÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ÔÏȇ–¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple‡ ȯ˜ÁÓÓ<br />
∑<br />
בעקבות הכיבוש העות'מאני בדצמבר 1516 וסדרי המנהל<br />
הנמרצים שהביא עמו השלטון החדש, השתפרו שירותי<br />
הרפואה הציבורית בארץ-ישראל, ועלה מספר הרופאים<br />
היהודים (המוסמכים) עד שנעשה גבוה יחסית למספר<br />
הרופאים באוכלוסייה הכללית. במחצית הראשונה של<br />
המאה ה-16 פעל השלטון העות'מאני לשיפור ההיגיינה<br />
הציבורית. מפעולותיו בירושלים: שיפוץ מערכת הספקת<br />
המים והרחבתה, בניית בתי-מרחץ ציבוריים ופיקוח על<br />
טריות המזון.<br />
בקרב הרופאים העות'מאנים היה אפשר להבחין בסוגים<br />
שונים. הסוג הראשון היה "רופא מוסמך", המכונה במקורות<br />
"רופא מובהק" או "רופא מומחה" ("טביב"), שלמד במוסד<br />
הוראה מוכר והוסמך מכוח לימודיו וניסיונו. "רופא מובהק"<br />
הוגדר גם מי שהתמחה אצל רופאים מובהקים אחרים,<br />
המוכרים בתחומם. הסוג השני היה "מרפא", כלומר מי שלא<br />
הוכשר הכשרה רפואית מוכרת.<br />
הרופאים שעבדו במסגרת הממשל העות'מאני רכשו את<br />
השכלתם המקצועית במוסדות הוראה המוכרים מטעם<br />
השלטון, כמו המחלקות הקליניות של בתי-החולים הגדולים<br />
ובתי-ספר לרפואה (מדרסות) במרכזי הערים הגדולות.<br />
בוגרי בית-הספר הממלכתי לרפואה באיסטנבול קיבלו כתב<br />
מינוי רשמי מטעם השלטון, ובו צוין תחום התמחותם. שיטת<br />
לימודי הרפואה שהיתה מקובלת באימפריה העות'מאנית<br />
היתה המשכה של השיטה ההיפוקרטית-גלנית, ששוכללה<br />
בידי אנשי מדע הרפואה המוסלמים בימי הביניים.<br />
לצד הרופאים מן המזרח פעלו גם אנשי מקצוע שמוצאם<br />
במרכז אירופה ובמערבה, ובהם נוצרים ששירתו במסגרת המסדר<br />
הפרנציסקני (רוב הפרנציסקנים בעלי התפקידים הרפואיים<br />
היו קשורים לסיעוד ולרוקחות, ולא לריפוי מובהק) ויהודים.<br />
רובם רכשו את השכלתם הרפואית באוניברסיטאות אירופה,<br />
ובייחוד באיטליה. אוניברסיטאות דוגמת אלו של פאדובה,<br />
פירוג'ה, פרארה ופאביה העניקו למסיימי ההכשרה הרפואית<br />
את התארים "מגיסטר" — דיפלומה מקצועית שהסמיכה<br />
את בעליה לעסוק במקצוע הרפואה, או "דוקטור" — תעודה<br />
שהתירה לרופאים גם להורות באוניברסיטאות ולזכות בהטבות<br />
כספיות מהשלטונות. מתעודות רשמיות עולה, שבמאה ה-15<br />
היה מספרם של הרופאים היהודים שקיבלו תואר "דוקטור"<br />
באוניברסיטאות אירופה מועט יחסית, אך מהמאה ה-17<br />
ואילך התרבה מספרם של היהודים בעלי תואר זה.<br />
מאפייני הרופאים בארץ-ישראל<br />
בקרב היהודים שעלו לארץ-ישראל מכל חלקי העולם<br />
היהודי, ובייחוד מחצי-האי האיברי, היו אישים רבים<br />
שעסקו ברפואה. הידיעות על רופאים, ועל רופאים יהודים<br />
בפרט, בארץ-ישראל בתקופה העות'מאנית ניזונות מפירורי<br />
מידע הפזורים במקורות כתובים שונים, ורובן נוגעות רק<br />
לירושלים. מרופאי ירושלים נזכיר את ר' דוד אבן שושן, ראש<br />
הישיבה הספרדית בירושלים בראשית המאה ה-16 ורופא<br />
הקהילה היהודית; אבראיהים בן שומלי — רופא יהודי,<br />
שנזכר בקשר לטיפול שהעניק לחולה מוסלמי; יחיא בן יוסף,<br />
שהוסמך מטעם חצר הסולטן העות'מאני בירושלים; ר' יעקב<br />
צמח, שהיה רופאו הפרטי של מושל צפת; ר' רפאל מרדכי<br />
מלכי, שרכש את הכשרתו הרפואית באיטליה; ר' טוביה כ“ץ<br />
(המכונה טוביה הרופא), שעלה לארץ-ישראל בסוף ימיו;<br />
והיו רבים אחרים.<br />
מספרות המחקר אפשר להעריך הערכה כללית את מספרם<br />
של הרופאים היהודים בירושלים: בתעודות הסג'ל (מסמכי<br />
בית-הדין המוסלמי) הוזכרו לפחות עשרה רופאים יהודים<br />
שפעלו בשנים 1587-1531; ברשימת המסים העות'מאנית<br />
משנת 1690 נזכרו שלושה רופאים; ברשימת בעלי מקצוע<br />
יהודים בירושלים משנת 1806 נמנו שלושה רופאים — מספר<br />
התואם את עדותו של ר' אליעזר ברגמן: הוא סיפר בשנת<br />
1815 על שלושה רופאים מומחים שפעלו בעיר, מהם אחד<br />
מפולין ואחד מאיזמיר.<br />
מקורות אלה מראים שהיה מספר קבוע למדי של רופאים<br />
בדור: שלושה-ארבעה. סביר להניח שמספר הרופאים<br />
היהודים בירושלים בתקופות אלה היה רב יותר, שכן הקביעה<br />
שהיו שלושה רופאים בממוצע מבוססת על נתונים רשמיים<br />
המתייחסים לרופאים מוסמכים, המוכרים רשמית מטעם<br />
השלטון. אין בידינו נתונים די הצורך לשער את מספרם של<br />
הרופאים המוסלמים והנוצרים בירושלים ואת מספרם של<br />
הרופאים ביתר ערי ארץ-ישראל.<br />
הרופאים בירושלים היו מאוגדים באגודה מקצועית<br />
(גילדה) שכללה את כלל הרופאים. אלה כונו "טביב" או<br />
061<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
ÈappleÂÈ<br />
≤∞∞∏
Change language