23.02.2015 Views

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

∑<br />

ø˙·˘ÁÓ Ìȇ¯Â˜ Ìappleȇ ÌÈ·˘ÁÓ Ú„Ó<br />

בני-אדם מוכשרים מאוד בקריאת מחשבות — לא בצורה על-‏<br />

טבעית,‏ אלא דרך שפת גוף,‏ הבעות פנים וטון הדיבור.‏ אנו לא רק<br />

קוראים מחשבות בצורה זו,‏ אלא גם מביעים אותן:‏ בתקשורת בין<br />

אנשים,‏ רבים מהמסרים מועברים בצורה זו.‏ אדם שאינו משתמש<br />

בערוצים אלה כדי להביע את עצמו,‏ או מתעלם ממסרים כאלה<br />

שמביעים אחרים,‏ נתפש כקר ומנוכר ומפסיד מידע רב וחשוב ‏(או<br />

שהוא מאובחן כלוקה בבעיה התנהגותית-פסיכיאטרית).‏<br />

עבור אנשים רבים,‏ חלק גדול מהתקשורת היא בינם לבין<br />

מחשב,‏ או בינם לבין אנשים אחרים דרך ערוצי תקשורת מתווכי-‏<br />

מחשב,‏ דוגמת דואר אלקטרוני או מסרים מיידיים.‏ תקשורת זו<br />

מעוקרת מהתכנים הנוספים,‏ ולכן היא מוגבלת ביכולתה להעביר<br />

מידע רב בצורה מדויקת,‏ להדגיש את הנושאים החשובים ולהביע<br />

רגש,‏ אך גם למנוע התלקחויות רגשיות מיותרות.‏ יתרה מזו,‏ אנו<br />

כל-כך רגילים להשתמש במגוון ערוצים חושיים תוך כדי שיחה,‏<br />

עד שקשה לנו להשקיע את כל תשומת לבנו בשיחה המבוססת<br />

רק על טקסט או דיבור,‏ אף שדווקא בשיחות נטולות רמזים<br />

כאלה אנו נדרשים ליותר מאמץ כדי להבין ולהיות מובנים.‏<br />

מסיבות אלה,‏ אנשי עסקים רבים משקיעים בהקמת מערכות<br />

לשיחות וידיאו.‏ כיום נמכרות מערכות שעלותן מגיעה למאות אלפי<br />

דולרים,‏ הגורמות למשתתפים לחוש כאילו הם באמת יושבים<br />

סביב שולחן אחד — לא ‏"מפגש מרחוק"‏ (teleconference) אלא<br />

‏"נוכחות מרחוק"‏ .(telepresence) ועם כל זאת,‏ עדיין מקובלת<br />

הדעה כי אין תחליף למפגש פנים-אל-פנים.‏<br />

מדוע הפנים מיוחדות עד כדי כך?‏ לפי השיטה המקובלת כיום<br />

לקידוד הבעות פנים,‏ ,(Facial Action Coding System) FACS<br />

אפשר לסווג כל הבעה לפי צירוף של 66 ‏"יחידות פעולה".‏ לדוגמה,‏<br />

החיוך ה"לא-אותנטי"‏ ‏(מנומס או מזויף)‏ שאנו יכולים להפעיל<br />

כרצוננו מפעיל את יחידת פעולה 12: משיכת קצות השפתיים כלפי<br />

מעלה.‏ החיוך האמיתי,‏ שהוא בדרך-כלל לא-רצוני מכיוון שקשה<br />

מאוד להפעילו כאשר איננו חשים צורך פנימי לחייך,‏ מפעיל<br />

נוסף על כך גם את יחידת פעולה — 7 כיווץ הפינות החיצוניות<br />

של העיניים.‏ החיוך ה"מזויף"‏ נקרא בספרות הטכנית ‏"חיוך פאן<br />

אמריקן",‏ בעקבות התרשמות החוקרים מפרסומות בטלוויזיה<br />

לחברת תעופה זו.‏ החיוך ה"אמיתי"‏ נקרא ‏"חיוך דושן"‏ על שם<br />

הנוירולוג הצרפתי בן המאה ה-‏‎19‎ גיליאם דושן ,(Duchenne)<br />

שתיאר לראשונה את תפקיד שרירי הפנים בחיוך ‏(וראו:‏ מרים<br />

דישון-ברקוביץ,‏ ‏"הבעות פנים ספונטניות של ניצחון והפסד",‏<br />

‏"גליליאו"‏ 103). אף שמעטים בקיאים במכניקה שבבסיס ההבדל<br />

בין חיוכים אלה,‏ כמעט כולנו חשים בהבדל,‏ החושף את רגשותיו<br />

האמיתיים של האדם העומד מולנו — אכן ‏"קריאת מחשבות".‏<br />

אין זה מקרה שהמין האנושי,‏ אחד המינים החברותיים ביותר<br />

מבין היונקים,‏ פיתח מערכת מורכבת כזו של תקשורת נוסף<br />

על יכולת הדיבור.‏ אחד הראשונים שעמדו על המשמעויות<br />

האבולוציוניות של הבעות הפנים היה צ'רלס דארווין בספרו<br />

‏"הבעת הרגשות באדם ובחיות"‏ שראה אור בשנת 1872, שנה<br />

לאחר ספרו ‏"מוצא האדם".‏<br />

ø‰ÊÈÏ ‰appleÂÓ‰ ˙·˘ÂÁ ‰Ó<br />

מה צריך לעשות כדי להיעזר בתקשורת הלא-מילולית גם<br />

כאשר אנו ‏"מדברים"‏ עם מחשבים או דרך מחשבים?‏<br />

אחד הצעדים הראשונים הוא פענוח הבעות הפנים.‏ זהו תחום<br />

‏"חם",‏ הנמצא כיום בחזית המחקר.‏ לדוגמה,‏ באתר מעבדת הבינה<br />

המלאכותית באוניברסיטה הפוליטכנית של מדריד ‏(קישור בסוף<br />

הטור)‏ אפשר לראות סרטים המציגים פענוח תנועות והבעות<br />

פנים:‏ אף שהאדם המצולם מזיז את ראשו למעלה,‏ למטה ולצדדים,‏<br />

המחשב מזהה ‏"נקודות מפתח"‏ בפניו של האדם,‏ ומפענח לפיהן<br />

את כיוון ההסתכלות ומצב חלקי פנים,‏ כמו העיניים,‏ השפתיים<br />

והגבות.‏ בסרט העליון באותו אתר אפשר לראות איך המחשב<br />

משתמש במידע על מצב חלקי הפנים כדי לדרג את ההבעות<br />

לפי התאמתן לששת הרגשות הבסיסיים המוגדרים ב-‏FACS‏:‏<br />

הפתעה,‏ פחד,‏ שמחה,‏ עצב,‏ גועל וכעס.‏<br />

בשיטה דומה השתמש בסוף שנת 2005 ד"ר ניקו סבה<br />

,(Sebe) חוקר מאוניברסיטת אמסטרדם,‏ בעזרת תוכנה שפותחה<br />

באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין ,(Urbana-Champaign)<br />

כדי לפענח את הרגשות המובעים בתמונות מפורסמות.‏ כפי<br />

שאפשר לראות בסרטון ‏(קישור בסוף הטור),‏ החליטה התוכנה כי<br />

בנאום של הנשיא בוש על המלחמה בעיראק הביעו פניו הפתעה,‏<br />

פחד ועצב.‏ התצלום המפורסם של מייקל ג'קסון כשהפתיעו אותו<br />

עיתונאים ביציאה מבית-המשפט פוענח כמורכב מחלקים שווים<br />

של פחד,‏ כעס וגועל.‏ לשאלה ארוכת-השנים לגבי הבעתה של<br />

המונה ליזה משיבה התוכנה:‏ 83% שמחה,‏ 9% גועל,‏ 6% פחד ו-‏‎2%‎<br />

כעס.‏ עכשיו הכל ברור...‏<br />

האם תשובותיה של התוכנה נכונות?‏ לפחות במקרה של המונה<br />

ליזה,‏ לא סביר כי נאמרה המילה האחרונה בוויכוח.‏ לטענתו של ד"ר<br />

סבה,‏ התוכנה מגיעה לדיוק של 85% בפענוח רגשות על פי תצלומים,‏<br />

הישג הקרוב מאוד ליכולותיהם של בני-אדם באותה משימה.‏ אם<br />

כך,‏ המחשב כבר קורא מחשבות כמעט ברמה אנושית.‏<br />

089<br />

‡ÈÏÈÏ‚<br />

ÈappleÂÈ<br />

≤∞∞∏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!