ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××

More documents

Recommendations

Info

∑ בכל מקום שנפנה אליו,‏ ניתקל במכונות העושות מלאכות עבור האדם.‏ מנועי קיטור בספינות ענק תפסו את מקומם של עבדים החותרים במשוטים.‏ מנוע הבערה הפנימית החליף את הסוס ואת מושכי הריקשה.‏ משאבות רבות-‏ עוצמה חוסכות לנו הליכה לבאר.‏ אין ספק שעידן התעשייה והאוטומציה מספק לבני-האדם נוחות ומותרות רבות.‏ אך האם זהו סוף הדרך?‏ הננו-טכנולוגיה התחילה את דרכה בשנות השישים,‏ עם קביעתו של חתן פרס נובל לפיזיקה ריצ'רד פיינמן (Feynman) שלפיה ‏"יש עוד הרבה מקום בתחתית".‏ אנו משתמשים כיום במכונות גדולות,‏ גסות ומגושמות,‏ אשר רובן המכריע מנצל את הדלק המוזרם לתוכן ביעילות נמוכה למדי.‏ מנוע הבערה הפנימית ברכב משפחתי ממוצע,‏ למשל,‏ הופך רק 20% מאנרגיית הדלק המוזרם לתוכו לתנועה;‏ כל השאר מבוזבז על חום ורעש.‏ הננו-טכנולוגיה מציעה לנו אפשרות לעבוד ‏"בתחתית"‏ — ליצור מכונות כה קטנות,‏ שמיליונים מהן יוכלו להימצא על ראש סיכה,‏ ויעילות עד כדי 80% ויותר.‏ עצם שמה של הננו-טכנולוגיה מייצג את מטרתה:‏ ננו-מטר הוא מיליארדית המטר,‏ כאורכה של מולקולה.‏ טכנולוגיה היא דרכו של האדם ליצור מכונות שיפתרו בעיות עבורו.‏ ייעודה המתקדם ביותר של הננו-טכנולוגיה הוא ייצור מכונות שגודלן כגודל מולקולות — ננו-‏ מטרים אחדים.‏ ננו-מכונות אלו יוכלו לתפעל מולקולות ואטומים יחידים,‏ לחבר ולהפריד ביניהם ובכך להשיג שליטה עילאית בחומרים המיוצרים.‏ יהלום,‏ למשל,‏ עשוי בסך-הכל מאטומי פחמן — אחד היסודות הנפוצים על פני כדור-הארץ.‏ הסיבה לחוזקו העצום היא סידורם המיוחד של האטומים במרחב.‏ אם נוכל לתמרן אטומי פחמן באמצעות ננו-מכונות ולבנות מהם גביש יהלום,‏ הרי שהיהלום יהיה חומר זמין וזול ברגע שמהפכת הננו-טכנולוגיה תגשים את ייעודה.‏ ‏(אמנם,‏ כיום כבר מיוצרים יהלומים מלאכותיים,‏ בתנאים קיצוניים של לחץ וטמפרטורה;‏ אך אלה הם יהלומים קטנים,‏ ולא יריעות או גושים כפי שמקווים ליצור באמצעות הננו-טכנולוגיה.)‏ אלא שהדרך עוד ארוכה עד למכונות מולקולריות מעשה ידי אדם.‏ עדיין אין ברשותנו כלים שיאפשרו לנו לטפל ביעילות במולקולות ובאטומים בודדים ברמת דיוק כזו,‏ שנוכל להרכיב מהם מכונות כרצוננו.‏ והנה,‏ במקום לעכב את המחקר בתחום עד שהטכנולוגיה שלנו תגיע לרמה כזו של דיוק ויעילות,‏ חוקרים רבים פונים לאפיק מקביל — שימוש במכונות מולקולריות שמקורן אינו בכושר ההמצאה של האדם,‏ אלא בטבע עצמו;‏ מכונות אלו הן האנזימים.‏ האנזימים הם חלבונים המיוצרים כל העת בתוך כל תא.‏ הם אחראים לפעולות המתרחשות בתא,‏ דוגמת שעתוק המידע הטמון בקוד הגנטי ותרגומו לאנזימים חדשים,‏ או תהליכים מטבוליים סבוכים המאפשרים הפקת אנרגיה ממולקולות פשוטות.‏ אנזימים אלו פועלים במידה רבה על פי עקרונות כימיים שקשה להעביר וליישם בקני-מידה גדולים יותר.‏ יחד עם זאת,‏ ישנם אנזימים אשר פעולתם היא מכנית בעיקרה,‏ ושאפשר לתרגם אותה בפשטות יחסית למושגים המוכרים לנו מעולם ה"מאקרו"‏ — עולם המכונות הגדולות,‏ שאת חוקי הפיזיקה והמכניקה שלו אנו מיטיבים להכיר.‏ אנזימים אלו הם ‏"מנועים מולקולריים",‏ והם עשויים להוות את הדור הראשון של המכונות המולקולריות הנשלטות על-ידי האדם.‏ שתי קבוצות עיקריות של מנועים מולקולריים הקיימים בטבע הן:‏ 1. מנועים סיבוביים:‏ מנועים אלו מבצעים תנועה מכנית סיבובית.‏ מנועים כאלו מסובבים שוטונים של חיידקים,‏ ובכך מביאים להנעת החיידק קדימה,‏ בדומה לדחף שיוצר מדחף של סירה.‏ מנועים סיבוביים אחרים בתוך תאים מייצרים את מולקולות ה-‏ATP החשובות,‏ המספקות את האנרגיה הנחוצה להנעת מכונות מולקולריות אחרות בתא.‏ 2. מנועים הנעים על מסילות:‏ מנועים כאלו מעבירים חומרי גלם שונים בכל רחבי התא,‏ על גבי מסילות המרכיבות את שלד התא,‏ כדוגמת מיקרו-טובולים.‏ במנועים אחרים נעשה שימוש בסיבי ה-‏DNA בתור מסילות,‏ והם מבצעים על ה-‏DNA פעולות שונות.‏ מאז שנות התשעים נערך מחקר אינטנסיבי של המנועים המולקולריים הללו,‏ המתרכז במציאת יישומים הנדסיים לשימוש בהם.‏ בתחום המנועים הסיבוביים המחקר מתמקד בעיקר ב-‏Synthase .F-ATPase בתחום המנועים הנעים על מסילות,‏ המחקר מתמקד בעיקר בקינזין.‏ 029 Â‡ÈÏÈÏ‚ ÈappleÂÈ ≤∞∞∏
‰appleÊˆ ÈÚÂ¯Â ˙apple·Ï ‰‚apple GettyImages / ˜apple·ß‚ÓÈ‡ ∫ÌÂÏˆ˙ ∫Ú·Ë‰ ÔÓ Âappleapple ˙ÂÈ¯ÏÂ˜ÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏÂÈ· ˙ÂappleÂÎÓ
Page 1 and 2: ≤∞∞∏ ÈappleÂÈ ˇ ±±∏
Page 3 and 4: www.ifeel.co.il 243 4 84 מ
Page 5 and 6: ±±∏ ÔÂÈÏÈ‚ ≤∞∞∏
Page 7 and 8: ˙ÂÚˆÓ‡· Ï‡¯˘È· ÌÈa
Page 9 and 10: ÌÈ·˙ÎÓ ˙Î¯ÚÓÏ ÌÈ˘„
Page 11 and 12: ˙Â˘„Á ˙Â‡È¯‰ ÔË¯Ò
Page 13 and 14: ˙Â˘„Á ÏÏÁÏ ¯‚Â˘ ≥
Page 15 and 16: ˙Â˘„Á ÚÒÓÏ ¯·ÚÓ˘ Ú
Page 17 and 18: ˙Â˘„Á øÚ·¯Ï ¯˘Ù‡˘
Page 19 and 20: ˙Â˘„Á ÌÈ˜„ÈÈÁÓ Èapp
Page 21 and 22: ¢ÏÂ·Ó‰¢ øÈ˙ÓÂ ÔÎÈ
Page 23 and 24: ÏÂ·Ó‰ מדובר בשני א
Page 25 and 26: ÏÂ·Ó‰ ∑ ˜¯Â˘ ˙¯ÚÓÓ
Page 27: ÏÂ·Ó‰ בתקופה מאוחר
Page 31 and 32: ˙ÂÈ¯ÏÂ˜ÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏ
Page 33: ˙ÂÈ¯ÏÂ˜ÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏ
Page 36 and 37: ∑ Ú„ÈÓ‰ Ô„ÈÚ È·‡
Page 38 and 39: ®ÈËÓ˙Ó© ‚˙ÂÓÎ ‚Â˙
Page 40 and 41: ø˙Â‡„Â≠È‡ ÌÈ„„Â
Page 42 and 43: ∑ כפרופסור ב-‏MIT‏.
Page 44 and 45: ∑ שנון עצמו הסביר ב
Page 46 and 47: המחלקה לכימיה הירש
Page 48 and 49: ∑ אדריאנוס,‏ מעט ל
Page 50 and 51: ליטרטית,‏ שבה רבים
Page 52 and 53: ÔÏÈ‡-¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple
Page 54 and 55: ‡ ÔÏÈ‡-¯· ˙ËÈÒ¯·Èap
Page 58 and 59: 2008 ¯˘‡ ¨¯Ù›Ú Ï˘ Â
Page 76 and 77: ‰˜È˙Ú‰ ˙Ú· ÌÈÏ˜‡
Page 78 and 79:
חדשים של מבנים פונו
Page 80 and 81:
∑ דמיינו לעצמכם חק
Page 82 and 83:
˜ÂÁ¯Ó ‰˘ÈÁ ˙ÂÓÈ„ Í
Page 84 and 85:
˙ÂÈˆÂÓÁÂ ˙ÂÈappleÓÎÂ
Page 86 and 87:
יצירת חלבונים המאפ
Page 88 and 89:
∑ ø˙Â·˘ÁÓ ÌÈ‡¯Â˜ Ì
Page 90 and 91:
∑ התוצאות הראשונה,
Page 92 and 93:
∑ בחדרי שיחה rooms) (cha
Page 95 and 96:
˙È˙ÂÎ‡ÏÓ ‰appleÈ· הח
Page 97 and 98:
Ú„ÓÂ ‰˜ÈËÓ˙Ó ÈÚÂ˘
Page 99 and 100:
˛˙ÈÚ„Ó ‰ÈÂÂÈ¯Ë¸ ø
show all

ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××