23.02.2015 Views

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

ڷˉ ÔÓ Â øÔÎȉ ≠ ‰È‰ ÌÓ‡‰ ∫ÏÂ·Ó - אוניברסיטת בר אילן

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

∑<br />

Ú„ÈÓ‰ Ô„ÈÚ È·‡ ÆÔÂapple˘ „ÂϘ<br />

לא בכל דור,‏ אפילו לא בכל מאה,‏ זוכה אדם לצפות במו<br />

עיניו בכניסה לעידן היסטורי חדש.‏ במחצית הראשונה של<br />

המאה ה-‏‎20‎ החל עידן חדש בפיזיקה,‏ וכל ילד ‏"מכיר"‏ את<br />

אלברט איינשטיין.‏ מאז סוף המחצית השנייה של אותה<br />

המאה,‏ אנו חווים בכל יום את כניסתנו לעידן חדש,‏ עידן<br />

המידע Age) ,(The Information וכמעט איש אינו יודע<br />

מיהו ה"איינשטיין"‏ של העידן החדש — אבי עידן המידע.‏<br />

המדען הדגול הזה נפטר לפני שבע שנים בלבד,‏ אך למרבה<br />

הפליאה,‏ אם ייערך משאל בין בוגרי אוניברסיטאות ‏"מיהו<br />

שֶנוֹן?",‏ התשובות השכיחות ביותר תהיינה כנראה ‏"כוכב פופ"‏<br />

או ‏"לא יודע".‏ האלמוניות של השם קלוד שנון (Shannon)<br />

בקרב הציבור הרחב תמוהה שבעתיים מכיוון שהאיש לא<br />

היה במקרה ‏"האדם הנכון בזמן הנכון"‏ כשהבשילו התנאים<br />

לעידן החדש,‏ אלא במו ידיו — יותר נכון מוחו — יצר,‏ כמעט<br />

יש מאין,‏ את התשתיות הבסיסיות לעידן זה.‏<br />

הישגיו המדעיים היו פריצות דרך מחשבתיות מקוריות<br />

ומהפכניות,‏ וחלקם חוללו רעידות אדמה של ממש בעולם<br />

הטכנולוגי של תקופתם.‏ בגיל 22 פרסם שנון את עבודת<br />

המסטר שלו,‏ הנחשבת בעיני רבים לעבודת המסטר החשובה<br />

ביותר שפורסמה מעולם,‏ והפכה אותו ל"אבא"‏ בפעם<br />

הראשונה — אבי תורת המיתוג Theory) .(Switching תורה<br />

זו היא אבן יסוד בתכנון של כמעט כל כרטיס אלקטרוניקה<br />

עד עצם היום הזה.‏ ב-‏‎1948‎‏,‏ בהיותו בן 32, פרסם את מאמריו<br />

המונומנטליים בנושא מידע ותקשורת,‏ והיה לאב בפעם<br />

השנייה — אביה של תורת המידע,‏ או תורת האינפורמציה<br />

Theory) .(Information אי-אפשר היום לחשוב על פיתוח<br />

רשת תקשורת כלשהי,‏ כדוגמת הטלפוניה הסלולרית<br />

והאינטרנט,‏ מבלי להתבסס על תורה זו.‏<br />

בין לבין,‏ בסוף שנות העשרים שלו,‏ במהלך מלחמת העולם<br />

השנייה,‏ פיתח שנון תיאוריות הצפנה מתמטיות שסייעו<br />

למערכת הביון של ארצות-הברית,‏ וצירפו אותו מאוחר יותר<br />

לרשימת החלוצים של תורת ההצפנה המודרנית ‏(שבזכותה,‏<br />

לדוגמה,‏ אפשר לתקשר בצורה מאובטחת באינטרנט,‏ דרך<br />

לוויינים וכדומה).‏<br />

ואם לא די בכך,‏ הרי ששנון היה שותף בחזון ובכתיבה של<br />

‏"מסמך היסוד"‏ של הענף המדעי החדש הנקרא ‏"אינטליגנציה<br />

מלאכותית"‏ Intelligence) ,(Artificial שעשה בשנות<br />

החמישים את צעדיו הראשונים,‏ וכיום הולך ותופס מקום<br />

מרכזי במערכות עיבוד אוטומטיות.‏ ‏(כתחביב,‏ בנה שנון את<br />

אחת המכונות הלומדות הראשונות,‏ ופרסם את המאמר<br />

הראשון מאז ומעולם על תכנות מכונה למשחק שחמט.)‏<br />

מאוחר יותר פיתח מודלים מתמטיים לניתוחים פיננסיים,‏<br />

שהכניסו אותו,‏ כבדרך אגב,‏ לרשימת חלוצי הנושא של<br />

מתמטיקה פיננסית,‏ שבוגריו נמצאים כעת בכל משרד<br />

המכבד את עצמו בוול סטריט ‏(וגם הביאו לו רווחים נאים).‏<br />

בשעות הפנאי — שהיו רוב שעותיו,‏ מכיוון שתמיד עסק<br />

רק במה שעניין אותו מבלי להתייחס לחשיבותו — עסק,‏ בין<br />

השאר,‏ בלהטוטנות ,(Juggling) ופיתח כמה חוקים שהפכו<br />

אותו ליקיר הענף.‏<br />

אין לי ספק שבפרספקטיבה היסטורית,‏ יהיה קלוד שנון מוכר<br />

ומוערך כ"אבי עידן המידע",‏ כפי שאנחנו מכירים ומוקירים<br />

היום אישים כיוהנס גוטנברג (Gutenberg) — ‏"אבי הדפוס",‏<br />

037<br />

‡ÈÏÈÏ‚<br />

ÈappleÂÈ<br />

≤∞∞∏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!