÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ÔÏȇ–¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple‡ ȯ˜ÁÓÓ<br />
הראשונה לפנה"ס, שאף הוא, כבן זמנו היווני סטרבו, שאף<br />
לתאר את האויקומנה. וכך הוא כותב:<br />
∑<br />
±¥∏≤ ¨¯ˆÈapple˘ Òapple‰ÂÈ ˙‡Ó ËȯÁ˙ ¨ÒÂȇÓÏÂËÙ ÒÂȄ‡Ϙ ÈÙ ÏÚ ÌÏÂÚ‰ ˙ÙÓ<br />
...הארץ נחלקת לשני חצאים ממזרח למערב שאותם<br />
מכנים המיספרות, והיא מחולקת לחמישה אזורים אופקיים.<br />
החום לא מאפשר חיים באזור המרכזי והקור — באזורים<br />
החיצוניים ביותר. בשני האזורים הנותרים והניתנים ליישוב<br />
יש אותן עונות שנתיות, אבל לא באותו זמן. האנטיכתונים<br />
(Antichtones) מיישבים אזור אחד ואנחנו — את האחר.<br />
הכורוגרפיה של האזור האחד אינה ידועה בגלל החום באזור<br />
הביניים, ואילו הכורוגרפיה של האחר תתואר עתה ("תיאור<br />
העולם", ספר ראשון סעיף 4).<br />
ובחזרה לפטולמאיוס: בעזרת חישובים אסטרונומיים, הוא<br />
שכלל את הגדרת קווי הרוחב וביסס אותה על רישום ההבדל<br />
שנמדד בשעות בין אורכי היום הארוך ביותר בנקודות שונות.<br />
בכך הוא חילק את פני כדור-הארץ בעזרת טבלת אקלימים<br />
אסטרונומית, שחלק ממנה מובא כאן לשם הדגמה:<br />
הראשון [קו הרוחב] נבדל מקו המשווה ברבע שעה<br />
[כלומר היום הארוך ביותר בשנה בקו רוחב זה הוא בן 12<br />
שעות ורבע]<br />
השני נבדל בחצי שעה<br />
השלישי בשלושת רבעי השעה<br />
הרביעי בשעה... והוא עובר ב-Meroe...<br />
השישי... בשעה וחצי... ועובר ב-Syene...<br />
העשירי בשעתיים וחצי... ועובר ברודוס...<br />
העשרים ואחד בשמונה שעות... ועובר ב-Thule...<br />
("גאוגרפיה", ספר ראשון סעיף 23).<br />
המקומות הנזכרים הם — Meroe ממלכה באתיופיה<br />
המזוהה עם שבא התנ"כית; — Syene היא אסואן שבמצרים;<br />
רודוס שביוון ו-Thule, המזוהה עם סקנדינביה. כלומר, האזור<br />
המיושב של העולם מתחיל בקו הרוחב הרביעי שקבע תלמי<br />
ומסתיים בקו הרוחב ה-21, אשר עובר באזור סקנדינביה. אלו<br />
הם למעשה גבולות האויקומנה כפי שהיה מוכר בזמנו בצפון<br />
ובדרום, כלומר אתיופיה בדרום וסקנדינביה בצפון.<br />
באופן כללי, הקישור בין אזורי אקלים לבין אזורי רוחב<br />
רווח בחוגים המדעיים מאז העת העתיקה ועד ימינו. את<br />
המיון הראשון של אקלים שלא בעזרת מדידות אסטרונומיות<br />
הציע פיזיולוג הצמחים ולדימיר קופן ,(Köppen) שפרסם<br />
את חלוקתו זו ב-1900. קופן קישר בין סוגי צמחייה לבין<br />
תנאי אקלים (תרשים 3). כדי להגדיר את החלוקה שלו,<br />
בחר בחמש קבוצות צמחייה ושייך אותן לאזורי האקלים<br />
השונים, אבל עדיין התבסס על החלוקה היוונית העתיקה<br />
לחמשת אזורי האקלים. הוא ניסה להתאים קווי רוחב בעלי<br />
טמפרטורה זהה לסוגים של צמחייה ולגבולות של אזורים<br />
חקלאיים. כך נקבע הקו שמעבר לו כבר אין צומח דגן, קו<br />
שמעבר לו כבר אין צומחים עצים וכן הלאה.<br />
ה ד ג ב א<br />
ÈÙÂ¯Ë ˘·È ‚ÊÂÓÓ ¯˜ ȷ˘<br />
ÔÙ˜ ¯ÈÓÈ„Ï ÈÙ ÏÚ ÌÈϘ‡‰ ȯÂʇ Æ≥ ÌÈ˘¯˙<br />
073<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
ÈappleÂÈ<br />
≤∞∞∏
Change language