ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××

More documents

Recommendations

Info

ÔÏÈ‡–¯· ˙ËÈÒ¯·ÈappleÂ‡ È¯˜ÁÓÓ ∑ בעקבות הכיבוש העות'מאני בדצמבר 1516 וסדרי המנהל הנמרצים שהביא עמו השלטון החדש,‏ השתפרו שירותי הרפואה הציבורית בארץ-ישראל,‏ ועלה מספר הרופאים היהודים ‏(המוסמכים)‏ עד שנעשה גבוה יחסית למספר הרופאים באוכלוסייה הכללית.‏ במחצית הראשונה של המאה ה-‏‎16‎ פעל השלטון העות'מאני לשיפור ההיגיינה הציבורית.‏ מפעולותיו בירושלים:‏ שיפוץ מערכת הספקת המים והרחבתה,‏ בניית בתי-מרחץ ציבוריים ופיקוח על טריות המזון.‏ בקרב הרופאים העות'מאנים היה אפשר להבחין בסוגים שונים.‏ הסוג הראשון היה ‏"רופא מוסמך",‏ המכונה במקורות ‏"רופא מובהק"‏ או ‏"רופא מומחה"‏ ‏("טביב"),‏ שלמד במוסד הוראה מוכר והוסמך מכוח לימודיו וניסיונו.‏ ‏"רופא מובהק"‏ הוגדר גם מי שהתמחה אצל רופאים מובהקים אחרים,‏ המוכרים בתחומם.‏ הסוג השני היה ‏"מרפא",‏ כלומר מי שלא הוכשר הכשרה רפואית מוכרת.‏ הרופאים שעבדו במסגרת הממשל העות'מאני רכשו את השכלתם המקצועית במוסדות הוראה המוכרים מטעם השלטון,‏ כמו המחלקות הקליניות של בתי-החולים הגדולים ובתי-ספר לרפואה ‏(מדרסות)‏ במרכזי הערים הגדולות.‏ בוגרי בית-הספר הממלכתי לרפואה באיסטנבול קיבלו כתב מינוי רשמי מטעם השלטון,‏ ובו צוין תחום התמחותם.‏ שיטת לימודי הרפואה שהיתה מקובלת באימפריה העות'מאנית היתה המשכה של השיטה ההיפוקרטית-גלנית,‏ ששוכללה בידי אנשי מדע הרפואה המוסלמים בימי הביניים.‏ לצד הרופאים מן המזרח פעלו גם אנשי מקצוע שמוצאם במרכז אירופה ובמערבה,‏ ובהם נוצרים ששירתו במסגרת המסדר הפרנציסקני ‏(רוב הפרנציסקנים בעלי התפקידים הרפואיים היו קשורים לסיעוד ולרוקחות,‏ ולא לריפוי מובהק)‏ ויהודים.‏ רובם רכשו את השכלתם הרפואית באוניברסיטאות אירופה,‏ ובייחוד באיטליה.‏ אוניברסיטאות דוגמת אלו של פאדובה,‏ פירוג'ה,‏ פרארה ופאביה העניקו למסיימי ההכשרה הרפואית את התארים ‏"מגיסטר"‏ — דיפלומה מקצועית שהסמיכה את בעליה לעסוק במקצוע הרפואה,‏ או ‏"דוקטור"‏ — תעודה שהתירה לרופאים גם להורות באוניברסיטאות ולזכות בהטבות כספיות מהשלטונות.‏ מתעודות רשמיות עולה,‏ שבמאה ה-‏‎15‎ היה מספרם של הרופאים היהודים שקיבלו תואר ‏"דוקטור"‏ באוניברסיטאות אירופה מועט יחסית,‏ אך מהמאה ה-‏‎17‎ ואילך התרבה מספרם של היהודים בעלי תואר זה.‏ מאפייני הרופאים בארץ-ישראל בקרב היהודים שעלו לארץ-ישראל מכל חלקי העולם היהודי,‏ ובייחוד מחצי-האי האיברי,‏ היו אישים רבים שעסקו ברפואה.‏ הידיעות על רופאים,‏ ועל רופאים יהודים בפרט,‏ בארץ-ישראל בתקופה העות'מאנית ניזונות מפירורי מידע הפזורים במקורות כתובים שונים,‏ ורובן נוגעות רק לירושלים.‏ מרופאי ירושלים נזכיר את ר'‏ דוד אבן שושן,‏ ראש הישיבה הספרדית בירושלים בראשית המאה ה-‏‎16‎ ורופא הקהילה היהודית;‏ אבראיהים בן שומלי — רופא יהודי,‏ שנזכר בקשר לטיפול שהעניק לחולה מוסלמי;‏ יחיא בן יוסף,‏ שהוסמך מטעם חצר הסולטן העות'מאני בירושלים;‏ ר'‏ יעקב צמח,‏ שהיה רופאו הפרטי של מושל צפת;‏ ר'‏ רפאל מרדכי מלכי,‏ שרכש את הכשרתו הרפואית באיטליה;‏ ר'‏ טוביה כ“ץ ‏(המכונה טוביה הרופא),‏ שעלה לארץ-ישראל בסוף ימיו;‏ והיו רבים אחרים.‏ מספרות המחקר אפשר להעריך הערכה כללית את מספרם של הרופאים היהודים בירושלים:‏ בתעודות הסג'ל ‏(מסמכי בית-הדין המוסלמי)‏ הוזכרו לפחות עשרה רופאים יהודים שפעלו בשנים 1587-1531; ברשימת המסים העות'מאנית משנת 1690 נזכרו שלושה רופאים;‏ ברשימת בעלי מקצוע יהודים בירושלים משנת 1806 נמנו שלושה רופאים — מספר התואם את עדותו של ר'‏ אליעזר ברגמן:‏ הוא סיפר בשנת 1815 על שלושה רופאים מומחים שפעלו בעיר,‏ מהם אחד מפולין ואחד מאיזמיר.‏ מקורות אלה מראים שהיה מספר קבוע למדי של רופאים בדור:‏ שלושה-ארבעה.‏ סביר להניח שמספר הרופאים היהודים בירושלים בתקופות אלה היה רב יותר,‏ שכן הקביעה שהיו שלושה רופאים בממוצע מבוססת על נתונים רשמיים המתייחסים לרופאים מוסמכים,‏ המוכרים רשמית מטעם השלטון.‏ אין בידינו נתונים די הצורך לשער את מספרם של הרופאים המוסלמים והנוצרים בירושלים ואת מספרם של הרופאים ביתר ערי ארץ-ישראל.‏ הרופאים בירושלים היו מאוגדים באגודה מקצועית ‏(גילדה)‏ שכללה את כלל הרופאים.‏ אלה כונו ‏"טביב"‏ או 061 Â‡ÈÏÈÏ‚ ÈappleÂÈ ≤∞∞∏
ÔÓÎÂ· ÏÚÈÂ ¯ÓÚ ¯‰Ê GettyImages / ˜apple·ß‚ÓÈ‡ ∫ÌÈÓÂÏˆ˙ ÌÈ‡Ù¯ÓÂ ÌÈ‡ÙÂ¯ Ï˘ ÌÓÏÂÚÏ ¯‰Âˆ ˙Èapple‡Óß˙ÂÚ‰ Ï‡¯˘È≠ı¯‡· ÌÈ„Â‰È 060 Â‡ÈÏÈÏ‚ ÈappleÂÈ ≤∞∞∏
Page 1 and 2:
≤∞∞∏ ÈappleÂÈ ˇ ±±∏
Page 3 and 4:
www.ifeel.co.il 243 4 84 מ
Page 5 and 6:
±±∏ ÔÂÈÏÈ‚ ≤∞∞∏
Page 7 and 8:
˙ÂÚˆÓ‡· Ï‡¯˘È· ÌÈa
Page 9 and 10: ÌÈ·˙ÎÓ ˙Î¯ÚÓÏ ÌÈ˘„
Page 11 and 12: ˙Â˘„Á ˙Â‡È¯‰ ÔË¯Ò
Page 13 and 14: ˙Â˘„Á ÏÏÁÏ ¯‚Â˘ ≥
Page 15 and 16: ˙Â˘„Á ÚÒÓÏ ¯·ÚÓ˘ Ú
Page 17 and 18: ˙Â˘„Á øÚ·¯Ï ¯˘Ù‡˘
Page 19 and 20: ˙Â˘„Á ÌÈ˜„ÈÈÁÓ Èapp
Page 21 and 22: ¢ÏÂ·Ó‰¢ øÈ˙ÓÂ ÔÎÈ
Page 23 and 24: ÏÂ·Ó‰ מדובר בשני א
Page 25 and 26: ÏÂ·Ó‰ ∑ ˜¯Â˘ ˙¯ÚÓÓ
Page 27 and 28: ÏÂ·Ó‰ בתקופה מאוחר
Page 29 and 30: ‰appleÊˆ ÈÚÂ¯Â ˙apple·Ï
Page 31 and 32: ˙ÂÈ¯ÏÂ˜ÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏ
Page 33: ˙ÂÈ¯ÏÂ˜ÏÂÓ ˙ÂÈ‚ÂÏ
Page 36 and 37: ∑ Ú„ÈÓ‰ Ô„ÈÚ È·‡
Page 38 and 39: ®ÈËÓ˙Ó© ‚˙ÂÓÎ ‚Â˙
Page 40 and 41: ø˙Â‡„Â≠È‡ ÌÈ„„Â
Page 42 and 43: ∑ כפרופסור ב-‏MIT‏.
Page 44 and 45: ∑ שנון עצמו הסביר ב
Page 46 and 47: המחלקה לכימיה הירש
Page 48 and 49: ∑ אדריאנוס,‏ מעט ל
Page 50 and 51: ליטרטית,‏ שבה רבים
Page 52 and 53: ÔÏÈ‡-¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple
Page 54 and 55: ‡ ÔÏÈ‡-¯· ˙ËÈÒ¯·Èap
Page 58 and 59: 2008 ¯˘‡ ¨¯Ù›Ú Ï˘ Â
Page 76 and 77: ‰˜È˙Ú‰ ˙Ú· ÌÈÏ˜‡
Page 78 and 79: חדשים של מבנים פונו
Page 80 and 81: ∑ דמיינו לעצמכם חק
Page 82 and 83: ˜ÂÁ¯Ó ‰˘ÈÁ ˙ÂÓÈ„ Í
Page 84 and 85: ˙ÂÈˆÂÓÁÂ ˙ÂÈappleÓÎÂ
Page 86 and 87: יצירת חלבונים המאפ
Page 88 and 89: ∑ ø˙Â·˘ÁÓ ÌÈ‡¯Â˜ Ì
Page 90 and 91: ∑ התוצאות הראשונה,
Page 92 and 93: ∑ בחדרי שיחה rooms) (cha
Page 95 and 96: ˙È˙ÂÎ‡ÏÓ ‰appleÈ· הח
Page 97 and 98: Ú„ÓÂ ‰˜ÈËÓ˙Ó ÈÚÂ˘
Page 99 and 100: ˛˙ÈÚ„Ó ‰ÈÂÂÈ¯Ë¸ ø
show all

ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

Delete template?

Save as template?

ÃÂ·Ãâ° ÃÃ Ãï£¿ï£¿ Ã¸ÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° Ãï£¿ÃÃâ¡â° â«ÃÃÂ·Ã - ××× ×××¨×¡×××ª ××¨ ××××