23.02.2015 Views

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

˙ÂȯϘÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏÂÈ· ˙ÂappleÂÎÓ ∫ڷˉ ÔÓ Âappleapple<br />

המנוע להסתובב,‏ בדומה למקל הנתקע בגלגל ומונע<br />

את סיבובו.‏ ואכן,‏ בניסויים שנעשו במנוע המולקולרי<br />

המשופר,‏ נמצא שהוא הפסיק להסתובב ברגע שהוסף<br />

אבץ לתמיסה.‏ המנוע חזר להסתובב כאשר הוסיפו<br />

לתמיסה את החומר PNT ‏(פֶנָאנְתרוֹלִין),‏ שמשך אליו<br />

את האבץ.‏ כאשר יצא האבץ מן האתרים שבמנוע,‏ הם<br />

חזרו לצורתם הרגילה והלא-מפריעה,‏ ואפשרו למנוע<br />

להמשיך להסתובב.‏<br />

מנועים סיבוביים — מתיאוריה למעשה<br />

מנועים מסתובבים מולקולריים יכולים לשמש אותנו<br />

בתחומים רבים של הנדסה.‏ כמה משימושיהם האפשריים:‏<br />

1. כממירי כוח:‏ מנועים המשתמשים בדלק ביולוגי-כימי<br />

‏(מולקולות ה-‏ATP‏)‏ ליצירת כוח סיבובי.‏ אף שכרגע אין<br />

לממיר כוח זה שימוש בתעשייה,‏ עם התקדמות התחום<br />

נצפה למצוא יותר ויותר מכשירים העושים שימוש במקורות<br />

אנרגיה ביולוגיים-כימיים.‏<br />

2. כננו-מאווררים:‏ תעשיית הננו-אלקטרוניקה המתפתחת<br />

זקוקה נואשות לאמצעי קירור בסדרי הגודל הזעירים שבהם<br />

מדובר.‏ בעזרת חיבור מדחף סיבובי למנוע,‏ אפשר למצוא<br />

פתרון לדרישה זו של התעשייה.‏<br />

3. כננו-משאבות:‏ מדחף שיורכב בצורה הנכונה על גבי<br />

המנוע יוכל להדוף מולקולות.‏ בדרך זו אפשר ליצור ננו-‏<br />

משאבה שתנקה תמיסות ממולקולות בגדלים מסוימים.‏<br />

4. כננו-מדחפים למטרות הנעה:‏ ננו-מדחפים כאלו יוכלו<br />

לשנע חומרים בתוך תמיסות — ואפילו להניע ‏"צוללות"‏<br />

באורך של כמה מאות ננו-מטרים בזרם הדם.‏ מכונות<br />

עתידניות זעירות מעין אלה יוכלו לתפקד בניטור זיהומים,‏<br />

בשינוע חומרים ואפילו בתיקון ובשיפוץ תאים.‏<br />

מבין האפשרויות הללו,‏ דווקא הרביעית — העתידנית<br />

שבהן — נראית קרובה למימוש,‏ ולראיה מחקר מ-‏‎2006‎‏,‏<br />

שערך טינג סו (Su) מבייג'ין.‏ סו השתמש בכרומטופורים<br />

— בועיות זעירות מכילות צבען ‏(פיגמנט).‏ לכרומטופורים<br />

תכונה ייחודית,‏ הגורמת להם להעביר פרוטונים מן החוץ<br />

אל פנים הבועית כאשר הם נחשפים לאור.‏ כתוצאה מכך<br />

נוצר ריכוז פרוטונים גבוה יחסית בתוך הכרומטופורים.‏ סו<br />

חיבר לדופנות הכרומטופורים מנועים מולקולריים רבים<br />

מסוג ,F-ATPase Synthase המנָעים באמצעות הפרוטונים<br />

שיוצאים מהכרומטופור דרך ‏"גלגל המים"‏ של המנוע.‏ הוא<br />

ניתק את הידית שקיבעה את ראשו של המנוע,‏ וחיבר לראש<br />

המנוע נוגדנים ששימשו כמדחפים זעירים.‏<br />

התוצאה הסופית היתה מעין ‏"צוללת"‏ שכל קוטרה ננו-‏<br />

מטרים אחדים.‏ כאשר נחשפה הצוללת לאור,‏ התמלא<br />

הכרומטופור בפרוטונים,‏ אשר יצאו מתוכו דרך המנוע<br />

המולקולרי.‏ מעבר הפרוטונים הביא לסיבוב של הראש<br />

ביחד עם הכנפונים הצמודים אליו,‏ ובכך נוצר כוח הנעה.‏ סו<br />

חיבר צוללות רבות כאלה לסיב אקטין שאורכו 10 מיקרו-‏<br />

מטרים,‏ וצילם את הסיב משייט בתמיסה במהירות של עד<br />

25 מיקרו-מטר לשנייה — מהירות גבוהה בהתחשב בסדרי<br />

הגודל שבהם מדובר.‏<br />

מחקרים אלה ואחרים חשפו רק את קצה-קצהו של<br />

הפוטנציאל הגלום במנוע ה-‏Synthase .F-ATPase לא נותר<br />

לנו אלא להמתין ולראות,‏ לאן ייקח אותנו העתיד ולאן יוביל<br />

הזרם — בסיועו של המדחף הזעיר,‏ כמובן.‏<br />

מנועים הנעים על מסילות:‏ הקינזין<br />

קיימים מנועים רבים הנעים על מסילות,‏ וכולם חיוניים<br />

לפעילותו התקינה של התא.‏ המורכבים מכולם הם כנראה<br />

מנועי הפולימֶראזות,‏ הנעים על מסילת ה-‏DNA כקטרים<br />

גדולים,‏ ומשכפלים את רצף ה-‏DNA של התא.‏ מנועים אלו<br />

מורכבים מתת-יחידות רבות,‏ הקובעות היכן יתחיל מסעו<br />

של הפולימראז והיכן יתנתק מה-‏DNA‏.‏ הפולימראז מכיל<br />

אפילו תת-יחידה טבעתית המעגנת אותו ל-‏DNA‏,‏ כדי<br />

לוודא שלא ירד מן המסילה בעת ביצוע תפקידו.‏<br />

ריבוי תת-היחידות של הפולימראז אכן מרשים,‏ אך לרוע<br />

המזל הוא גם מקשה את חקר המנוע.‏ לפיכך החוקרים<br />

מעדיפים להתרכז במנועים פשוטים יותר הנעים על מסילות,‏<br />

כגון החלבון קינֶזין.‏<br />

הקינזין מורכב משני ראשים זהים,‏ המתחברים באמצעות<br />

שני צווארים לגבעול ארוך.‏ הקינזין מתחבר למסילה בעזרת<br />

שני הראשים שלו,‏ ומתקדם לאורכה ב"הליכה"‏ המזכירה<br />

את הליכתו של אדם — ‏"רגל אחר רגל".‏ בקצה הגבעול<br />

הקינזין נושא את המטען שלו:‏ בועיות המכילות חומרי גלם<br />

שונים,‏ המיועדים למקומות שונים בתא.‏ המסילה שעליה<br />

∑<br />

032<br />

‡ÈÏÈÏ‚<br />

ÈappleÂÈ<br />

≤∞∞∏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!