÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
÷Ãâ° Ãà Ã øÃÃÃâ°Ã â â°Ãâ° ÃÃÃâ¡â° â«Ã÷à - ××× ××רס××ת ×ר ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ÔÏȇ–¯· ˙ËÈÒ¯·Èapple‡ ȯ˜ÁÓÓ<br />
∑<br />
ההיגיון עצמו מחייב שכל החיות וכל הצמחים דומים באותו<br />
סוג של אקלים ובאותם תנאים של מזג אוויר, כלומר נמצאים<br />
באותו קו מקביל וממוקמים באותו מרחק משני הקטבים<br />
(קלאודיוס פטולמאיוס, "גאוגרפיה", ספר ראשון סעיף 9). 1<br />
כך מצהיר קלאודיוס פטולמאיוס, איש אלכסנדריה<br />
שבמצרים, בחיבורו הגאוגרפי שנכתב במאה השנייה<br />
לספירה. פטולמאיוס (= תלמי) עסק בחקר מדעים שונים,<br />
ובהם אסטרונומיה ומתמטיקה, וידוע בזכות חיבורו<br />
"אלמגסט" ,(Almagest) שסקר באופן מקיף תופעות וגופים<br />
אסטרונומיים, ובהם השמש, הירח, כוכבי-הלכת וליקויים,<br />
תוך שימוש בטריגונומטריה. בצד אלה חיבר יצירה גאוגרפית<br />
מקיפה שבה סקר את שלוש היבשות הידועות בזמנו —<br />
אירופה, אסיה ואפריקה — בשילוב יסודות אסטרונומיים של<br />
מדידת קווי רוחב ונקודות ציון. ההצהרה הנזכרת כאן, מתוך<br />
הפתיחה ל"גאוגרפיה", מקשרת בין בעלי-חיים וצמחים ובין<br />
אקלים ומיקום ביחס לקטבים על גבי קו מקביל, כלומר קו<br />
רוחב. מה הם שורשיו של קישור זה, כיצד בא לידי ביטוי<br />
במקורות העתיקים ומה המשמעויות שנודעו לתפישה זו<br />
בקרב אנשי העת העתיקה?<br />
העיסוק באקלים ובהגדרות אסטרונומיות וגאוגרפיות<br />
של אזורים שונים על פני כדור-הארץ השתייך בעת העתיקה<br />
לתחום התעניינותם של פילוסופים, אשר כבר בעידן הקדם-<br />
סוקרטי העלו שאלות באשר ליקום, לעולם המיושב ביחס<br />
לשאר חלקי היקום, למבנה ולהרכב של החיים על פני האדמה<br />
ולדינמיקה של הטבע על ענפיו השונים. ה"פיזיקה" היתה<br />
אחד משלושה תחומים שבהם דנה הפילוסופיה העתיקה<br />
(לצד אתיקה ולוגיקה), והיא חבקה כל מה שנוגע ל"פיסיס"<br />
,(physis) כלומר לחומרים שמהם מורכב הטבע ולחוקים שעל<br />
פיהם הוא מתנהל. משום כך, כלולה בחיבורים פילוסופיים<br />
עתיקים קבוצה מרכזית של מקורות בנושא האקלים.<br />
בצד טקסטים פילוסופיים המהווים מבחינתנו מקור<br />
להבנת תיאוריית אזורי האקלים, אנו מוצאים שפע של<br />
מידע בטקסטים גאוגרפיים. הגאוגרפיה היוונית העתיקה<br />
כענף אינטלקטואלי התפתחה תחילה כגאוגרפיה תיאורית,<br />
שלא השתמשה בחישובים מדויקים ובמחקר אמפירי, אלא<br />
הציעה תיאורים של אזורים ואתרים. הבסיס היה בדרך-כלל<br />
תיאור מראהו של אתר על מאפייניו הטופוגרפיים, הבוטניים<br />
והזואולוגיים, וכן ההיסטוריים והמיתולוגיים. תיאור מקיף<br />
כזה של אזור נתון נקרא בפי היוונים "כורוגרפיה", מן המילה<br />
היוונית "כורה" ,(chora) שפירושה מרחב, מקום, ארץ. מלבד<br />
ענף זה של טקסטים גאוגרפיים, התפתחה תת-סוגה אחרת<br />
של כתיבה גאוגרפית שאפשר להגדירה כיום כגאוגרפיה<br />
מדעית, אשר השתמשה באסטרונומיה, באריתמטיקה<br />
ובגאומטריה כדי לקבוע נקודות ציון של אתרים, מרחקים<br />
בין נקודות, צורות וגדלים של אזורים. נוסף על שתי תת-<br />
סוגות אלה, אנו מוצאים גם ספרות המתעדת מסעות<br />
בעולם, ויחד עם התיאורים המלומדים, משלימה את תמונת<br />
העולם הפיזי בעיני היוונים.<br />
הרודוטוס איש הליקרנסוס (המאה ה-5 לפנה"ס) זכה<br />
כבר בעת העתיקה לכינוי "אבי ההיסטוריה", ועבודתו<br />
מהווה ציון דרך חשוב גם בתולדות הגאוגרפיה העתיקה,<br />
בשל הקטעים הנרחבים שבהם תיאר הרודוטוס ארצות<br />
ועמים שהיו חלק מהאימפריה הפרסית במאה ה-6<br />
לפנה"ס. כאשר דן בארצם של הסקיתים, עם שישב בצפון<br />
העולם המיושב הידוע בזמנו (אוקראינה ודרום רוסיה<br />
כיום), ציין הרודוטוס:<br />
כל הארץ הזאת... היא בעלת אקלים קר במיוחד. במשך<br />
שמונה חודשים הקור הוא ללא נשוא. בחודשים אלה אם<br />
תשפוך מים, לא יתהווה בוץ אלא אם תדליק אש. הים וכל<br />
הבוספורוס הקימרי קופאים ועל הקרח צועדים צבאות<br />
הסקיתים... (ספר רביעי סעיף 28, בתרגום ב. שימרון ור.<br />
צלניק-אברמוביץ, הוצאת פפירוס, תל-אביב 1998).<br />
ÌÂapple¯ËÒ‡‰Â Û¯‚‡‚‰ Ï˘ ÌÈÈappleÈ·‰ ÈÓÈÓ Ú·ˆ ËȯÁ˙· Ô˜ÂÈ„ æ<br />
ÒÂȇÓÏÂËÙ ÒÂȄ‡Ϙ<br />
1. אם לא צוין אחרת, הקטעים המצוטטים הם בתרגום המחברת מהמקור היווני או הלטיני. בסוף המאמר מובאות הפניות למהדורות בתרגום לאנגלית.<br />
069<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
ÈappleÂÈ<br />
≤∞∞∏
Change language