ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××

More documents

Recommendations

Info

∑ המבול,‏ אותו אירוע מיתולוגי המתואר בתנ"ך ובכתבים קדומים אחרים,‏ ממשיך לשלהב את הדמיון ולעורר את תשומת לבם של חוקרים מרחבי העולם גם בימינו-אנו.‏ בספטמבר 2007 פרסמו החוקרים כריס ס.מ.‏ טרני (Turney) והיידי בראון (Brown) מאמר שבו הם גורסים,‏ כי המבול התנ"כי התרחש בעקבות הצפה של אזור הים השחור.‏ בכך הם חוזרים על טענתם של ויליאם רייאן (Ryan) ווולטר פיטמן (Pitman) מ-‏‎1998‎‏.‏ לדעתנו יש להפעיל את ‏"התער של אוקאם"‏ גם לגבי המחקר הזה,‏ כלומר,‏ גם אם היתה הצפה של אזור הים השחור עקב עליית פני הימים בכלל והים התיכון בפרט בתקופה הניאוליתית,‏ לפני כ-‏‎8,000‎ שנה,‏ הרי אין להצפה זו קשר עם המבול התנ"כי,‏ שלדעתנו התרחש במסופוטמיה לפני כ-‏‎5,000‎ שנה.‏ סיפורי המבול במזרח התיכון במיתולוגיה של רבות מאומות העולם מופיעים סיפורים על מבולים ועל שיטפונות הרסניים.‏ לכל הסיפורים מאפיינים דומים,‏ כגון חלקי יבשת ששקעו ונעלמו,‏ אוכלוסיות שטבעו וניצולים ששרדו בדרך זו או אחרת.‏ סיפורים אלו הם,‏ ככל הנראה,‏ הד לאסונות שהכו אזורים שונים של העולם שבהם ישב המין האנושי מאז תום עידן תקופות הקרח.‏ אסונות כאלו עדיין קורים ומתרחשים מעת לעת גם בימינו אלה,‏ בעת אירוע אקלימי או גאולוגי חריג.‏ סיפור מבול הדומה וקרוב מבחינה תרבותית וגאוגרפית לזה הידוע לנו מהמקרא נמצא בלוחות כתבי היתדות הכתובים בשפה השומרית והאכדית,‏ שנמצאו במסופוטמיה ובארצות אחרות במזרח התיכון,‏ ואפילו בשבר קטן שנמצא במגידו.‏ השפה השומרית רווחה כשפת דיבור בקבוצת ערי-המדינה שהתפרשה על פני דרום מסופוטמיה החל מהאלף החמישי ועד סוף האלף השלישי לפנה"ס.‏ אחר-כך התחלפה שפת הדיבור באכדית,‏ ששימשה את האוכלוסייה ממוצא שמי שיישבה את מרכז מסופוטמיה,‏ שלאחר תהפוכה פוליטית,‏ הפכה להיות בבל.‏ השומרית נשארה שפת הקודש של התרבויות במזרח הקדום,‏ בדומה ללטינית במערב אירופה או לסינית הקלאסית בארצות המזרח הרחוק,‏ עד הכיבוש היווני במאה ה-‏‎4‎ לפנה"ס.‏ קרוב לוודאי שסיפור המבול,‏ שהיה מסורת שבעל פה שעברה מדור לדור,‏ הועלה על הכתב כבר בתקופה המוקדמת של שושלת המלכים השומרים,‏ דהיינו בין 2,900 ל-‏‎2,700‎ שנים לפנה"ס,‏ גם אם אין הוכחות מוצקות לכך.‏ הסיפור השומרי הראשון הידוע לנו שנמצא בכתב מתוארך למחצית השנייה של האלף השני לפנה"ס,‏ ומתאר את המבול.‏ ממצא זה נמצא בעיר ניפור בתחילת המאה ה-‏‎20‎ ‏(החוקר ארנו פובל,‏ ,Poebel פרסם את הממצא כבר ב-‏‎1914‎‏).‏ מדובר בשבר תחתון של לוח המכיל בערך את השליש האמצעי של אגדתו של זיוסודרה ,Ziusudra) ‏"חיים של ימים ארוכים"),‏ מלך אחת הערים בשומר.‏ מכיוון שתחילת הסיפור וסופו חסרים,‏ איננו יודעים באיזו עיר שלט זיוסודרה ואיך נגמר הסיפור.‏ את הסיפור במלואו אנו לומדים מאפוס גילגָמֶש,‏ המתוארך לסוף האלף השני ותחילת האלף הראשון לפני הספירה,‏ והכתוב באכדית.‏ שמו של גיבור הסיפור הוא אותנפישתים ,(Utnapishtim) איש צדיק מהעיר שורופאק,‏ גם היא בארץ שומר.‏ הגרסה המוכרת והידועה ביותר של הטקסט היא הלוח ה-‏‎11‎ מאפוס גילגמש,‏ שנמצא בספרייתו של אָשרבַּניפָּל בנינווה במצב שימור מצוין.‏ ידוע לנו כי העתקים ותרגומים קדומים נמצאו בארכיון הממלכתי בחתושש ‏(בוג‘אזקיוי של היום),‏ בירת החיתים באנטוליה,‏ ובמקומות אחרים.‏ קיימת גם דמות ספרותית בשם אטרהזיס ,Atrahasis) ‏”החכם מאוד“);‏ השאלה אם דמותו של אטרהזיס היא דמות נפרדת משני הגיבורים הנזכרים לעיל — לא נפתרה.‏ ככל הנראה,‏ זהו שם תואר של אותנפישתים,‏ המופיע גם ביצירות ספרותיות אחרות,‏ דוגמת השיר על אתנה (Etana) ואדפה ,(Adapa) שבמרוצת הזמן קיבל ‏”עצמאות“‏ כגיבור בפני עצמו.‏ בכל האפוסים העתיקים הללו אנו מוצאים את ההסבר לאסון בכעס של האלים ובאכזבתם מבני המין האנושי,‏ שאותו בראו,‏ בגלל התנהגותם הלא-נאותה של יצירי כפיהם.‏ אכזבה זו הביאה את האלים להחלטה להכחיד את האנושות בטביעה,‏ ובדרך זו לנקות ולטהר את העולם.‏ ההכחדה נמנעה בעקבות התערבות של אלוהות נדיבת-לב שהורתה לאיש נבחר לבנות ספינה-תיבה ולצוף על מי המבול עם משפחתו.‏ כפי שראינו,‏ לאנוש הנבחר הזה היו שמות שונים:‏ בגרסה השומרית שמו זיוסודרה (Ziusudra) ובגרסה הבבלית שמו הוא אותנפישתים .(Utnapishtim) איננו יודעים אם 021 Â‡ÈÏÈÏ‚ ÈappleÂÈ ≤∞∞∏
¢ÏÂ·Ó‰¢ øÈ˙ÓÂ ÔÎÈ‰ ¨ÔÎ Ì‡Â ø‰È‰ ÌappleÓÂ‡‰ ¯‰ÂÊ ‰Èapple˙ÓÂ ¯ÒÈ‡ Æ˘ ‰È¯‡ GettyImages / ˜apple·ß‚ÓÈ‡ ∫ÌÈÓÂÏˆ˙ 020 Â‡ÈÏÈÏ‚ ÈappleÂÈ ≤∞∞∏
Page 1 and 2: ≤∞∞∏ ÈappleÂÈ ˇ ±±∏
Page 3 and 4: www.ifeel.co.il 243 4 84 מ
Page 5 and 6: ±±∏ ÔÂÈÏÈ‚ ≤∞∞∏
Page 7 and 8: ˙ÂÚˆÓ‡· Ï‡¯˘È· ÌÈa
Page 9 and 10: ÌÈ·˙ÎÓ ˙Î¯ÚÓÏ ÌÈ˘„
Page 11 and 12: ˙Â˘„Á ˙Â‡È¯‰ ÔË¯Ò
Page 13 and 14: ˙Â˘„Á ÏÏÁÏ ¯‚Â˘ ≥
Page 15 and 16: ˙Â˘„Á ÚÒÓÏ ¯·ÚÓ˘ Ú
Page 17 and 18: ˙Â˘„Á øÚ·¯Ï ¯˘Ù‡˘
Page 19: ˙Â˘„Á ÌÈ˜„ÈÈÁÓ Èapp
Page 23 and 24: ÏÂ·Ó‰ מדובר בשני א
Page 25 and 26: ÏÂ·Ó‰ ∑ ˜¯Â˘ ˙¯ÚÓÓ
Page 27 and 28: ÏÂ·Ó‰ בתקופה מאוחר
Page 29 and 30: ‰appleÊˆ ÈÚÂ¯Â ˙apple·Ï
Page 31 and 32: ˙ÂÈ¯ÏÂ˜ÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏ
Page 33: ˙ÂÈ¯ÏÂ˜ÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏ
Page 36 and 37: ∑ Ú„ÈÓ‰ Ô„ÈÚ È·‡
Page 38 and 39: ®ÈËÓ˙Ó© ‚˙ÂÓÎ ‚Â˙
Page 40 and 41: ø˙Â‡„Â≠È‡ ÌÈ„„Â
Page 42 and 43: ∑ כפרופסור ב-‏MIT‏.
Page 44 and 45: ∑ שנון עצמו הסביר ב
Page 46 and 47: המחלקה לכימיה הירש
Page 48 and 49: ∑ אדריאנוס,‏ מעט ל
Page 50 and 51: ליטרטית,‏ שבה רבים
Page 52 and 53: ÔÏÈ‡-¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple
Page 54 and 55: ‡ ÔÏÈ‡-¯· ˙ËÈÒ¯·Èap
Page 58 and 59: 2008 ¯˘‡ ¨¯Ù›Ú Ï˘ Â
Page 70 and 71:
ÔÏÈ‡-¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple
Page 72 and 73:
Page 74 and 75:
Page 76 and 77:
‰˜È˙Ú‰ ˙Ú· ÌÈÏ˜‡
Page 78 and 79:
חדשים של מבנים פונו
Page 80 and 81:
∑ דמיינו לעצמכם חק
Page 82 and 83:
˜ÂÁ¯Ó ‰˘ÈÁ ˙ÂÓÈ„ Í
Page 84 and 85:
˙ÂÈˆÂÓÁÂ ˙ÂÈappleÓÎÂ
Page 86 and 87:
יצירת חלבונים המאפ
Page 88 and 89:
∑ ø˙Â·˘ÁÓ ÌÈ‡¯Â˜ Ì
Page 90 and 91:
∑ התוצאות הראשונה,
Page 92 and 93:
∑ בחדרי שיחה rooms) (cha
Page 95 and 96:
˙È˙ÂÎ‡ÏÓ ‰appleÈ· הח
Page 97 and 98:
Ú„ÓÂ ‰˜ÈËÓ˙Ó ÈÚÂ˘
Page 99 and 100:
˛˙ÈÚ„Ó ‰ÈÂÂÈ¯Ë¸ ø
show all

ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

Delete template?

Save as template?

ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××