23.02.2015 Views

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

‰˜È˙Ú‰ ˙Ú· ÌÈϘ‡‰ ȯÂʇ ˙Èȯ‡È˙<br />

˙È‚ÂÏÂÙ¯˙apple‡‰ ‰˙ÂÚÓ˘ÓÂ<br />

הגאוגרפים של העולם העתיק לא רק קישרו,‏ אם כן,‏<br />

בין אקלים לבין אזורי רוחב על פני כדור-הארץ באופן<br />

המהווה תשתית לדיונים קלימטולוגיים עד עצם היום<br />

הזה,‏ אלא ראו גם קשר בין תנאי מזג האוויר לבין צורות<br />

החיים בכל אזור ואזור.‏ כך הדבר ביחס לבעלי-החיים:‏<br />

גיוון בעלי-חיים נוצר מהבדלים במיקום,‏ וכך במקום<br />

אחד חיה מסוימת כלל לא נמצאת,‏ במקום אחר היא<br />

קטנה או קצרת חיים או לא שורדת...‏ במקומות רבים<br />

האקלים משפיע על הבדלים.‏ כך באיליריה,‏ בתראקיה<br />

ובאפירוס החמור הוא קטן,‏ ובגאליה ובסקיתיה אין<br />

בכלל חמורים בגלל הקור בארצות אלה ‏(אריסטו,‏ ‏"חקר<br />

בעלי-החיים",‏ ספר שמיני סעיף 28).<br />

וכך הדבר ביחס לצמחים:‏<br />

תזונה ואקלים הם הגורמים החשובים ביותר הנחוצים<br />

לשם צמיחה...‏ המיקום חשוב יותר מעיבוד וטיפול.‏ הוכחה<br />

לכך היא שצמחים שמועברים ממקומם,‏ מפסיקים לעתים<br />

לשאת פירות ובמקרים מסוימים מסרבים להתפתח<br />

‏(תאופרסטוס,‏ ‏"חקר הצמחים",‏ ספר שמיני סעיף 7, תת-‏<br />

סעיף 6).<br />

אך לא רק צמחים ובעלי-חיים,‏ אלא גם בני-אדם<br />

מושפעים מאקלים.‏ באופן הבסיסי ביותר,‏ בריאותם<br />

מושפעת מהמיקום.‏ בחיבור המיוחס להיפוקרטס (-469<br />

399 לפנה"ס בערך),‏ ראש האסכולה הרפואית הקדומה<br />

ביותר בהיסטוריה היוונית,‏ הוא דן בקשר בין מיקום<br />

לבין טבע התושבים ומחלותיהם,‏ ואגב כך גם מכוון לידע<br />

הדרוש מבחינת הרופא העתידי:‏<br />

על מי שרוצה לעסוק במדע הרפואה כיאות לנהוג כך:‏<br />

תחילה עליו להבין כיצד כל עונה משפיעה...‏ לכן כאשר<br />

רופא מגיע לעיר שאינו מכיר,‏ עליו לבדוק את מיקומה<br />

ביחס לרוחות ולשמש...‏ התרומה של אסטרונומיה<br />

לרפואה...‏ גדולה ביותר,‏ שכן עם העונות משתנות<br />

מחלותיו של אדם וכן מערכת העיכול שלו...‏ בעיר<br />

שחשופה לרוחות החמות...‏ ומוגנת מפני רוחות הצפון,‏<br />

המים שופעים ומלוחים וקרובים לפני הקרקע,‏ חמים<br />

בקיץ וקרים בחורף.‏ ראשי התושבים לחים ומלאים בריר<br />

ואיברי העיכול שלהם מתקלקלים לעתים קרובות בגלל<br />

הנוזלים שמגיעים אליהם מהראש.‏ לרובם יש מראה<br />

מדולדל והם אינם אוכלים הרבה ואינם שותים הרבה<br />

כי אנשים עם ראשים חלשים לא יכולים לשתות שכן<br />

ההשפעות מאוד מעיקות עליהם.‏ ‏(היפוקרטס,‏ ‏"על אוויר,‏<br />

מים,‏ מקומות",‏ ספר ראשון סעיף 1).<br />

משתמע מדבריו אלה של היפוקרטס,‏ שהטבע הגופני<br />

של בני-האדם שונה במקומות שונים,‏ כלומר אין מדובר<br />

בהשפעה של אקלימים שונים על גוף האדם באשר הוא,‏<br />

אלא על אופי גופני מקומי.‏ צעד נוסף בקישור כזה מופיע<br />

שוב בכתבי סטרבו,‏ המסביר במה שנראה לו קישור הגיוני,‏<br />

מדוע הפיזיונומיה של בני-אדם ובעלי-חיים באזורים<br />

חמים היא אחידה ובעלת צורה אופיינית.‏ כהרגלו,‏ סטרבו<br />

מסכם דעות של מלומדים שונים,‏ ולקראת סוף הקטע<br />

המצוטט מתייחס לדבריו של פוסידוניוס איש אפמיאה<br />

שבסוריה,‏ שקדם לו בכמה עשרות שנים:‏<br />

‏...באזורים אלה השמש נמצאת בדיוק מעל הראש למשך<br />

כחצי חודש בכל שנה...‏ הם ‏[האזורים]‏ חרוכים במלוא<br />

מובן המילה,‏ חוֹלִיִים ואינם מניבים דבר מלבד סוג של<br />

שמר וכמה פירות חריפים שמתייבשים בגלל החום.‏ שהרי<br />

באזורים אלה אין הרים שמולם העננים יכולים להישבר<br />

ולהוריד גשם,‏ וגם אין בהם נהרות.‏ ולכן הם מייצרים<br />

יצורים בעלי שיער מקורזל,‏ קרניים מפותלות,‏ שפתיים<br />

בולטות ואפים שטוחים,‏ שכן קצוותיהם מתעוותים בגלל<br />

החום.‏ ואוכלי הדגים גם חיים באזורים אלה.‏ פוסידוניוס<br />

אומר שברור שדברים אלה אופייניים לאזורים אלה כי<br />

האנשים שחיים דרומה משם הם בעלי אופי ממוזג יותר<br />

ובעלי ארץ פורייה ורוויה יותר ‏("גאוגרפיה",‏ ספר שני<br />

סעיף 2 תת-סעיף 3).<br />

כלומר,‏ לפי הגישה העתיקה למן המאה ה-‏‎5‎ לפנה"ס<br />

וכפי שהיא מסתכמת גם בדבריהם של פוסידוניוס<br />

∑<br />

074<br />

‡ÈÏÈÏ‚<br />

ÈappleÂÈ<br />

≤∞∞∏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!