∑ ø˙·˘ÁÓ Ìȇ¯Â˜ Ìappleȇ ÌÈ·˘ÁÓ ÚÂ„Ó בני-אדם מוכשרים מאוד בקריאת מחשבות — לא בצורה על- טבעית, אלא דרך שפת גוף, הבעות פנים וטון הדיבור. אנו לא רק קוראים מחשבות בצורה זו, אלא גם מביעים אותן: בתקשורת בין אנשים, רבים מהמסרים מועברים בצורה זו. אדם שאינו משתמש בערוצים אלה כדי להביע את עצמו, או מתעלם ממסרים כאלה שמביעים אחרים, נתפש כקר ומנוכר ומפסיד מידע רב וחשוב (או שהוא מאובחן כלוקה בבעיה התנהגותית-פסיכיאטרית). עבור אנשים רבים, חלק גדול מהתקשורת היא בינם לבין מחשב, או בינם לבין אנשים אחרים דרך ערוצי תקשורת מתווכי- מחשב, דוגמת דואר אלקטרוני או מסרים מיידיים. תקשורת זו מעוקרת מהתכנים הנוספים, ולכן היא מוגבלת ביכולתה להעביר מידע רב בצורה מדויקת, להדגיש את הנושאים החשובים ולהביע רגש, אך גם למנוע התלקחויות רגשיות מיותרות. יתרה מזו, אנו כל-כך רגילים להשתמש במגוון ערוצים חושיים תוך כדי שיחה, עד שקשה לנו להשקיע את כל תשומת לבנו בשיחה המבוססת רק על טקסט או דיבור, אף שדווקא בשיחות נטולות רמזים כאלה אנו נדרשים ליותר מאמץ כדי להבין ולהיות מובנים. מסיבות אלה, אנשי עסקים רבים משקיעים בהקמת מערכות לשיחות וידיאו. כיום נמכרות מערכות שעלותן מגיעה למאות אלפי דולרים, הגורמות למשתתפים לחוש כאילו הם באמת יושבים סביב שולחן אחד — לא "מפגש מרחוק" (teleconference) אלא "נוכחות מרחוק" .(telepresence) ועם כל זאת, עדיין מקובלת הדעה כי אין תחליף למפגש פנים-אל-פנים. מדוע הפנים מיוחדות עד כדי כך? לפי השיטה המקובלת כיום לקידוד הבעות פנים, ,(Facial Action Coding System) FACS אפשר לסווג כל הבעה לפי צירוף של 66 "יחידות פעולה". לדוגמה, החיוך ה"לא-אותנטי" (מנומס או מזויף) שאנו יכולים להפעיל כרצוננו מפעיל את יחידת פעולה 12: משיכת קצות השפתיים כלפי מעלה. החיוך האמיתי, שהוא בדרך-כלל לא-רצוני מכיוון שקשה מאוד להפעילו כאשר איננו חשים צורך פנימי לחייך, מפעיל נוסף על כך גם את יחידת פעולה — 7 כיווץ הפינות החיצוניות של העיניים. החיוך ה"מזויף" נקרא בספרות הטכנית "חיוך פאן אמריקן", בעקבות התרשמות החוקרים מפרסומות בטלוויזיה לחברת תעופה זו. החיוך ה"אמיתי" נקרא "חיוך דושן" על שם הנוירולוג הצרפתי בן המאה ה-19 גיליאם דושן ,(Duchenne) שתיאר לראשונה את תפקיד שרירי הפנים בחיוך (וראו: מרים דישון-ברקוביץ, "הבעות פנים ספונטניות של ניצחון והפסד", "גליליאו" 103). אף שמעטים בקיאים במכניקה שבבסיס ההבדל בין חיוכים אלה, כמעט כולנו חשים בהבדל, החושף את רגשותיו האמיתיים של האדם העומד מולנו — אכן "קריאת מחשבות". אין זה מקרה שהמין האנושי, אחד המינים החברותיים ביותר מבין היונקים, פיתח מערכת מורכבת כזו של תקשורת נוסף על יכולת הדיבור. אחד הראשונים שעמדו על המשמעויות האבולוציוניות של הבעות הפנים היה צ'רלס דארווין בספרו "הבעת הרגשות באדם ובחיות" שראה אור בשנת 1872, שנה לאחר ספרו "מוצא האדם". ø‰ÊÈÏ ‰appleÂÓ‰ ˙·˘ÂÁ ‰Ó מה צריך לעשות כדי להיעזר בתקשורת הלא-מילולית גם כאשר אנו "מדברים" עם מחשבים או דרך מחשבים? אחד הצעדים הראשונים הוא פענוח הבעות הפנים. זהו תחום "חם", הנמצא כיום בחזית המחקר. לדוגמה, באתר מעבדת הבינה המלאכותית באוניברסיטה הפוליטכנית של מדריד (קישור בסוף הטור) אפשר לראות סרטים המציגים פענוח תנועות והבעות פנים: אף שהאדם המצולם מזיז את ראשו למעלה, למטה ולצדדים, המחשב מזהה "נקודות מפתח" בפניו של האדם, ומפענח לפיהן את כיוון ההסתכלות ומצב חלקי פנים, כמו העיניים, השפתיים והגבות. בסרט העליון באותו אתר אפשר לראות איך המחשב משתמש במידע על מצב חלקי הפנים כדי לדרג את ההבעות לפי התאמתן לששת הרגשות הבסיסיים המוגדרים ב-FACS: הפתעה, פחד, שמחה, עצב, גועל וכעס. בשיטה דומה השתמש בסוף שנת 2005 ד"ר ניקו סבה ,(Sebe) חוקר מאוניברסיטת אמסטרדם, בעזרת תוכנה שפותחה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין ,(Urbana-Champaign) כדי לפענח את הרגשות המובעים בתמונות מפורסמות. כפי שאפשר לראות בסרטון (קישור בסוף הטור), החליטה התוכנה כי בנאום של הנשיא בוש על המלחמה בעיראק הביעו פניו הפתעה, פחד ועצב. התצלום המפורסם של מייקל ג'קסון כשהפתיעו אותו עיתונאים ביציאה מבית-המשפט פוענח כמורכב מחלקים שווים של פחד, כעס וגועל. לשאלה ארוכת-השנים לגבי הבעתה של המונה ליזה משיבה התוכנה: 83% שמחה, 9% גועל, 6% פחד ו-2% כעס. עכשיו הכל ברור... האם תשובותיה של התוכנה נכונות? לפחות במקרה של המונה ליזה, לא סביר כי נאמרה המילה האחרונה בוויכוח. לטענתו של ד"ר סבה, התוכנה מגיעה לדיוק של 85% בפענוח רגשות על פי תצלומים, הישג הקרוב מאוד ליכולותיהם של בני-אדם באותה משימה. אם כך, המחשב כבר קורא מחשבות כמעט ברמה אנושית. 089 ‡ÈÏÈÏ‚ ÈappleÂÈ ≤∞∞∏
ÈappleÈÓÈapple· χ¯˘È ˇ ˙È˙·ÏÓ ‰appleÈ· ÌÈappleÙ‰ ÏÚ ˜˘ÓÓ‰ ÏÚ ˙·˘ÁÓ ˙‡È¯˜ 088 ‡ÈÏÈÏ‚ ÈappleÂÈ ≤∞∞∏ GettyImages / ˜apple·ß‚Óȇ ∫ÌÈÓÂψ˙