÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ÔÏȇ–¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple‡ ȯ˜ÁÓÓ<br />
∑<br />
1684-1611 לערך) כתב כי מצרים סבלה ממחסור ברופאים,<br />
ורבים מהרופאים המקצועיים היו יהודים. וכך ציין גם הנזיר<br />
הפרנציסקני אלזער הורן ,(Horn) ששהה בארץ-ישראל<br />
בשנות השלושים של המאה ה-18.<br />
מאפייני המרפאים<br />
הרופאים המקצועיים שירתו רק חלק קטן מהאוכלוסייה,<br />
בעיקר עירונים ובעלי הכנסה גבוהה יחסית. חולים רבים,<br />
בייחוד עירונים מבני המעמד הבינוני והנמוך ובני האזורים<br />
הכפריים, פנו לקבלת טיפול רפואי לקשת רחבה של אנשים<br />
שהיתה להם נגיעה בתחום הרפואה, או לחלופין העדיפו<br />
לטפל בעצמם. חולים ובני משפחותיהם, בפרט באזור<br />
הכפרי, הכירו ממסורת אבות את התכונות הרפואיות של<br />
חומרי המרפא, ולרבים היה ידע רפואי בסיסי. בבתים רבים<br />
באימפריה העות'מאנית היו "ערכות עזרה ראשונה" שהכילו<br />
תרופות מסוגים שונים: שמנים, משחות, גלולות מרפא,<br />
אבקות, חומרים משלשלים וצמחי מרפא שונים. במקרים<br />
מסובכים יותר הם נעזרו בידע של מרפאים מקומיים שהיו<br />
מוכרים להם, לעתים אפילו סַפָּרים.<br />
אבליה צ'לבי ציין כי רק שלושה אחוזים מהעוסקים<br />
ברפואה באיסטנבול היו בעלי מינוי שלטוני רשמי. כל היתר,<br />
שסווגו ביומנו בשבע קטגוריות, היו מרפאים — רופאים<br />
חסרי הכשרה פורמלית: רוקחים, מרפאי עיניים, ספקי<br />
משחות, יצרני בשמים ושמנים רפואיים, מוכרי תרופות<br />
ותבלינים (עטארין) וספָּרים. המוסדות הרפואיים הרשמיים<br />
לא יכלו לטפל בצורכי כלל האוכלוסייה והיו יקרים יחסית,<br />
ואילו המרפאים היו זמינים ותעריפיהם היו זולים יותר.<br />
מלבד זאת, הטיפול הרפואי הממסדי כלל לעתים ניתוחים<br />
וטיפולים פולשניים, ואלה גרמו לפעמים סיבוכים וזיהומים.<br />
לפיכך נוצר חוסר אמון כלפי הרפואה המקצועית, וחולים<br />
רבים סמכו יותר על מרפאים מוכרים שהשתמשו באמצעי<br />
ריפוי עממיים, מה גם שחלק מאמצעים אלו לוו באמונה<br />
דתית בסגולותיהם, כמו לחשים, קמעות ואבנים יקרות.<br />
חולים מכל המעמדות החברתיים ומכל הדתות שבאימפריה<br />
האמינו ביכולת הריפוי של אבנים וקמעות, שנקשרו בדרך-<br />
כלל לפסוקים ולפתגמים דתיים מוכרים וסייעו להם נפשית<br />
להתגבר על פחדיהם מפני המחלה ואף להחלים ממנה.<br />
המרפאים העניקו עזרה ראשונה, חילקו תרופות ומוצרים<br />
רפואיים וסיפקו עצות מתחום הבריאות, ובכך מילאו תפקיד<br />
חשוב גם ברפואה מונעת.<br />
מרפא ורופא<br />
כדוגמה למְרפא ולרופא יהודי בתקופה העות'מאנית ישמשו<br />
ר' חיים ויטאל (נולד בצפת בשנת 1543 ונפטר בדמשק בשנת<br />
1620) ור' דוד דה-סילווה (חי בירושלים בשנים 1740-1684).<br />
שניהם נולדו בארץ-ישראל, ומוצאם היה כנראה ממגורשי<br />
ספרד שהיגרו לאיטליה וממנה לארץ-ישראל. שניהם היו<br />
תלמידי-חכמים ובעלי השפעה רבה בקהילה היהודית, ועם<br />
זאת הושפעו מן הספרות הרפואית האירופית.<br />
ר' חיים ויטאל (רח"ו) מייצג את חוג המרפאים — שלמדו<br />
מתוך ניסיון אישי ומעיון בספרות הרפואית המקצועית,<br />
ושנעזרו בקשריהם עם רופאים מובהקים ועם רוקחים.<br />
המקור היחיד המלמד על התעניינותו ועל עיסוקו של רח"ו<br />
ברפואה הוא כתב יד פרי עטו של רח"ו מאוספו של ר' שלמה<br />
מוסאיוף, שפורסם בחלקו לאחרונה (בידי המחברים).<br />
החלקים הרפואיים של כתב היד דנים במגוון המחלות<br />
האופייניות לתקופה ובדרכי הטיפול בהן. המחלות הנזכרות:<br />
דבר, מחלות יילודים וילדים, מחלות עור, מחלות עיניים,<br />
מחלות האופייניות לנשים, מחלות מערכת השתן והעיכול.<br />
שיטת הרפואה שנקט רח"ו מבוססת על השיטה הגלנית<br />
המסורתית, ובכלל זה אבחון על פי סימנים בשתן, הקזת<br />
דם, תזונה נכונה ותרופות המתאימות לסוג המחלה. עם זאת<br />
ניכרת גם השפעה מעטה של הרפואה האיטלקית בת אותו זמן.<br />
בטקסטים יש גם תיאור של ניתוח עפעפיים; לא ברור אם רח"ו<br />
עסק בכירורגיה בפועל, אך אין ספק שהכיר את יסודותיה.<br />
רח"ו מזכיר התייעצות עם רופאים, נוקב בשמות של רופאים<br />
יהודים שהיה לו קשר איתם ומציין חלק ממקורותיו, שחלקם<br />
מוכרים לנו, דוגמת "שבילי אמונה" לר' אלדבי, שממנו העתיק<br />
קטעים רפואיים רבים; "מפתח הרפואה" לאלישע הרופא;<br />
"ספרי סרפיאוני" וה"אנטידוטריום" לניקולאנו; ואחרים שלא<br />
זוהו, דוגמת "ספרי הרופאים", שמהם למד הכנת משחות<br />
ותרופות, ו"ספר נודע של רופאים" שעסק באופני הכנת<br />
סירופים (שראבאת), מרקחות רפואיות (מעג'ון) וריבות<br />
רפואיות (מורבא).<br />
063<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
ÈappleÂÈ<br />
≤∞∞∏
Change language