היוונית ‏"כורה"‏ ,(chora) שפירושה מרחב,‏ מקום,‏ ארץ.‏ מלבד ענף זה של טקסטים גאוגרפיים,‏ התפתחה תת-סוגה אחרת של כתיבה גאוגרפית שאפשר להגדירה כיום כגאוגרפיה מדעית,‏ אשר השתמשה באסטרונומיה,‏ באריתמטיקה ובגאומטריה כדי לקבוע נקודות ציון של אתרים,‏ מרחקים בין נקודות,‏ צורות וגדלים של אזורים.‏ נוסף על שתי תת-‏ סוגות אלה,‏ אנו מוצאים גם ספרות המתעדת מסעות בעולם,‏ ויחד עם התיאורים המלומדים,‏ משלימה את תמונת העולם הפיזי בעיני היוונים.‏ הרודוטוס איש הליקרנסוס ‏(המאה ה-‏‎5‎ לפנה"ס)‏ זכה כבר בעת העתיקה לכינוי ‏"אבי ההיסטוריה",‏ ועבודתו מהווה ציון דרך חשוב גם בתולדות הגאוגרפיה העתיקה,‏ בשל הקטעים הנרחבים שבהם תיאר הרודוטוס ארצות ועמים שהיו חלק מהאימפריה הפרסית במאה ה-‏‎6‎ לפנה"ס.‏ כאשר דן בארצם של הסקיתים,‏ עם שישב בצפון העולם המיושב הידוע בזמנו ‏(אוקראינה ודרום רוסיה כיום),‏ ציין הרודוטוס:‏ כל הארץ הזאת...‏ היא בעלת אקלים קר במיוחד.‏ במשך שמונה חודשים הקור הוא ללא נשוא.‏ בחודשים אלה אם תשפוך מים,‏ לא יתהווה בוץ אלא אם תדליק אש.‏ הים וכל הבוספורוס הקימרי קופאים ועל הקרח צועדים צבאות הסקיתים...‏ ‏(ספר רביעי סעיף 28, בתרגום ב.‏ שימרון ור.‏ צלניק-אברמוביץ,‏ הוצאת פפירוס,‏ תל-אביב 1998). ÌÂappleÂ¯ËÒ‡‰Â Û¯‚Â‡‚‰ Ï˘ ÌÈÈappleÈ·‰ ÈÓÈÓ ÚÂ·ˆ ËÈ¯Á˙· Ô˜ÂÈ„ æ ÒÂÈ‡ÓÏÂËÙ ÒÂÈ„Â‡Ï˜ 1. אם לא צוין אחרת,‏ הקטעים המצוטטים הם בתרגום המחברת מהמקור היווני או הלטיני.‏ בסוף המאמר מובאות הפניות למהדורות בתרגום לאנגלית.‏ 069 Â‡ÈÏÈÏ‚ ÈappleÂÈ ≤∞∞∏
˜ÈÂÂ„ ‰Ï‡Èapple„ ÌÈÏ˜‡‰ È¯ÂÊ‡ ˙ÈÈ¯Â‡È˙ ‰˜È˙Ú‰ ˙Ú· ˙È‚ÂÏÂÙÂ¯˙apple‡‰ ‰˙ÂÚÓ˘ÓÂ
Page 1 and 2:
≤∞∞∏ ÈappleÂÈ ˇ ±±∏
Page 3 and 4:
www.ifeel.co.il 243 4 84 מ
Page 5 and 6:
±±∏ ÔÂÈÏÈ‚ ≤∞∞∏
Page 7 and 8:
˙ÂÚˆÓ‡· Ï‡¯˘È· ÌÈa
Page 9 and 10:
ÌÈ·˙ÎÓ ˙Î¯ÚÓÏ ÌÈ˘„
Page 11 and 12:
˙Â˘„Á ˙Â‡È¯‰ ÔË¯Ò
Page 13 and 14:
˙Â˘„Á ÏÏÁÏ ¯‚Â˘ ≥
Page 15 and 16:
˙Â˘„Á ÚÒÓÏ ¯·ÚÓ˘ Ú
Page 17 and 18: ˙Â˘„Á øÚ·¯Ï ¯˘Ù‡˘
Page 19 and 20: ˙Â˘„Á ÌÈ˜„ÈÈÁÓ Èapp
Page 21 and 22: ¢ÏÂ·Ó‰¢ øÈ˙ÓÂ ÔÎÈ
Page 23 and 24: ÏÂ·Ó‰ מדובר בשני א
Page 25 and 26: ÏÂ·Ó‰ ∑ ˜¯Â˘ ˙¯ÚÓÓ
Page 27 and 28: ÏÂ·Ó‰ בתקופה מאוחר
Page 29 and 30: ‰appleÊˆ ÈÚÂ¯Â ˙apple·Ï
Page 31 and 32: ˙ÂÈ¯ÏÂ˜ÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏ
Page 33: ˙ÂÈ¯ÏÂ˜ÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏ
Page 36 and 37: ∑ Ú„ÈÓ‰ Ô„ÈÚ È·‡
Page 38 and 39: ®ÈËÓ˙Ó© ‚˙ÂÓÎ ‚Â˙
Page 40 and 41: ø˙Â‡„Â≠È‡ ÌÈ„„Â
Page 42 and 43: ∑ כפרופסור ב-‏MIT‏.
Page 44 and 45: ∑ שנון עצמו הסביר ב
Page 46 and 47: המחלקה לכימיה הירש
Page 48 and 49: ∑ אדריאנוס,‏ מעט ל
Page 50 and 51: ליטרטית,‏ שבה רבים
Page 52 and 53: ÔÏÈ‡-¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple
Page 54 and 55: ‡ ÔÏÈ‡-¯· ˙ËÈÒ¯·Èap
Page 58 and 59: 2008 ¯˘‡ ¨¯Ù›Ú Ï˘ Â
Page 76 and 77: ‰˜È˙Ú‰ ˙Ú· ÌÈÏ˜‡
Page 78 and 79: חדשים של מבנים פונו
Page 80 and 81: ∑ דמיינו לעצמכם חק
Page 82 and 83: ˜ÂÁ¯Ó ‰˘ÈÁ ˙ÂÓÈ„ Í
Page 84 and 85: ˙ÂÈˆÂÓÁÂ ˙ÂÈappleÓÎÂ
Page 86 and 87: יצירת חלבונים המאפ
Page 88 and 89: ∑ ø˙Â·˘ÁÓ ÌÈ‡¯Â˜ Ì
Page 90 and 91: ∑ התוצאות הראשונה,
Page 92 and 93: ∑ בחדרי שיחה rooms) (cha
Page 95 and 96: ˙È˙ÂÎ‡ÏÓ ‰appleÈ· הח
Page 97 and 98: Ú„ÓÂ ‰˜ÈËÓ˙Ó ÈÚÂ˘
Page 99 and 100: ˛˙ÈÚ„Ó ‰ÈÂÂÈ¯Ë¸ ø
show all

ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××