÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
‰˜È˙Ú‰ ˙Ú· ÌÈϘ‡‰ ȯÂʇ ˙Èȯ‡È˙<br />
˙È‚ÂÏÂÙ¯˙apple‡‰ ‰˙ÂÚÓ˘ÓÂ<br />
ÌÏÂÚ‰ ˙appleÂÓ˙ ˙‡ ˙¯ÊÁ˘Ó‰ ¨±π≠‰ ‰‡Ó‰Ó ˙Èapple¯„ÂÓ ‰ÙÓ Æ≤ ÌÈ˘¯˙<br />
E. H. Bunbury, History of Ancient ∫ÍÂ˙Ó Æ·¯ËÒ ÈÙ ÏÚ<br />
Geography, London 1879, vol. 2, p. 238<br />
הגאוגרפיה מבקשת להגדיר את חלק העולם שבו אנו<br />
יושבים בכך שהיא מגבילה אותו באמצעות אחד משני<br />
האזורים הממוזגים. במערב ובמזרח הים מגביל אזור זה,<br />
אבל בדרום ובצפון — טבע האוויר; שהרי האוויר שבין<br />
גבולות אלה הוא ממוזג ונוח עבור צמחים ובעלי-חיים,<br />
בעוד שהאוויר משני צדי אזור זה הוא לא-נוח בגלל עודף<br />
חום או בגלל חוסר חום. היה צורך לחלק את הארץ לחמישה<br />
אזורים המקבילים לשלוש הקבוצות השונות של מזג אוויר.<br />
חיתוך כדור-הארץ על-ידי קו המשווה לשתי המיספרות,<br />
הצפונית שבה אנו חיים, והדרומית, מציג את שלושת מזגי<br />
האוויר השונים. שהרי המחוזות על קו המשווה ובאזור<br />
המשווני אינם מיושבים בגלל החום, ואלה שליד הקוטב<br />
אינם מיושבים בגלל הקור, ואילו אזורי הביניים הם ממוזגים<br />
ומיושבים ("גאוגרפיה", ספר שני סעיף 3 תת-סעיף 1).<br />
כלומר, סטרבו, שהכיר את התיאוריות המוקדמות<br />
מפרמנידס ואילך, מסכם ואומר שהאויקומנה, הנתפש כאי<br />
מוקף אוקיינוס, מוגבל בארבעת קצותיו על-ידי הים או תנאי<br />
האקלים. למעשה, את התיישבות האדם — שהיא זו שעניינה,<br />
ככלל, את הגאוגרפים העתיקים, שכן לא היה להם עניין בתיעוד<br />
אזורים שוממים — קובעים גבולות ידועים, שאינם מאפשרים<br />
התפתחות של מושב בני-אדם. במפה מודרנית המשחזרת את<br />
תפישת האויקומנה של סטרבו (תרשים 2), אפשר לראות מהו<br />
היקף הידע בזמנו: אפריקה, למשל, איננה מוכרת בשלמותה,<br />
והנימוק העתיק למגבלות הידע הוא שאין התיישבות אנושית<br />
דרומית לאזור של האתיופים בגלל החום:<br />
ארץ הקינמון [דרום אתיופיה] היא הארץ המיושבת<br />
הרחוקה ביותר בדרום... הקו המקביל שעובר דרכה מצוי<br />
בהתחלה של האזור הממוזג ושל האויקומנה... ("גאוגרפיה",<br />
ספר שני סעיף 1 תת-סעיף 13).<br />
יש כאן זיהוי בין ארבעה יסודות: גבול היישוב האנושי, גבול<br />
העולם המוכר, גבול האזור הממוזג וקו הרוחב הדרומי ביותר.<br />
כחלק מתפישה זו, מובן שיבשות אחרות מלבד אירופה, אסיה<br />
ואפריקה לא היו מוכרות לגאוגרפים של העולם העתיק, בגלל<br />
האוקיינוס המקיף את האויקומנה ומהווה גבול התוחם את<br />
האי הענקי הזה. כ-250 שנה לפני הולדתו של סטרבו, אסף<br />
הפילוסוף אריסטו בספרו "מטאורולוגיקה" תובנות שונות<br />
ביחס לאקלים. ושם הוא קובע:<br />
אנו מכירים את האויקומנה לרוחבו עד לאזורים הבלתי<br />
מיושבים, ושם מצד אחד אף אחד לא גר בגלל הקור ומצד<br />
אחר בגלל החום. ואילו מעבר להודו ולעמודי הראקלס<br />
[מצרי גיברלטר] בגלל הים אין התיישבות ואין רצף יבשתי<br />
סביב הכדור ("מטאורולוגיקה", ספר שני סעיף 5).<br />
לפי ציטוט זה, העולם המיושב מוגבל לרוחבו בשל האקלים<br />
ולאורכו בשל האוקיינוס המקיף אותו. מטעמים של סימטריה,<br />
שיער אריסטו גם שכפי שיש אזור מיושב המוכר ליוונים בחצי<br />
הכדור הצפוני, כך יש אזור מקביל בחצי הכדור הדרומי:<br />
יש שני חלקים שאפשר ליישב: אחד, שבו אנו חיים, בכיוון<br />
הקוטב העליון, והשני — בכיוון הקוטב האחר, כלומר הדרומי...<br />
רק אלה יכולים להיות מיושבים... ("מטאורולוגיקה", ספר<br />
שני סעיף 5).<br />
השילוב של תפישת אזורי האקלים הפרמנידית עם<br />
ההשערות האריסטוטליות מסוכם באופן בהיר בדברי<br />
הפתיחה של הגאוגרף הרומי פומפוניוס מֶלה (Mela) במאה<br />
∑<br />
072<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
ÈappleÂÈ<br />
≤∞∞∏
Change language